|תחנת תל ברוך הנוסטלגית כנראה הולכת

[jumbo701]

|תחנת תל ברוך הנוסטלגית כנראה הולכת

|תחנת תל ברוך הנוסטלגית כנראה הולכת
להימחק בקרוב וזאת לפי מצב העבודות בשטח.

 

[שמואל וולף]

הרבה זכרונות יש לי מתחנה זו

|תחנת תל ברוך הנוסטלגית כנראה הולכת
להימחק בקרוב וזאת לפי מצב העבודות בשטח.

הרבה זכרונות יש לי מתחנה זו
במיוחד בהמתנה של הרכבת לירושלים לאישור הכניסה למסילה הפונה לתל אביב צפון ואצטדיון הכדורגל... זה היה בשנות ה-70...היה בתחנה איש שקיבל טבעת מנהג הקטר, ומסר לנהג הקטר טבעת. איך היה מדייק במסירה...הנהג הושיט ידו, ו-הופ הטבעת על זרועו. ליד התחנה היה גשר. התחנה (לפי זכרוני) נמצאת קצת דרומית משלוחת המסילה למתקני "פז-גז", שם היו חונים קרונות מיכליות של "פז-גז".

 

[קובי לו]

נכון, אבל קבל תיקונים קלים

הרבה זכרונות יש לי מתחנה זו
במיוחד בהמתנה של הרכבת לירושלים לאישור הכניסה למסילה הפונה לתל אביב צפון ואצטדיון הכדורגל... זה היה בשנות ה-70...היה בתחנה איש שקיבל טבעת מנהג הקטר, ומסר לנהג הקטר טבעת. איך היה מדייק במסירה...הנהג הושיט ידו, ו-הופ הטבעת על זרועו. ליד התחנה היה גשר. התחנה (לפי זכרוני) נמצאת קצת דרומית משלוחת המסילה למתקני "פז-גז", שם היו חונים קרונות מיכליות של "פז-גז".

נכון, אבל קבל תיקונים קלים
בגדול אתה צודק. הטבעת הגדולה המועברת בין הנהג לאנשי התחנה נקראה שרביט. השרביט היה הרכיב המסמן כניסה ו/או יציאה מקטע עיתוק. בטרם היתה מערכת איתות חשמלית היה דבר כזה הנקרא שרביט. בכניסה לקטע מבוקר ידני הנהג היה מקבל מאחד מעובדי התחנה שרביט כזה. השרביט היה מונפק במכונה ידנית-חשמלית ענקית מתקופת המנדט. המכונה היתה משדרת לתחנה בקצה השני שאי אפשר לנפק שם שרביטים. עם הגיעה הרכבת לתחנה בצד השני הנהג היה מוסר שרביטו לעובד התחנה. הוא (העובד) היה מכניס את השרביט למכונה והמכונה היתה משדרת שדר של שחרור לתחנה ממנה בא הנהג וכן חסימה לתחנה הבאה בתור. כבר מעל ל-10 שנים שאין את השלוחה למיכליות פז-גז בפי גלילות.

 

[שמואל וולף]

נכון אתה צודק

נכון, אבל קבל תיקונים קלים
בגדול אתה צודק. הטבעת הגדולה המועברת בין הנהג לאנשי התחנה נקראה שרביט. השרביט היה הרכיב המסמן כניסה ו/או יציאה מקטע עיתוק. בטרם היתה מערכת איתות חשמלית היה דבר כזה הנקרא שרביט. בכניסה לקטע מבוקר ידני הנהג היה מקבל מאחד מעובדי התחנה שרביט כזה. השרביט היה מונפק במכונה ידנית-חשמלית ענקית מתקופת המנדט. המכונה היתה משדרת לתחנה בקצה השני שאי אפשר לנפק שם שרביטים. עם הגיעה הרכבת לתחנה בצד השני הנהג היה מוסר שרביטו לעובד התחנה. הוא (העובד) היה מכניס את השרביט למכונה והמכונה היתה משדרת שדר של שחרור לתחנה ממנה בא הנהג וכן חסימה לתחנה הבאה בתור. כבר מעל ל-10 שנים שאין את השלוחה למיכליות פז-גז בפי גלילות.

נכון אתה צודק
כבר שנים שאני לא נוסע בקו של ירושלים -חיפה, וכבר הרבה זמן הרכבת לא עצרה שם, כך שלא יכולתי לראות, ואז היו בקרונות חלונות נפתחים ,כך שניתן היה להביט החוצה...האטה ליד הקטע של תל-ברוך היתה בקטע הכפלת המסילה שם, והמעבר לתחנת ת"א מרכז במקומה החדש באיילון.

 

[חן מלינג]

שרביטי מסילה

נכון, אבל קבל תיקונים קלים
בגדול אתה צודק. הטבעת הגדולה המועברת בין הנהג לאנשי התחנה נקראה שרביט. השרביט היה הרכיב המסמן כניסה ו/או יציאה מקטע עיתוק. בטרם היתה מערכת איתות חשמלית היה דבר כזה הנקרא שרביט. בכניסה לקטע מבוקר ידני הנהג היה מקבל מאחד מעובדי התחנה שרביט כזה. השרביט היה מונפק במכונה ידנית-חשמלית ענקית מתקופת המנדט. המכונה היתה משדרת לתחנה בקצה השני שאי אפשר לנפק שם שרביטים. עם הגיעה הרכבת לתחנה בצד השני הנהג היה מוסר שרביטו לעובד התחנה. הוא (העובד) היה מכניס את השרביט למכונה והמכונה היתה משדרת שדר של שחרור לתחנה ממנה בא הנהג וכן חסימה לתחנה הבאה בתור. כבר מעל ל-10 שנים שאין את השלוחה למיכליות פז-גז בפי גלילות.

שרביטי מסילה
למעשה, ה-'טבעת' אינה השרביט שהזכרת, אלא רק אמצעי נשיאה עבור. השרביט, כמו ששמו מרמז, הוא מוט מתכת קצר, בעוד שהחישוק נושא נרתיק שבתוכו ניתן לשים שרביט אחד.