אין שום טבלה שמסדירה את עיבור השנה העברית
"אדר ג" יקנה חודש נוסף. לשיקולי העיבור ניתן לכלול את הנורוז.
ממילא החישוב העברי הוא "א' ניסו ראש השנה למלכים" וזה בעצם הנורוז (השמש בזווית ישרה לקו המשווה בצהרי יום ההיפוך האביבי, 21 או 20 במרץ בימינו) בתקופה הפרסית. בחישובי הפסחא הנוצרית יש שילוב של הירח המלא הראשון שאחרי הנורוז כך שהתאריך כאילו ירחי אבל מבוסס על השנה הרומית השמשית של הכנסייה, "חס וחלילה" לא על השנה העברית. אני מודע שיש חישוב רבני עתיק של מחזור העיבורים וטבלה ארוכת טווח שמסדירה זאת מאות שנים קדימה. מעניין לאיזה גוף תהיה הסמכות לתקן את הנדידה מבלי לחזור למלחמות הלוחות מתקופת החורבן והמשנה (במיוחד הסיפור על הרב שהוזמן לנשיא ביום שלפי חישובי הרב היה אמור להיות יום כיפור).
 
לעניין הקו לירושלים אני מקווה שיפתח לפני "אדר ח' " (אוקטובר 2018) ושלא יזיזו את פסח לחורף לכבוד כץ.
אין שום טבלה שמסדירה את עיבור השנה העברית
יש מחזור קבוע של 19 שנים.
ר"ת שלו הוא גו"ח אדז"ט, קרי שנה ג' שנה ו' שנה ח' שנה י"א
שנה י"ד שנה ט"ז ושנה י"ט.
שזה אומר שנה שלישית מעוברת
שנה שישית מעוברת
שנה שמינית מעוברת
שנה אחת עשרה מעוברת
שנה ארבע עשרה מעוברת
שנה שש עשרה מעוברת
שנה תשע עשרה מעוברת
כך לעולם ועד החל מימי המשנה (או קצת קודם) ועד עולם.
מה כן יש?
בנוסף לכך שמעט יותר משליש מהשנים העבריות הן מעוברות (ליתר דיוק 7/19)
יש גם את עניין האורכים של חודשים חשוון וכסלו.
במלים אחרות, יש 6 (במלים שישה) אורכי שנה עברית.
כי יש מקרים בהם הן חשוון והן כסלו הם בני כ"ט ימים
יש מקרים בהם הן חשוון והן כסלו בני ל' ימים
ויש מקרים בהם רק אחד מהם מלא והאחר חסר (אחד בן כ"ט ורעהו בן ל').
מכאן אני מקבלים ששה אורכים שונים
שנה רגילה חסרה (חשוון וכסלו 29 יום)
שנה רגילה (חשוון 29 וכסלו 30)
שנה רגילה מלאה (חשוון וכסלו שניהם 30)
שנה מעוברת חסרה (חשוון וכסלו 29)
שנה מעוברת (חשוון 29 וכסלו 30)
שנה מעוברת מלאה (חשוון וכסלו 30)
כל זה נובע משתי סיבות, עיבור השנה על מנת שפסח לעולם עולמי עלמיא יצא באביב.
המשחק בחודשים חשוון וכסלו אין לו קשר ישיר לעיבור והוא נועד למנוע מצב
שנקרא אד"ו ראש. כלומר שיהיה "לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח".
הכוונה ש-א' דראש השנה עצמו לא יחול והן אכן לא חל אבל ממש ומאוד לא חל
בימים א', ד' ו-ו'.
כי אם הוא היה חל אזי יום הכיפורים היה נופל או על שישי או על ראשון ואז יש שני
ימי שבתון מוחלטים ברצף.
ואין חיה כזו ביהדות. אין אבל אין שני ימי שבתון מוחלטים ברצף.
בחגים מותר להעביר אש ולבשל ולכן הם לא יום שבתון מוחלט.
שבת ויום כיפור הם ימי שבתון מוחלטים לחלוטי חלוטין ואפילו הייתי מוסיף לחלוטי
חלוטין טין טין טין ומכאן שעשו במשנה הכל, אבל הכל, כולל משחקים באורכי השנה,
על מנת להמנע מהמצב הזה.
