תמיד חשבתי שתינוק רעב בוכה....

נורקס

New member
תמיד חשבתי שתינוק רעב בוכה....

עד שנועה שלי בת 7 חודשים,החליטה לפני שבוע לשבות רעב במשך 3 ימים. סרבה לינוק, לא לוקחה בקבוק, הואכלה בכפית ובמזרק בחלב שאוב, תמ"ל ומים. מכיוון שהכמויות לא הספיקו היא הגיעה בסופו של דבר למיון, עברה המון בדיקות שלא מצאו סיבה נראית לעין לשביתת הרעב שלה. ורק בערב לאחר קבלת עירוי היא לפתע חזרה לינוק. ומאז (יום ראשון) ועד עכשיו היא פשוט "גרה לי על הציצי". למרות ששאבתי חלב בימי השביתה שלה, הרגשתי שכמות החלב שלי ירדה. חששתי ששוב נועה לא אוכלת מספיק בעיקר מכיוון שעקב השביתה היא ירדה המון במשקל (מזל שהיו לה קצת רזרבות). לאט לאט התחיל להדהד בי חוסר בטחון. האם היא אוכלת מספיק? והאם היא תבכה אם לא? עוקבת אחרי חיתולים רטובים, מנסה להפעיל עליה קצת יותר לחץ לאכול מוצקים (היא עדיין לא אוכלת אותם בכמות שנחשבת ארוחה) ,מנסה לדחוף לה בקבוק...מבולבלת.מאבדת קשר עם האינטואיציות שלי. היום בטיפת חלב האחות אפילו אמרה לי לתת לה שמנת...
עד שקישרו אותי דרך קופ"ח עם אישה בשם אורית מליגת לה צ'ה. אורית החזירה לי את הבטחון בעצמי, בגוף שלי, את הבטחון בנועה. היא אמרה לי את מה שידעתי אבל בחרתי שלא לזכור. שנועה נצמדת אלי עכשיו ומווסתת את כמות החלב שלי. שתוך זמן קצר (ואולי כבר עכשיו) כמות החלב שלי תספיק לה. שלא אנסה לדחוף לה בקבוק או מוצקים אם היא לא רוצה. כן להמשיך בטעימות, אבל לא להכריח, או כמו שהיא אמרה שהמוטו הוא "לא רוצה,לא צריך". שכן נעקוב שהחיתולים רטובים ואם כן שארפה. ואם נועה רוצה להיות לי כל הזמן על הציצי שאפנה את כל האנרגיה שיש בי רק לזה כרגע. חזרתי הביתה קלה. האבן שהיתה לי על הלב, נשארה שם בטיפת חלב. שתינו ביחד-הגוף שלי והגוף שלה, נתגבר ונתחזק. והחלב יספיק לה בדיוק כמו שהוא הספיק לה עד עכשיו. ואני אבטח בגוף שלי בדיוק כמו שבטחתי בו במשך שבעה חודשים ,בדיוק כמו שלא שאלתי אף פעם: האם היא אוכלת מספיק. הרבה דעות ,אמירות ועצות ניתנו לי בימים אלה ,רובן רק בילבלו אותי ועירערו אותי עוד יותר יותר. אני מודה לאורית מלה צ'ה שהופיעה לי כמלאך שהאיר את האפלה וחוסר הבטחון ששקעתי לתוכם. שהיתה בה את התבונה להחזיר לי את הביטחון שלי בעצמי ובתינוקת שלי,להחזיר לי את השקט והשלווה. נועה קטנה שלי, אני כאן בשבילך.
 

juicy fruit 28

New member
עקבתי אחרי הסיפור שלך

ורציתי להגיד לך שמאוד שמחתי לקרוא שהיא חזרה לינוק, נשמתי איתך לרווחה כשקראתי את הסיפור בהורות טבעית. טוב עשית שהחלטת לסמוך על עצמך ועל נועה
 

kalbit

New member
מנצל"שת לטובת הבטחון שאין לי...

