תיסככול ועוד תיסכול

[הרהרנית]

תיסככול ועוד תיסכול

שלום לכולכם, אני מחפשת קצת שלווה , הייתי בבית הספר היום. אחרי שבני סירב לללכת כי סיפר שאבא של ילד איים עליו. כך שהגענו ב9 וחצי, והייתי חיייבת לעבוד קודם, ואזמ הסתבר שיש הרבה מורים מתוסכלים וחסרי אונים. המחנכת שעד עכשיו, הייתה חמה ותומכת התייאשה. היא כבר אמרה שהודיעה לכל הקורבנות של ילדי, שידווחו להורים שלהם,ויבקשו מהורים לצלצל אלי!!!! הייתי בהלם!!! פתחתי את הפה. ולחשתי לה: ומה אני אמורה להגיד להם?! מסתבר שקשה לשבת לידו, הוא זז, ומציק במיוחד אם נכנסים למרחב שלו. מה עושים? אנחנו בתהליכים אצל מרפאת קשב, אבל בינתיים?

 

[אפרת@הבית]

הפרעה טקטילית

היי, רציתי לספר על הפרעה טקטילית, זוהי הפרעה שנלווית להפרעות קשב וריכוז והיא מתבטית בחישה לא מאוזנת, כלומר, מערכת העצבים מפרשת את התחושות הפיזיות לא נכון, לרוב מדובר במערכת העדינה, שהיא רגישה מאוד, והניטרול שלה נעשה על ידי מערכת העצבים הגסה, יש לי כמה שאלות אליך: האם יש בגדים מסוימים שמגרדים לילד מאוד או מציקים לו מאוד? האם חוש הריח שלו מאוד מפותח ורגיש? האם לפעמים הוא נוטה לקפוץ ממקומות גבוהים (בגן השעשועים למשל)? האם הוא טוען שיש סדינים ש"מגרדים" או "יש בהם פירורים"? לרוב תשובה חיובית על העניין מצביעה על קיום של הפרעה טקיטילית (המכונה גם הפרעה סנסורית) ומאבחנים אותה אצל מרפא בעיסוק, המשך טיפול אצל מרפא בעיסוק לרוב מלמד את הילד להתמודד איתה, ואת ההורים להרגיע אותה ולאט לאט היא פשוט נכנסת לשליטה. ולמה אני מספרת לך את זה? כי יכול להיות שהכניסה של הילדים למרחב הפרטי של הילד מפעילה אצלו את המערכת החישתית הלא מאוזנת, והוא מפרש את זה כתקיפה ומגיב, אגב העיסוק בגירויים הפיזיים, יוצרת התנהגות לא רגועה, מפריעה לריכוז ומונעת מהילד להתפנות ללימודים או לעניינים אחרים. נסו לגשת לאבחון העניין, וספרי לי עם מה חזרתם. בקשר להורים, אל תתביישי להגיד "כן אנחנו יודעים שקיימת בעיה, אנו מתמודדים איתה בימים אלה על ידי שיחות עם הילד, לקחנו ת העניין לתשומת ליבנו בצורה רצינית ואנחנו פועלים למציאת פיתרון הולם, תודה שידעתם אותנו זה חשוב לנו מאוד", לא בתוקפנות, אלא בנימוס וקונקרטיות, ואם יהיו הורים שינסו למשוך את השיחה לכיוון של ריב ותוקפנות, פשוט תיטרקי, את יודעת שאת מטפלת בילד, ואין שום סיבה שתפני משאבים נפשיים לריב עם הורים שאינם יודעים עם מה את מתמודדת ואולי גם אין מקום להסביר להם. בהצלחה וחיבוק לעידוד

אפרת

 

[Iddo]

את יכולה לפרט מעט?

 

[דליה.ד]

דוגמה:../images/Emo122.gif

אצל בני שהוא היום בן 12, היו אותם סימנים כלפי הסביבה. ילד שעבר לידו היה חוטף והוא טען: "מציקים לי". התחושה הסובייקטיבית הזו של "הצקה" היא מאוד אופיינית לילדים עם adhd . ברגע שכאילו "חודרים" לשדה של ילד כזה, הוא מגיב במהירות, בלי לחשוב ולרוב זה יוצא במכות. אז יש כאן כבר 2 קריטריונים להתנהגות: תחושה שכאילו מציקים להם (ובמציאות זה לא בדיוק נכון..) ותגובה אימפולסיבית ללא מחשבה מקדימה.. בנוסף קיים עוד אספקט של הבנת קודים חברתיים. משהו שבני מאוד מתקשה בו: במיוחד אני מתכוונת לניואנסים קטנים, מחוות או שפת גוף. הוא לא מבין, מגיב מייד ונחשב "ילד אלים". הדרך היחידה היא להסביר למורה ה"מדהימה" של בנך שהוא בכלל לא ילד רע! יש לו קשיים באלמנטים שקשורים להתנהגות חברתית. עליה ללמד את שאר הילדים מה עושים, איך מגיבים לילד ולא איך עושים עליו ועליכם "עליהום". למשל אפשר להסביר לילדים על הקושי של הילד, לומר שהוא לא באמת מתכוון ושצריך לעזור לו ולומר לו: "לא נעים לי מה שאתה עושה עכשיו.. אולי תלך לשטוף פנים בחוץ?.." או כל תגובה אחרת. אל תקחי את זה אישית, ואל תגרמי לבנך להרגיש "ילד רע" זה לא הוא באמת, זו רק ההתנהגות שלו שלא מווסתת עדיין. ועדיין לא התחלתי לדבר על "ניהול התנהגות" שיעיל בכמה מקרים.

