הפייס הזה
הכל הוא יודע, החריין הקטן
איך תמיד הוא פוגע בול בפוני
ותודה לכתובים ע"ע אבישי מתיה, מאמן אישי להצלחה:
אתה מחזיק מישהי מהצד.
נפגשתם בחדר הכושר. או במשרד. או בנסיעת עבודה. או שהיא אמא של ילד מהגן. או השכנה מהבית הסמוך עם הכלב. או שפתחת טינדר בשם בדוי והצלחת לסקרן אותה. טוב, זו לא ממש בעיה. היא גם נשואה. ורעבה. ובודדה. ומחפשת ריגוש אחר צהריים. כי בערב אי אפשר. הוא עלול לחשוד. אולי, יש לך רעיון נועז, תהנדס לעצמך סופ"ש בחו"ל והיא תצטרף. אתה חולם על זה. אתה חי בסרט.
אתה לא לבד.
ממש לא.
כולם עושים את זה מסביב.
לחבר הכי טוב שלך יש רומן לוהט כבר כמה חודשים. קולגה מהמשרד עושה את זה עם אחת ששניכם מכירים מהקומה למטה. בקבוצת הריצה שלך כולם יודעים, ורואים, מי הזוג שנעלם עוד לפני שסיימתם את הקילומטר הראשון. ובן הדוד שלך סיפר לך לפני חצי שנה שהוא מתחזק גרושה בקייב. או במוסקבה. לך תזכור.
אתה אוהב את אשתך. אתה לא. לא ממש. אתה רגיל. בסוף מתרגלים להכל, שר דודו טסה. ומישהי אמרה לך פעם שנישואין זה לא דליקטס. ולא כיף. זה לפעמים מפרך. או מייאש. ואתה רוצה לחיות. להרגיש. לחוות. לטעום. לחוש עוד פעם אחת ברטט הזה של הכיבוש. של הפעם הראשונה. של השטות. של הטיפשות. של החטא המתוק.
די, אתה אומר לעצמך, מספיק להיות בסדר. להיות ילד טוב. צפוי ומשעמם כל כך. נמאס לי מההסעות. והויכוחים. והמריבות. והעקיצות. והריחוק. והביקורת. והעונשים הקטנים. והסקס הבינוני. איפה היא ואיפה זאת. אנחנו עושים את זה על השולחן. או באוטו. או בחדר במלון. כמו בסרטים. זה מלוכלך. זה מענג. לא חייבים לדבר יותר מדי. למרות שהיא מתחילה לחלחל לי עמוק לעצמות. למרות שאני מתחיל לאבד שליטה.
אתם מחליפים תמונות. מסתמסים כמה פעמים ביום. אתה מחכה שתגיב. המתח מגרה אותך. ואז היא חושפת משהו. מפלרטטת וכותבת לך כמה היא רוצה אותך. זה עושה לך את זה. מאד עושה לך את זה.
אשתך לא עשתה לך את זה אף פעם. היא לא תאמין בחיים שאתה בוגד בה. מחזיק מישהי מהצד. אתה הרי כזה תמים. ממי. חנון. גוד גאי. חוזר הביתה בזמן. נותן לה נשיקה. היא שאננה, או אבודה, לא מרגישה שהכל אצלך מת שם בפנים. היא נצמדת אליך, אבל אין לך חשק אליה. אתה חושב על המאהבת שלך. אתה עורג אליה. אתה כזה שחקן טוב.
בשבוע שעבר יצאתם להופעה. הסיכון ריגש אותך. התנשקת איתה כשהאורות כבו. אתה לא שם לב שגם האורות שלך כבים. עוד מעט תתאהב בה. עוד מעט תתמכר אליה. עוד מעט תחשוב לעזוב את הבית בשבילה. עוד מעט יתברר לך שהיא נשארת עם בעלה. שאין לה שום תוכניות איתך. שזה זמני. שזה כואב.
בעוד חודשיים שלושה שוב תהיה לבד.
יותר מתמיד.
תקוע עם אישה ושלושה ילדים בעיר שינה משמימה. מתגעגע לסרט שחיית בו. אבל הכרטיסים אזלו. הוא כבר לא מציג. הקולנוע נסגר. ובפה יש טעם מר. של בדידות.
מה יהיה?
