תיכנון במגזר הערבי: נקודות ראשונות

[ש מים]

תיכנון במגזר הערבי: נקודות ראשונות

לאחרונה הזדמן לי להכנס לתחום התכנון (תב"עות, תכנון מפורט ומתארי) במגזר הערבי. עדיין מוקדם לצאת בהצהרות ולהסיק מסקנות, אבל נקודה אחת מייד בלטה וקפצה לעיניי: תכניות גדולות (אפילו מפורטות) במגזר הערבי נמנעות מלהכנס/לכלות איחוד וחלוקה לפי סעיף ג' סימן ז' לחוק! מה כן עושים? ובכן אחד הפתרונות (שייתרונותיו די ברורים, אם מתעמקים בכך, למרות שיש גם לא מעט מגרעות) הנו - "תכנון מפורט בעל אופי מתארי" (

). למה כוונת המשורר? ובכן, מכינים תכנית מפורטת, הכוללת ה-כ-ל, אולם ללא חלוקה למגרשים (התשריט הוא תשריט כתמים, כמו בתכנית מתאר), כאשר בהוראות התכנית נרשם ש-"תנאי להיתר הנו הכנת תשריט חלוקה למתחם". בצורה כזו "מפריטים את הבעיות" למקרים נפרדים (אי-הצלחה להגיע לחלוקה מוסכמת במתחם אחד אינה מונעת את הבניה/אישור התכנית כולה, בשאר המתחמים הכלולים בתכנית). מה הבעייה? בעיה אחת בולטת היא נושא ההפקעות/הקצאות לשטחי ציבור!! עדיין לא ברור לי איך מתגברים על זה. מצד שני, מכיוון שכ-80% מן ההפקעות במגזר הערבי נופלות על קרקעות מדינה, מכיוון שכמות ההפקעות במגזר נמוכות עשרות מונים מן ההפקעות בתכניות דומות במגזר היהודי, ומכיוון שהמדינה "עוצמת עין" לתופעה - הדבר עובר בהצלחה..

 

[gerson1]

חלוקת מגרשים-עיר גנים

קימת בארץ מסורת של חלוקת מגרשים וקביעת גבולות, בעיקר מתוך תפיסה של כיווני אוויר, מרחק בין מבנים ותפיסה של ביתו מבצרו. בתרבות המזרחית (כולל מרכז אסיה) המבנה מסתכל פנימה, כלומר שחשיבות החצר, הדיוון, הפטיו הנו לחיים הפנימיים והבית מיוצר סביבו. יתכן מבנה ללא חלונות, או בקו "0" עם השכנים, כאשר החזית הנה אחת ו/או שתים, מעין בתי שורה.החלוקה למגרשים אינה חוק עליון-צו שמים. לאחרונה ניסינו לשווק רעיון של אשכולות תכנון:מצרפים של מספר יחידות ללא הגדרת % מדויקת כאשר החלוקה תהא בהתאם לצרכים וליכולות הכלכליות-יותר קשה למתכנן, פחות אחיד ויוצר קשרים חברתיים אחרים, ראינו זאת כבניה אופטימלית בקיבוץ המתחדש-אך הדגם השליט אצלנו היה ונותר מיני בוורלי הילס. דווקא האוכלוסיה הערבית, השומרת בחלקה על מבנה משפחה/בעלות קרקע מסוים מקפידה על שמירת הנכס ו"ציפוף-כלומר בניה פנימה. מרכזי הכפרים נראים כמרכז, נוצרים עסקים קטנים לצרכים המידים של האוכלוסיה, ההכרות וקשרי המשפחה מרובים. לאחרונה, יחד עם גג הרעפים החלו גם ה"ערבים" לרצות 4 כיווני אוויר והכפרים מתחילים להראות כמעט כמונו- ולא לטובה.

 

[ש מים]

לא מדוייק כ"כ וגם בעייתי...

1. אני מוכן לקחת אותך לסיור בישובי וואדי ערה ותווכח שאפילו בכפרים הקטנים (מושריפה, ביאדה, מוסמוס, זלפה וכו') הבניה החדשה הנה "סופר-מודרנית" וכבר מזמן אין את בניית ה-"דיוואן" והחצרות הפנימיות (והאמת? גם אני מצר על היעלמות הסגנון

). בישובים/ערים הגדולים המצב כמובן בולט הרבה יותר (אום-אל-פאחם, פארדיס, בקה-ג'ת ועוד). 2. שמעתי רעיונות של תכנון ושיווק מגרשים גדולים, כאשר תנאי להיתר הנו תכנית-בינוי (ניתן גם לכלול תכנית בינוי מחייבת במסגרת התב"ע המפורטת...). הרעיון טוב כאשר מדובר על בני אותה משפחה ולפחות ברגע הראשון, החבר'ה מעוניינים בפתרון כזה (שמונע סיכסוכי גבולות וחלוקות ולכאורה מאפשר מגרשים גדולים ובזבזניים), אבל הוא טומן בחובו המון צרות: בעיות (ענקיות!) של רישום וירושה, סכסוכים משפחתיים ע-נ-ק-י-י-ם (בולט מאוד במקרי גירושין, אבל לא רק), בעיות רישום משכנתא (כן, התופעה קיימת גם במגזר הערבי). דבר זה נכון אגב גם לגבי "הקיבוץ המתחדש" (אגב, האם אתה משתתף/היית בסדרת ימי העיון בנושא, שעורכת הועדה המחוזית חיפה?? הפגישה הבאה היא ב-3/11 אם אני לא טועה). 3. אני מאוד מאוד אוהב את מה שאתה מכנה "הציפוף פנימה", שניתן לראות רק במרכז הישן של הכפר הערבי (אגב, זה נובע גם לדעתי מן התכנון הכולל: כבישים צרים, הרגשת "פמיליאריות/ביתיות", פרופורציות גובה/מרווח אנושיות ועוד). לצערי, כפי שציינת, "הם מתחילים להדמות לנו", ומצד שני - אתה חייב להודות שבעיות התחבורה, התשתיות, השטחים הציבוריים ועוד, בכפר הישן הם "בעייתיים מעט" (באנדרסטייטמנט...). מצד שני, יש מה שנקרא "דיפוזיה במרחב". אני מקווה שגם אנו נשכיל לאמץ מהם (כבר התחלנו בעצם: ראה מה קורה בבניה החדשה, צמודת-הקרקע) את הדברים הטובים.

 

[gerson1]

מכן לואדי ערה

מבין את האנליזה ומקבל אותה דיאגנוזה לא נכונה היה זורם כמו ההר יציב כמו ההר עצום הרוח

 

[ש מים]

../images/Emo13.gif למה לקח לך כ"כ הרבה זמן לענות?

בלי פידבק אין טעם. לא אוהב מונולוגים. רק שנהיה בריאים!