 

[Iddo]

לא בטוח בהכללה, אבל הבנתי. עקרונית,

כמי שיש לו ADHD שכולל סימפטומים שמאוד לא נעימים לי, אני לוקח תרופות. אני צריך תרופות שמטפלות בהרבה יותר סימפטומים מאלה שמטפל בהן הריטלין ואני טס לקבל אותן בחו´´ל.

 

[אפרת@הבית]

עידו , לא בדיוק

מדובר בהפרעה נלווית לADHD לא בסימפטום, ההפרעה מתבטאת בעיוות התחושות הפיזיות, קיימות שתי מערכות עצבים עדינה וגסה, במקרה של הפרעה טקטילית המערכת העדינה פשוט קולטת גירויים מסויימים בעצמה הרבה יותר גבוהה מה שקורה המוח נוטה לפרש למשל נגיעה כמכה, ליטוף כדיגדוד, מגע של בד כגירוי ועוד ועוד, לרוב הרגעת המערכת העדינה נעשה על ידי הפעלת המערכת הגסה, הילדים שלא יודעים איך לעשות את זה בצורה מבוקרת, מטיחים את עצמם על חפצים (במקרה הגרוע) או פשוט "משפשפים" את הידיים או את הפנים על חפצים. ריפוי בעיסוק מלמד את הילדים לשלוט במערכות האלה, להתמודד עם תחושות והרגעתן כדי שיוכלו להתפנות לדברים אחרים. ילדים קטנים מאוד עם הפרעה טקטילית יפתחו גם בעיה התפתחותית כי תהיה להם בעיה במישוש, למשל: חלק מלמידה של הרכבת פאזלים הוא מישוש החלקים, ילד שיש לו בעיה חישתית ימנע מכך, ידלג על השלב וימשיך הלאה וכך על עוד משימות חשובות שאמורות לעזור לו להתפתח. שוב כמו שאמרתי - אבחון הבעיה נעשה אצל מרפא בעיסוק וכן הטיפול, ילד מטופל ילמד מהר מאוד איך להתמודד עם העניין ויתחיל לגשר על הפער ההתפתחותי במקביל.

 

[Iddo]

אז מה עושים אם הטיפול הזה נכשל?

 

[אפרת@הבית]

לשמחתי הרבה

עוד לא שמעתי על טיפול כזה שנכשל...

מכיון שזו הפרעה ברת טיפול ושליטה כנראה. אפרת

 

[karin45]

היי לאפרת ולכולם...

הבן שלי גם סבל וסובל מהפרעה זו, אך להפתעתי ככל שהוא גודל נעלמת אצלו התופעה. הוא סבל מגירויים מבדים מסויים, וכל הזמן התלונן שבסדין במיטה ישנם פירורים, הפיתקית בחולצה מאד הפריע לו, הדבר הכי גרוע היה המגע שלו עם נייר טואלט, לא משנה איזה סוג של נייר קניתי, לא יכל לגעת, קניתי לו מגבוני נייר אך לא היה לו נוח ואני לא צריכה לספר איך הילד הרגיש לא נוח ומתוסכל כשהיה צריך לבקש ממני לבוא אליו לשרותים, קניתי לו כפפות חד פעמיות וכך הוא הסתדר, לפני מספר ימים הפתיע אותי ואמר לי "את יודעת אמא, אני כבר נוגע בנייר, כבר לא מפריע לי" אתם לא יודעים איך הוא היה מאושר ובוודאי גם אני. אמנם יש לו עדיין תופעות כמו למשל הוא לא מסוגל לשבת קרוב לעיתון, הוא מריח אותו ומגעיל אותו. ביי שמחה שחזרתי

 

[אפרת@הבית]

היי ברוכה השבה!../images/Emo20.gif

איזה יופי שחזרת אלינו! לאן נעלמת? קודם כל אני שמחה לשמוע שהמצב אצל בנך משתפר עם הזמן, הלוואי עלי...כלומר הלוואי על בני. נשיקות ויופי שאת שוב איתנו! אפרת

 

[דליה.ד]

לבן הקטן שלי יש ../images/Emo5.gif

"אטופיק דרמטיטיס" שזו אסטמה של עור. כל הזמן יש לו יובש וגירויים ופריחות, ממש מטרד. כך שהוא מאוד לא חש בנוח עם העור שלו ובטח לא עם מגע. מצבו החמיר לאחרונה ואני נאלצת ל"שמן" אותו ולמרוח לו כל מיני קרמים והוא ממש שונא את זה. אבל אין ברירה... אז אנחנו "מחלקים" את השימון: בבוקר חזה וידיים, אחר הצהריים מפשעה ורגליים, ובערב אחרי המקלחת שימון כללי כמה שהוא יכול לסבול... ככה הוא פחות סובל. כמובן שבהתאמה הוא שונא סוודרים, שרוולים ארוכים, גרביים, כובעי צמר ומעדיף להסתובב - גם בחורף - בתחתונים בלבד!

 

[אפרת@הבית]

דליה המתוקה-רעיון

פעם לבתי היתה בעיית עור ויעצו לנו להשתמש במוצר רפואי שנקרא "בלניום הרמל" שגם מרכך וגם משמן את העור וסמים אותו באמבטיה, יש לו ריח עדין והוא גם במרקם קליל, אולי שווה לשאות את רופא עור ולחסוך לילד עינויים. נשיקות אפרת