תן לי להיות שלך../images/Emo38.gif
לפעמים הוא גומר עליה. טיפותיו החמות מצמררות את עורה. יש והוא קרוב אל פניה, נוגע לא נוגע, יש והוא עומד מעליה בפישוק וממטיר את עצמו על גופה הלבן, הפרוש תחתיו, והיא, אוספת בכף ידה את הטיפות בתנועה סיבובית על בטנה, על שדיה, צווארה. היא מצפה כבר לריח הזרע שלו שיעלה באפה, הנה זה בא, הנה זה בא, עד שכמעט אינה יכולה לה להמתנה, לו רק היה נותן לה לאסוף אותו אל פיה. לפעמים הוא גומר בתוכה. כמו עכשיו. שוכב מעליה, כל אורכו, פניו סמוכות אל פניה והיא מסתכלת בו, עיניו עצומות, אנחותיו הולכות וגוברות עד לשיא כשהוא מציף אותה. ולמרות שהיא אוהבת "להתלכלך", יש משהו מיוחד ברגע הזה ביניהם שהיא יודעת שעליה לנצור. הזרע שלו עולה לה לראש והיא מדברת אליו מילים קרובות, בקול שקט, לאט, כל מה שבליבה נפרש באוזניו. "אל תלך עכשיו, תישאר עוד קצת, ומחר תחזור, ושוב תלך ובזמן שלא תהיה אני אהיה מחכה לחלק שלי שלקחת איתך, כי כשאתה בא אני הכי שלמה ומשלימה ואתה..." "ואת שיכורה מזין", הוא מחייך ומנשק אותה, קוטע את שטף דיבורה. כשהיא מדברת את עצמה אליו, במילים חשופות כל כך, הן נכנסות לו מתחת לעור, נספגות בדמו, וזורמות אל הזין שלו, מתעורר מחדש, עומד איתן. וכל הרוך הזה שהיה שם עד לפני רגע, מתהפך. המבט בעיניו נעשה חד, כמו פלדה מחזירה אור מבריק בהן ברק, והוא הופך אותה תחתיו, חודר בה מאחור. שכובה על ביטנה, צמודה למזרן, זרועותיה לכודות תחת ידיו, אסורות לאחור על גווה, "ככה אני הכי הכי משוייכת לך" לחשה לו פעם וגם עתה, בזמן שהוא מזיין אותה, היא מוצפת בתחושה ונושמת מילותיה אליו "תן לי להיות שלך".
לפעמים הוא גומר עליה. טיפותיו החמות מצמררות את עורה. יש והוא קרוב אל פניה, נוגע לא נוגע, יש והוא עומד מעליה בפישוק וממטיר את עצמו על גופה הלבן, הפרוש תחתיו, והיא, אוספת בכף ידה את הטיפות בתנועה סיבובית על בטנה, על שדיה, צווארה. היא מצפה כבר לריח הזרע שלו שיעלה באפה, הנה זה בא, הנה זה בא, עד שכמעט אינה יכולה לה להמתנה, לו רק היה נותן לה לאסוף אותו אל פיה. לפעמים הוא גומר בתוכה. כמו עכשיו. שוכב מעליה, כל אורכו, פניו סמוכות אל פניה והיא מסתכלת בו, עיניו עצומות, אנחותיו הולכות וגוברות עד לשיא כשהוא מציף אותה. ולמרות שהיא אוהבת "להתלכלך", יש משהו מיוחד ברגע הזה ביניהם שהיא יודעת שעליה לנצור. הזרע שלו עולה לה לראש והיא מדברת אליו מילים קרובות, בקול שקט, לאט, כל מה שבליבה נפרש באוזניו. "אל תלך עכשיו, תישאר עוד קצת, ומחר תחזור, ושוב תלך ובזמן שלא תהיה אני אהיה מחכה לחלק שלי שלקחת איתך, כי כשאתה בא אני הכי שלמה ומשלימה ואתה..." "ואת שיכורה מזין", הוא מחייך ומנשק אותה, קוטע את שטף דיבורה. כשהיא מדברת את עצמה אליו, במילים חשופות כל כך, הן נכנסות לו מתחת לעור, נספגות בדמו, וזורמות אל הזין שלו, מתעורר מחדש, עומד איתן. וכל הרוך הזה שהיה שם עד לפני רגע, מתהפך. המבט בעיניו נעשה חד, כמו פלדה מחזירה אור מבריק בהן ברק, והוא הופך אותה תחתיו, חודר בה מאחור. שכובה על ביטנה, צמודה למזרן, זרועותיה לכודות תחת ידיו, אסורות לאחור על גווה, "ככה אני הכי הכי משוייכת לך" לחשה לו פעם וגם עתה, בזמן שהוא מזיין אותה, היא מוצפת בתחושה ונושמת מילותיה אליו "תן לי להיות שלך".
