תן לאדם פטיש וכל דבר יראה לו כמסמר

3 הארות קטנטנות

1. הכלכלן לא רק שירצה להעלות המחיר (אם הביקוש עולה), אלא אפשר להניח שגם יתמוך בהגדלת ההיצע. צעד שכזה מנוגד למדיניות הרווחת ברוב המדינות המפותחות, בהן מנסים דווקא לרסן את הביקושים לתחבורה פרטית ע"י הגבלת ההיצע של כבישים וחניה (ראה למשל המעבר מתקני מינימום לתקני מקסימום של מקומות חניה בערים הגדולות).

2. הייתי מוסיף 2 בעלי מקצוע נוספים - סביבתן, שידחוף לתחבורה ידידותית לסביבה ; ושמאי מקרקעין, שמול עיניו עומד ערך הקרקע, כך שהוא יתמוך במקסום הרווחים ממנה (או לחילופין מינמום ההפסדים) - למשל יתמוך בהקמת חניון אך ורק אם זהו ייעוד הקרקע הרווחי ביותר, או יתנגד ל-BRT אם ישתכנע שערך הנכסים מסביב יירד.

3. למרות כל זאת, נראה לי שעם השנים ההבדלים בין המקצועות מיטשטשים ומופיעים יותר ויותר אנשי מקצוע רב-תחומיים: כלכלנים אורבאניים, שמאים שהם גם עו"ד וכו'. בסך הכול זהו תהליך חיובי ואפשר לצפות שישפר את הסינטזה בין הפתרונות השונים, עליה דיברת בסיכום המאמר.

בכל מקרה, מאמר מעניין מאוד! תודה.
 
מקומם של המדינאים ושל הציבור הרחב

אלון, תודה על תגובתך.

אכן, יותר מקצועות הופכים לרב-תחומיים, ובזכות האינטרנט הדיוטות רבים צוברים ידע רב-תחומי ומעזים לצעוק את דעותיהם בראש חוצות.

את הסינתזה בין הגישות והפתרונות השונים צריכים לעשות כנראה מדינאים, "מקבלי החלטות". למרבה הצער קשה למצוא מדינאים שיש להם זמן ויכולת להתמקד בבעיה כמו תחבורה עירונית, להקיף אותה מזוויות ראיה שונות, ללמוד אותה וליצור סינתזה נבונה בין גישות מקצועיות רב תחומיות. את הריק הקיים ממלאים בעלי אינטרסים הבונים יחסי הון-שלטון - לטוב ולרע.

באופן כללי ציבור הלקוחות - שמודעתו עלתה לבעיות ציבוריות - מגלה אדישות ביחס לבעיות התחבורה בכלל והתחבורה עירונית בפרט. תופעה זו מעניינת משום שהציבור חווה מגרעות על בשרו מידי יום בפקקים, גודש, תאונות, זיהום, רמת שירות נמוכה ומחיר גבוה.
 
למעלה