תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר
הנה תמו יום קרב וערבו. מעירים לי כאן שהיום רק התחיל, אבל טבעם של ימים מסוג כזה שאת החשבונות והסיכומים עושים בבוקר . מתעוררים וסופרים את הנפגעים... כתב פעם מישהו : פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת וכל הנקרה בדרכו קורא הוא שלום . שלום. דרך השלום היא הדרך הנוחה , היא הדרך לעשות כאן את החיים ליותר שפויים , ליותר הגיוניים , למשהו שייתן תחושה של אדמה יציבה תחת רגלינו , אבל היא לא הדרך היחידה , אם התשובה לשאלה : ``הלנצח תאכל חרב? `` צריכה להיות כן , אז היא תהיה כך . היא תהיה כך מחוסר ברירה , היא תהיה כך כי מישהו בצד השני החליט שאנחנו פוחדים מהשאלה הזו ויותר מכך מהתשובה . אנחנו , ואני מניח שזה כולנו - כל אחד ותנאיו , רוצים שלום כבחירה לחיים נוחים יותר לא כבריחה מחיים אחרים. כתבתי כאן אתמול בבוקר את אשר היה על ליבי בעקבות המאורעות שהיו בימים האחרונים , קיבלתי הרבה תגובות- בחלקן היו שאלות. לא תמכתי בהתפרעויות של היהודים שהיו כאן אבל אין לי כוונה לגנות אותה . אני לא פוליטיקאי ולא מחוייב ללשון כפולה כפי שהפגינה אתמול ( למשל ) חברת הכנסת לימור ליבנת , שאי אפשר היה לטעות- היא הייתה בעד המתפרעים אז היא ניסחה את זה ככה : אני מגנה את ההתפרעויות ...... אבל יש לזכור שהדברים באו כתגובה למעשים מהצד השני... ( זה לא ניסוח מדוייק אבל זה היה עיקר דבריה ) . אני לא חושב שצריך לגשת ולהצית מסעדה שמעסיקה ערבים , אל תאכלו שם . ניגש אליך מלצר ערבי - קום וצא מן המסעדה ! אל תשרוף , אל תשמיד , אל תפגע , זכותך לא לקבל שרות ממי שלא נראה לך , זכותך לא לקנות מוצר מכל סוג שהוא ומכל סיבה שהיא , אין לאף אחד זכות לשרוף או לפגוע . הבחירה היא היום בצד השני , היא בצד הערבי , בצד של ערביי ישראל . בחירה שלהם אם להיות שותפים למדינה הזו - שותפות מלאה , לא בערך ולא בחלקים ולא מתי שנוח להם . מי שיש לו זהות מוחלטת עם מי שרוצה להשמיד אותי הוא אוייב שלי, אין חצי אוייב ואין אוייב על תנאי . כתבתי כאן אתמול , אני ישראלי ששייך ( עדיין שייך ) למה שנהוג לכנות לצערי מחנה השלום . אני לא מחנה השלום והצד השני אינו המחנה הלאומי , לאף אחד אין זכויות לא על השלום ולא על הלאום , אני מוכן להיקרא מחנה השלום הלאומי , אבל הכי הכי אני רוצה להיקרא יהודי וישראלי . מישהו כתב לי אתמול שאין לנו ברירה ואין לנו לאן ללכת , אני רוצה לענות לו כאן : גם אם יש ברירה ויש לי לאן ללכת אני רוצה לחיות כאן , בישראל . כאן נולדתי , כאן נולדו לי ילדיי , כאן אני רוצה לחיות וכאן אני רוצה למות - וכמה שיותר מאוחר יותר טוב. לא כל שכן כאשר בנוסף לכך אין לי ברירה אחרת , לא לי ולא לאף אחד אחר. מאורעות הימים האחרונים נרגעים ויירגעו יותר , אין לי ספק שאנחנו משחקים כפיונים בידיים של אנשים בעלי אינטרס, אנשים שמלבים ארועים כדי להנציח את קיומם ושלטונם . הימים ימים רעים , ימי חשבון נפש לכולם , לדעתי בסיומם ( וכבר עכשיו ) נצא מחוזקים שבעתיים . אני עדיין חפץ בשלום , עדיין חושב ששלום הוא האלטרנטיבה המועדפת , היד שלי עדיין מושטת לשלום לכל מי שמוכן להושיט ידו חזרה לשלום- ביד חשופה ! ולערביי ישראל , איתכם אני לא צריך לעשות שלום , אתם חיים כאן - במדינת ישראל שהיא המדינה שלכם ושלי , זכותכם להפגין בעד או נגד כל דבר - הפגנות חוקיות כפי שרשאי כל אזרח ישראלי , חובתה של המשטרה להתייחס להפגנות אלה כפי שהיא מתייחסת לכל הפגנה במדינת ישראל . אל תיתנו לנו את ההרגשה שהינכם גייס חמישי בקירבנו , זה ייגמר רע . אנחנו רק נראים פרייארים , כאשר מצמידים אותנו לקיר אפילו אנחנו יודעים מה לעשות . אני לא זוכר את הציטוט המדוייק מן המקורות : כאשר תענו אותו כן יפרוץ...
