תיק עור ראשון ../images/Emo100.gif ושבירת מחסום הפחד../images/Emo121.gif
קצת בלוגי, אבל בהיעדר בלוג משתפת כאן. תם לו אתגר הכרית המתוק, וגעגועיי למכונה גברו. היא ננטשה אחרי חיבור הטלאים. ומשם והלאה הרקמה והקרושה נעשו בשקדנות ואיטיות על הספה ברווחים ניכרים בין דלקות ריאות, אינהלציות, ולילות קודחים של הטף האומלל. ובסופהשבוע הרגשתי שדי! אני חייבת לתפור. וניגשתי לרבעים השמנמנים הבודדים שנותרו מטאיוואן ( זה גם השלב בו דפקתי את הראש בקיר במחאה על הכמות הזעומה שהבאתי). החלטתי לעשות מעשה ולהעז לגעת בעור. מחטים כבר היו לי ונשאר רק מבחן האומץ. שכלל החלפת מחט לראשונה ותפירת עור. אחרי קרוב לשעתיים של נסיונות בהם פירקתי והרכבתי כל מה שהצלחתי
גיליתי שיש מחטים בכמה גדלים
. וכשכבר הצלחתי, וחיממתי מנועים, מיהרתי לשבור את המחט( מי תופר על חבל?) וזה מה שמגיע למי שלא לומד ולא מגיע לסדנאות ( לא כולל טיפי הזהב של קרן פרפרים) אחרי תהליך מייגע של תכנון גיזרה עם תחתית פספול אילתור ידית נשיאה ממולאת אקרילן וניצול הרבעים עד תום ( אבל ממש, לא נשאר ס"מ רבוע למזכרת) נולד לו תיק העור הראשון שלי עובר סלקציה?
קצת בלוגי, אבל בהיעדר בלוג משתפת כאן. תם לו אתגר הכרית המתוק, וגעגועיי למכונה גברו. היא ננטשה אחרי חיבור הטלאים. ומשם והלאה הרקמה והקרושה נעשו בשקדנות ואיטיות על הספה ברווחים ניכרים בין דלקות ריאות, אינהלציות, ולילות קודחים של הטף האומלל. ובסופהשבוע הרגשתי שדי! אני חייבת לתפור. וניגשתי לרבעים השמנמנים הבודדים שנותרו מטאיוואן ( זה גם השלב בו דפקתי את הראש בקיר במחאה על הכמות הזעומה שהבאתי). החלטתי לעשות מעשה ולהעז לגעת בעור. מחטים כבר היו לי ונשאר רק מבחן האומץ. שכלל החלפת מחט לראשונה ותפירת עור. אחרי קרוב לשעתיים של נסיונות בהם פירקתי והרכבתי כל מה שהצלחתי
מאיה