אמא של פיונה
New member
תלונה בעלת הד יוצא דופן
לאחרונה, אני מקבלת תמיכות רבות וחמות במסרים אישיים מחברי פורום "מתכונים" על ניהול המלווה בפחד וחוסר נכונות לקבלת ביקורת. הדבר הגיע לידי כך, שהודעה החורגת ולו במעט מנושא אוכל, מלווה בהערה "מקווה שההודעה לא תמחק" או "זהירות" וכיוצא באלה. חברה אחת נאלצה לעזוב לאחר הערה מעליבה מאד וחבל שכך. אמנם פורום מתכונים נועד למתכונים,אבל בל נשכח את הרצון לקשר אנושי חם, בייחוד בתקופה שכזו ולדעתי ולדעת רב שהודעותיהם נאסרו ו/או נמחקו ושפחדולהביע דיעה זו, הקשר הנרקם והידידות חשובים ביותר וסירוסם מטיל צל אפל על אופי הניהול ודיעותיו הסובייקטיביות של המנהל. בנוסף, שרשורים שעסקו בתמיכה בניהול או שחרגו מהנושא המקורי של ההודעה אך המשיכו ב"דחקות" עם המנהל לא "זכו" למחיקה וזו עדות חותכת על סובייקטיביות המחיקה והאובייקטיביות הנלוות לה. אני חושבת שמחיקה שיטתית של ביקורת מעידה על חולשה ויכולת ניהול כושלת. עוד אוסיף, שאיסור פומבי ומחיקות מעידות על העדר דמוקרטיה ונכונות לשיפור. זאת ועוד, אין התייעצויות עם חברי הפורום לגבי נושאים שונים. לאחר חסימתי הבוטה מהפורום שם המנהל הודעה בה נאמר (די יפה ובנימוס) שממבט מלמעלה נראה חוסר רצון לעזור ושאלות לא נענות כעניין של מה בכך. חבל, שההודעה לא נראתה קודםכמקדים תרופה למכה ולא היינו מדרדרים בצורה כזו. למה לכתוב זאת רק לאחר מעשה??? כעת, אנצל במה זו לשאלה התמוהה לרבים- למה המנהל, שאמור להיות בעל ידע בסיסי, לא עונה על כמעט בשיטתיות וגם אם נוכח, אינו עוזר למעט לאנשים מסויימים? אני מבקשת הסרת חסימתי לאלתר, למרות שספקנית אני לגבי המשך השתתפותי. לסיום אומר, שאמנם תגובתי הפומבית היתה בניגוד לכתוב, אך מכיוון שאני מאמינה בחופש הדיבור ובגלל שהיתה תחושה של פקודה חד משמעית ולא בקשה אישית מסבירת פנים, הרגשתי כי זכותי הבסיסית נלקחה ממני וכי אנוסה אני מלתת את קולי למען אחרים ולמען אוירה טובה יותר בפורום. לא ניתן לי אפילו הסבר אישי או תשובה על מחאתי הצורמת (אולי תשובה, היתה מראה כי יש נכונות לשיפור וליחסי אנוש נאותים). אודה על התבוננות מעמיקה. שבוע טוב לכולם, בברכה, שלי
לאחרונה, אני מקבלת תמיכות רבות וחמות במסרים אישיים מחברי פורום "מתכונים" על ניהול המלווה בפחד וחוסר נכונות לקבלת ביקורת. הדבר הגיע לידי כך, שהודעה החורגת ולו במעט מנושא אוכל, מלווה בהערה "מקווה שההודעה לא תמחק" או "זהירות" וכיוצא באלה. חברה אחת נאלצה לעזוב לאחר הערה מעליבה מאד וחבל שכך. אמנם פורום מתכונים נועד למתכונים,אבל בל נשכח את הרצון לקשר אנושי חם, בייחוד בתקופה שכזו ולדעתי ולדעת רב שהודעותיהם נאסרו ו/או נמחקו ושפחדולהביע דיעה זו, הקשר הנרקם והידידות חשובים ביותר וסירוסם מטיל צל אפל על אופי הניהול ודיעותיו הסובייקטיביות של המנהל. בנוסף, שרשורים שעסקו בתמיכה בניהול או שחרגו מהנושא המקורי של ההודעה אך המשיכו ב"דחקות" עם המנהל לא "זכו" למחיקה וזו עדות חותכת על סובייקטיביות המחיקה והאובייקטיביות הנלוות לה. אני חושבת שמחיקה שיטתית של ביקורת מעידה על חולשה ויכולת ניהול כושלת. עוד אוסיף, שאיסור פומבי ומחיקות מעידות על העדר דמוקרטיה ונכונות לשיפור. זאת ועוד, אין התייעצויות עם חברי הפורום לגבי נושאים שונים. לאחר חסימתי הבוטה מהפורום שם המנהל הודעה בה נאמר (די יפה ובנימוס) שממבט מלמעלה נראה חוסר רצון לעזור ושאלות לא נענות כעניין של מה בכך. חבל, שההודעה לא נראתה קודםכמקדים תרופה למכה ולא היינו מדרדרים בצורה כזו. למה לכתוב זאת רק לאחר מעשה??? כעת, אנצל במה זו לשאלה התמוהה לרבים- למה המנהל, שאמור להיות בעל ידע בסיסי, לא עונה על כמעט בשיטתיות וגם אם נוכח, אינו עוזר למעט לאנשים מסויימים? אני מבקשת הסרת חסימתי לאלתר, למרות שספקנית אני לגבי המשך השתתפותי. לסיום אומר, שאמנם תגובתי הפומבית היתה בניגוד לכתוב, אך מכיוון שאני מאמינה בחופש הדיבור ובגלל שהיתה תחושה של פקודה חד משמעית ולא בקשה אישית מסבירת פנים, הרגשתי כי זכותי הבסיסית נלקחה ממני וכי אנוסה אני מלתת את קולי למען אחרים ולמען אוירה טובה יותר בפורום. לא ניתן לי אפילו הסבר אישי או תשובה על מחאתי הצורמת (אולי תשובה, היתה מראה כי יש נכונות לשיפור וליחסי אנוש נאותים). אודה על התבוננות מעמיקה. שבוע טוב לכולם, בברכה, שלי