אז ככה.. בתי בת 7 שבועות.. ונולדה במשקל קטן (2400), היא לא היתה מספיק חזקה לינוק, ולכן בלית ברירה ביליתי 6 וחצי שבועות בשאיבות אינסופיות, ובמקביל נתתי ציצי, כדי שלא תשכח. בדרך עברנו גם את פטמות הסיליקון הידועות, ששיטו בנו בשבוע השני.. במשך שבוע כשחשבתי שהיא אכלה לשובע מהציצ.. כשהגענו לשקילה היא ירדה את ה100 גרם שהיא עלתה בשבוע הראשון.. לפני 4 ימים היא לקחה ציצי להנקה מלאה! הייתי בעננים.. ומאז אני מניקה לאורך כל היום, לפי דרישה, ואם אין דרישה אז כל שלוש שעות.. אבל אין לי אף פעם את הבטחון שהילדה אכלה מה שצריך... תמיד יש לי את החוסר בטחון, שאולי אין לי מספיק חלב בשבילה.. שאולי כמו עם הפטמות סיליקון זו רק אשליה.. והילדה פשוט מתעייפת.. חיתולים רטובים יש בשפע.. גם קקי גם פיפי.. הילדה בסך הכל רגועה ומתוקה, עירנית.. היא לא בוכה הרבה.. רק צועקת כשמשהו מפריע לה.. אבל אני לא בטוחה שהיא בוכה כל פעם שהיא רעבה.. התרגלתי לבקבוקים... לידיעה הזו של כמה היא אוכלת, ושזה מה שצריך.. ועכשיו? איך אני אדע? אז אני אקבע שקילה בטיפת חלב לשבוע הבא.. כרגע (אחרי ביקור רופא שבוע שעבר שאמר שהכל בסדר.. ) היא שוקלת 3100.. היניקות שלה התחילו ב10 דקות כל צד.. (היא מושכת חזק..:) ) ונשארו ככה בערך 4 ימים. היום פתאום היא רוקנה לי את שני הצדדים ב 10 דקות.. ורצתה עוד.. ולא היה לי.. ונורא נלחצתי.. וצריכה שתרגיעו אותי.. כי יש לי תחושה שכשהזרם נחלש היא מוותרת, ואז איך הגוף שלי ידע לייצר עוד? ואני עוזרת לה עם היד כשצריך.. ואני שואבת ומרוקנת את המעט שנשאר עם המשאבה.. כדי שלא יהיה חוסר.. יכול להיות שהיא לא בוכה כשהיא רעבה? גם אני תמיד חשבתי שתינוק רעב בוכה.. היום כשהיא רצתה עוד ולא היה, פשוט נתתי לה מוצץ והיא נרגעה ונרדמה.. יכול להיות שמוצץ משתיק רעב? איך רוכשים את הבטחון הזה בטבעיות של ההנקה? סליחה אם יצא ארוך.. פשוט מאד מוטרדת, ומאד רוצה להניק.. תודה מראש..
 

michal@gal

Active member
מנהל
../images/Emo24.gif תלמדי לבטוח בעצמך

ובגוף שלך. קשה מאד להשתחרר מהתלות במספרים שעל הבקבוק, כשאת לא יודעת כמה בדיוק היא אכלה, אבל ככה זה בהורות. אין דברים מדוייקים. זה לוקח זמן, אבל זה אפשרי. כשאת נותנת בקבוק את יודעת כמה נתת אבל לא כמה הילדה הייתה צריכה. רק הילדה קובעת כמה היא צריכה, וזה מה שקורה באופן טבעי בהנקה. אין דבר כזה "לא היה עוד חלב". אם היא רוקנה שני צדדים מציעים לה "צד שלישי" (נותנים שוב את הראשון). החלב נוצר תוך כדי הנקה, ואם תהייה דרישה, הגוף ייצר עוד חלב. ברוב המקרים מוצץ לא משתיק רעב, אבל חשוב לעקוב ולבדוק שזה באמת המצב אצלכם.
 

kalbit

New member
"צד שלישי"

הפחד שלי הוא שהיא עצלנית (בעקבות הבקבוקים), ואולי מוותרת על האוכל אם הוא לא יוצא מהר והרבה.. אני מעבירה אותה מצד לצד.. אבל היא מאד מתעצבנת שלא יוצא לה מספיק.. והאמת היא שזה קרה רק עכשיו בהנקת ערב.. בצהריים היה בסדר.. ואני מפחדת אולי שהיא לאורך זמן (כמה ימים) מתעצלת, והדרישה יורדת וככה גם כמות החלב.. ואולי זה סתם קרה עכשיו בערב, ומחר בבוקר יהיה בסדר.. איך רוכשים את הבטחון הזה.. לפעמים זה קצת מרגיש כמו לשחק לה עם האוכל.. ואני לא רוצה לעשות לה את זה.. :(
 

michal@gal

Active member
מנהל
אם זה קרה רק בערב

יכול להיות שמדובר בדפוס יניקה שנקרא "הנקת צֶבֶר". בערב יונקים המון, עוברים מצד לצד שוב ושוב עד שמתמלאים טוב, ואחר כך פותחים מרווח יותר גדול בלילה. זה דפוס יניקה מאד מקובל אצל יונקים בגיל הזה. אם התינוקת רגועה, עולה במשקל כמו שצריך ויש לה מספיק חיתולים רטובים במשך היום, זה סימן ברור שהיא אוכלת מספיק, וככה את יכולה לדעת שכמות החלב שלך היא בסדר. הבטחון מגיע עם הזמן. ככל שהיא תגדל את תקבלי יותר בטחון, עד שיום אחד תהיי כבר כל כך בטוחה בעצמך שכבר תייעצי לאמהות מתחילות אחרות. בינתיים, בשביל להיות בטוחה שהכל בסדר, תציעי לה לינוק כל פעם שנדמה לך שהיא לא רגועה. זו הדרך הטובה ביותר להגביר כמויות חלב. את נעזרת ביועצת הנקה? יועצת הנקה מוסמכת, בפגישה פנים אל פנים, יכולה לראות איך הקטנה יונקת ולעזור לשפר אם קיימת בעייה.
 
איזה עידכון מרגש../images/Emo70.gif

קראתי בפורום הורים לתינוקות על השובתת שלך, ובאמת לא ידעתי איך הסיפור נגמר. ממש משמח לשמוע שנגמר בשלום ובטוב, ושנועה "גרה לך על הציצי" -
כאן גרה בכיף נועה...
 
למעלה