הנה תמו יום קרב וערבו. מעירים לי כאן שהיום רק התחיל, אבל טבעם של ימים מסוג כזה שאת החשבונות והסיכומים עושים בבוקר . מתעוררים וסופרים את הנפגעים... כתב פעם מישהו : פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת וכל הנקרה בדרכו קורא הוא שלום . שלום. דרך השלום היא הדרך הנוחה , היא הדרך לעשות כאן את החיים ליותר שפויים , ליותר הגיוניים , למשהו שייתן תחושה של אדמה יציבה תחת רגלינו , אבל היא לא הדרך היחידה , אם התשובה לשאלה : ``הלנצח תאכל חרב? `` צריכה להיות כן , אז היא תהיה כך . היא תהיה כך מחוסר ברירה , היא תהיה כך כי מישהו בצד השני החליט שאנחנו פוחדים מהשאלה הזו ויותר מכך מהתשובה . אנחנו , ואני מניח שזה כולנו - כל אחד ותנאיו , רוצים שלום כבחירה לחיים נוחים יותר לא כבריחה מחיים אחרים. כתבתי כאן אתמול בבוקר את אשר היה על ליבי בעקבות המאורעות שהיו בימים האחרונים , קיבלתי הרבה תגובות- בחלקן היו שאלות. לא תמכתי בהתפרעויות של היהודים שהיו כאן אבל אין לי כוונה לגנות אותה . אני לא פוליטיקאי ולא מחוייב ללשון כפולה כפי שהפגינה אתמול ( למשל ) חברת הכנסת לימור ליבנת , שאי אפשר היה לטעות- היא הייתה בעד המתפרעים אז היא ניסחה את זה ככה : אני מגנה את ההתפרעויות ...... אבל יש לזכור שהדברים באו כתגובה למעשים מהצד השני... ( זה לא ניסוח מדוייק אבל זה היה עיקר דבריה ) . אני לא חושב שצריך לגשת ולהצית מסעדה שמעסיקה ערבים , אל תאכלו שם . ניגש אליך מלצר ערבי - קום וצא מן המסעדה ! אל תשרוף , אל תשמיד , אל תפגע , זכותך לא לקבל שרות ממי שלא נראה לך , זכותך לא לקנות מוצר מכל סוג שהוא ומכל סיבה שהיא , אין לאף אחד זכות לשרוף או לפגוע . הבחירה היא היום בצד השני , היא בצד הערבי , בצד של ערביי ישראל . בחירה שלהם אם להיות שותפים למדינה הזו - שותפות מלאה , לא בערך ולא בחלקים ולא מתי שנוח להם . מי שיש לו זהות מוחלטת עם מי שרוצה להשמיד אותי הוא אוייב שלי, אין חצי אוייב ואין אוייב על תנאי . כתבתי כאן אתמול , אני ישראלי ששייך ( עדיין שייך ) למה שנהוג לכנות לצערי מחנה השלום . אני לא מחנה השלום והצד השני אינו המחנה הלאומי , לאף אחד אין זכויות לא על השלום ולא על הלאום , אני מוכן להיקרא מחנה השלום הלאומי , אבל הכי הכי אני רוצה להיקרא יהודי וישראלי . מישהו כתב לי אתמול שאין לנו ברירה ואין לנו לאן ללכת , אני רוצה לענות לו כאן : גם אם יש ברירה ויש לי לאן ללכת אני רוצה לחיות כאן , בישראל . כאן נולדתי , כאן נולדו לי ילדיי , כאן אני רוצה לחיות וכאן אני רוצה למות - וכמה שיותר מאוחר יותר טוב. לא כל שכן כאשר בנוסף לכך אין לי ברירה אחרת , לא לי ולא לאף אחד אחר. מאורעות הימים האחרונים נרגעים ויירגעו יותר , אין לי ספק שאנחנו משחקים כפיונים בידיים של אנשים בעלי אינטרס, אנשים שמלבים ארועים כדי להנציח את קיומם ושלטונם . הימים ימים רעים , ימי חשבון נפש לכולם , לדעתי בסיומם ( וכבר עכשיו ) נצא מחוזקים שבעתיים . אני עדיין חפץ בשלום , עדיין חושב ששלום הוא האלטרנטיבה המועדפת , היד שלי עדיין מושטת לשלום לכל מי שמוכן להושיט ידו חזרה לשלום- ביד חשופה ! ולערביי ישראל , איתכם אני לא צריך לעשות שלום , אתם חיים כאן - במדינת ישראל שהיא המדינה שלכם ושלי , זכותכם להפגין בעד או נגד כל דבר - הפגנות חוקיות כפי שרשאי כל אזרח ישראלי , חובתה של המשטרה להתייחס להפגנות אלה כפי שהיא מתייחסת לכל הפגנה במדינת ישראל . אל תיתנו לנו את ההרגשה שהינכם גייס חמישי בקירבנו , זה ייגמר רע . אנחנו רק נראים פרייארים , כאשר מצמידים אותנו לקיר אפילו אנחנו יודעים מה לעשות . אני לא זוכר את הציטוט המדוייק מן המקורות : כאשר תענו אותו כן יפרוץ...