מה רוחב הפסים בירדן?
יותר רחב או יותר צר? המתקן שהזכרת שמתאים את רוחב הסרנים של הרכבת כדי לעבור לפסים ברוחב שונה... אני מכיר את זה בגבול צרפת-ספרד ונדמה לי שזה קיים גם בגבול ספרד-פורטוגל. הקוים בספרד הם ברוחב שונה (יותר רחבים) מהרוחב המקובל באירופה ובישראל. רק רכבות מיוחדות, מהירות ויקרות משתמשות במתקן הזה, וכל יתר הרכבות מגיעות לתחנת הגבול, ושם הנוסעים מחליפים רכבת כדי לעבור למדינה השניה. יש 2 מקומות כאלה בין צרפת וספרד: פורט-בו/סרבר על חוף הים התיכון, ואירון/הנדיי על חוף האוקינוס האטלנטי. למיטב זכרוני, יש לכל היותר 5 רכבות ביום בכל כיוון שחוצות את הגבול בפורט-בו (יש 2 רכבות TALGO ממונפלייה לברצלונה ואליקנטה, ורכבות הלילה לברצלונה מפריז, מילאנו וז´נבה. 2 האחרונות לא נוסעות כל יום בעונת החורף). באירון יש רק רכבת אחת שחוצה את הגבול, רכבת הלילה מפריז למדריד. אני לא יודע אם המתקן הזה משמש גם רכבות משא. בשינוע מטענים הזמן הוא לא קריטי, ויכול להיות שמשתמשים בטכנולוגיה אחרת. כמו-כן, המתקן הזה משמש את רכבות AVE המהירות, שנוסעות על פסים ברוחב אירופי, כשהן עוברות לפסים "הספרדיים" וממשיכות מקורדובה למלגה ואלחסירס, ומסביליה לקדיז והואלבה. הספרדים החליטו להתאים את הרכבות שלהם לרוחב האירופי, ואת הקוים החדשים הם בונים ברוחב הזה, וכך בהדרגה תתחלף כל המערכת לפסים ברוחב אירופי. זה פרויקט שימשך כנראה עשרות שנים. לגבי המזרח התיכון... אני התכוונתי שהקו מחיפה לירדן יחצה את הגבול במעבר הגבול "נהר הירדן", ליד בית שאן... לגבי נוסעים הבעיה פחות קריטית כי במילא יש שם מעבר גבול עם הפרוצדורה הכרוכה בזה, ולא נורא אם הנוסעים ירדו מהרכבת הישראלית, יעברו את הגבול, ויעלו על רכבת ירדנית. לגבי מטענים זה לא פרקטי להעביר אותם מרכבת אחת לשניה... אלא אם זה כדאי מבחינה כלכלית להפעיל את המתקן הנ"ל... כפי שאני מבין, השימוש במתקן הזה מחייב גם ציוד נייד מיוחד שמותאם אליו, וזה בעיקר מה שמייקר את הטכנולוגיה. תקן אותי אם אני טועה... מכיוון שהתועלת הכלכלית של הקו הזה תהיה בעיקר בשינוע מטענים מירדן לים התיכון דרך נמל חיפה (במקום בנתיב הארוך דרך עקבה ותעלת סואץ), זה יחייב או להתקין את הטכנולוגיה למעבר לפסים ברוחב ירדני, או שדרוג המסילות בירדן לרוחב ישראלי, ונראה לי שלטווח ארוך עדיף להשקיע במסילות הירדניות. כמובן שאין לי שום נתונים, אני רק מעריך... ברור שמימוש של כל התוכניות מותנה בהשקעות בסכומים אדירים... ההנחה היא שבמצב של שלום מלא ואמיתי (וברור שבלי הסדר קבע עם כל המדינות השכנות ובעיקר הפלסטינים התוכניות ישארו בכספת), המימון לפרויקטים יבוא בעיקר ממשקיעים זרים... למדינת ישראל, ופחות מזה לשכנותינו, אין את המשאבים הדרושים לביצוע פרויקט כזה... אם אתה אומר שהמצרים מחדשים את המסילה בסיני, ושם אני מבין שאין בעיה של רוחב פסים (שהרי הבריטים הקימו את המסילות), אז קישור של המסילה לאשקלון דרך עזה ורפיח לגבול מצרים לא ידרוש השקעות גדולות מאד, ונראה לי שהכדאיות שלו תהיה גבוהה. בענין רכבת לדמשק... אני חשבתי שאם יש תוכנית לסלול מסילה לקרית-שמונה, אפשר לחבר אותה מראש פנה לדמשק דרך הגולן בציר קצרין-קונייטרה. זה התואי הקצר ביותר, וחוץ ממעבר הירדן אני לא רואה בעיה טופוגרפית קשה בתואי הזה... התואי דרך צמח וציר הירמוך לא מתאים להערכתי לרכבות מודרניות... לגבי הבעיה האסטרטגית אני לא מודאג... כוחותינו המצוינים לא יתקשו לחבל במסילה ולהוציא אותה מכלל פעולה במקרה שיהיה צורך... להרוס תשתיות זה דבר שאנחנו יודעים לעשות מצוין... לגבי השאלה אם זו היתה יוזמה של הרכבת או הנחיה מהדרג הפוליטי... אל תהיה תמים... הרכבת לא היתה משקיעה עבודה כזאת בלי הוראה מגבוה...
