תמיכה לאחר מוות

puhadov11

New member
תמיכה לאחר מוות

אני לא יודעת אם זה המקום הנכון אבל- לפני 12 יום חברה טובה שלי נהרגה בתאונת דרכים. עברתי 3 ימי בכי, הלוויה, ביקור בשבעה, לכאורה חזרתי למסלול ולכולם נראה שהכל בסדר אבל בערבים ובלילות אני לא מוצאת מנוחה, וגם אם אני לא חושבת על האובדן הישיר אני עדיין לא מוצאת את מקומי ואת השלווה ולו החלקית שהיתה בי. אין לי בן זוג כך שאני לבד בבית . אני יודעת שאי אפשר תוך שבוע לחזור ולהמשיך כאילו כלום לא קרה אבל אני לא יודעת מה לעשות עם כל הצער והכאב שנמצאים בפנים.
 
התמודדות עם אבדן

פו הדב שלום רב, לא ציינת בת כמה את. אבל התמודדות עם אבדן של אדם קרוב היא קשה בכל גיל, ולעיתים שונה בגילאים שונים. בוודאי שפחות משבועיים מאז האבדן זהו זמן קצר מאוד בשביל לצפות שהחיים יחזרו למסלולם. באופן טבעי, נדרש זמן רב יותר לעכל את המצב החדש. במיוחד אם מדובר בחברה קרובה, אשר חיי היום יום היו קשורים איתה, החוסר מורגש עוד יותר. יהיה זה נורמלי והגיוני שתרגישי דכדוך, עצב, כאב ועוד רגשות המלווים לאיבוד אדם חשוב בחיים. הייתי מציעה שלא תנסי "להלחם" ברגשות שמציפים אותך, תני להם להיות שם. הקלישאה האומרת "הזמן יעשה את שלו" נכונה לצערנו במקרה זה... תוכלי אולי לנסות לדבר עם אנשים נוספים שהיו קרובים אליה, שכנראה חולקים את אותם קשיים כמו שלך. שיתוף אדם אחר ושיחה על הרגשות יכולים להוות הקלה כלשהי. רוב האנשים חוזרים לחיים ה"רגילים" אחרי זמן מה, כשהדברים קצת שוקעים. רק במידה ואת רואה שהאבדן מפריע לך לך לתפקוד היום יומי במשך תקופת זמן שלך תראה ארוכה מידי, הייתי מציעה אולי לפנות לעזרה מקצועית. אשמח לעזור בהמשך אם יהיו התייעצויות נוספות. רק בריאות, אלינור, עו"ס
 
למעלה