תחנת רכבת בנען, הכרחי

מצב
הנושא נעול.

כדורית

New member
תחנת רכבת בנען, הכרחי

תחנת רכבת בנען, הכרחי
עוד מעט יחודש קו הרכבת להרי יהודה ולירושלים. בקטע אחד היוצא מרמלה מתפצלת המסילה לשתיים: האחת לדרום -באר שבע וקרית גת השניה(המשתפצת) להרי יהודה לפיכך מתבקש הדבר כי במקום אסטרטגי זה תוקם תחנת רכבת שתאפשר: 1.מתן שירותי רציף לתושבי מושב יציץ ומזכרת בתיה וקרית עקרון. 2.תחנת מעבר והחלפת רכבות בין ירושלים ובית שמש לקו הדרום
 

dvir golan

New member
הכרחי? לא ממש..

תחנת רכבת בנען, הכרחי
עוד מעט יחודש קו הרכבת להרי יהודה ולירושלים. בקטע אחד היוצא מרמלה מתפצלת המסילה לשתיים: האחת לדרום -באר שבע וקרית גת השניה(המשתפצת) להרי יהודה לפיכך מתבקש הדבר כי במקום אסטרטגי זה תוקם תחנת רכבת שתאפשר: 1.מתן שירותי רציף לתושבי מושב יציץ ומזכרת בתיה וקרית עקרון. 2.תחנת מעבר והחלפת רכבות בין ירושלים ובית שמש לקו הדרום
הכרחי? לא ממש..
תחנת נען כמו תחנות היסטוריות רבות בארץ הוקמה לצרכים צבאיים ואין לה דבר וחצי דבר עם תנועת רכבות נוסעים, גם כיום. ברור שלתושבי יציץ יהיה נחמד אם תהיה להם תחנה פעילה בקצה המושב. גם תושבי מזכרת בתיה כבר לוחצים זמן לא מבוטל להקמת תחנה בשיטחם על מסילת נען באר שבע. אבל אין שום הצדקה , לא חצי או רבע הצדקה לפתוח תחנת נוסעים בנען: בתחנה זו אמנם עצרו רכבות בקו לירושלים ובאר שבע עד שנות ה -70 אולם זו הייתה לא יותר מעצירה ( hult) דבר שלא הצריך שום השקעה במבנה התחנה המנדטורי, ולא פגע באיכות השירות שהייתה ירודה גם ככה. הקמת תחנה בנען כרוכה בהשקעה רבה שלעולם לא תצדיק את עצמה.הקירבה לכביש חוצה ישראל גם היא מפחיתה מכדאיות התחנה. ככלל מסילה שמוקמת על תואי מסילה טורקי מזמן מלחמת העולם הראשונה לא מבטיחה הרבה.
 

כדורית

New member
מה יותר הגיוני?

הכרחי? לא ממש..
תחנת נען כמו תחנות היסטוריות רבות בארץ הוקמה לצרכים צבאיים ואין לה דבר וחצי דבר עם תנועת רכבות נוסעים, גם כיום. ברור שלתושבי יציץ יהיה נחמד אם תהיה להם תחנה פעילה בקצה המושב. גם תושבי מזכרת בתיה כבר לוחצים זמן לא מבוטל להקמת תחנה בשיטחם על מסילת נען באר שבע. אבל אין שום הצדקה , לא חצי או רבע הצדקה לפתוח תחנת נוסעים בנען: בתחנה זו אמנם עצרו רכבות בקו לירושלים ובאר שבע עד שנות ה -70 אולם זו הייתה לא יותר מעצירה ( hult) דבר שלא הצריך שום השקעה במבנה התחנה המנדטורי, ולא פגע באיכות השירות שהייתה ירודה גם ככה. הקמת תחנה בנען כרוכה בהשקעה רבה שלעולם לא תצדיק את עצמה.הקירבה לכביש חוצה ישראל גם היא מפחיתה מכדאיות התחנה. ככלל מסילה שמוקמת על תואי מסילה טורקי מזמן מלחמת העולם הראשונה לא מבטיחה הרבה.
מה יותר הגיוני?
תוספת נסיעה של עוד רבע שעה מנען ללוד ושם החלפת רכבת לירושלים כך שאגיע לירושלים בעוד שלושים דקות יותר? שעתיים נסיעה באר שבע -לוד- ירושלים או, שמא החלפת רכבות בנען שתחסוך את הזמן הזה ובכך אגיע לירושלים בשעה וארבעים או שעה וחצי?(באר שבע -נען -ירושלים) גם זה שיקול -ושיקול חשוב מאוד!
 

nitsansh

New member
אפשר להחליף ברמלה

מה יותר הגיוני?
תוספת נסיעה של עוד רבע שעה מנען ללוד ושם החלפת רכבת לירושלים כך שאגיע לירושלים בעוד שלושים דקות יותר? שעתיים נסיעה באר שבע -לוד- ירושלים או, שמא החלפת רכבות בנען שתחסוך את הזמן הזה ובכך אגיע לירושלים בשעה וארבעים או שעה וחצי?(באר שבע -נען -ירושלים) גם זה שיקול -ושיקול חשוב מאוד!
אפשר להחליף ברמלה
ומי מבטיח לך שלוח הזמנים יהיה כזה שההחלפה תהיה מהירה, ולא תחכי חצי שעה לרכבת לי-ם, לא משנה באיזה תחנה? נדמה לך שמי שרוצה לנסוע מרחובות לבאר-שבע לא מחכה בלוד חצי שעה ואפילו יותר?
 

כדורית

New member
אם

אפשר להחליף ברמלה
ומי מבטיח לך שלוח הזמנים יהיה כזה שההחלפה תהיה מהירה, ולא תחכי חצי שעה לרכבת לי-ם, לא משנה באיזה תחנה? נדמה לך שמי שרוצה לנסוע מרחובות לבאר-שבע לא מחכה בלוד חצי שעה ואפילו יותר?
אם
אם הסינכרוניזציה טובה,אזי אין בעיות
ואולי בתקווה שיהיו רכבות ישירות מבאר שבע לירושלים -זה רעיון, הנהג פשוט יעבור לצדו השני של הקרונוע -לתא הניהוג השני וישים פעמיו להרי ירושלים
 

dvir golan

New member
איחורים

אם
אם הסינכרוניזציה טובה,אזי אין בעיות
ואולי בתקווה שיהיו רכבות ישירות מבאר שבע לירושלים -זה רעיון, הנהג פשוט יעבור לצדו השני של הקרונוע -לתא הניהוג השני וישים פעמיו להרי ירושלים
איחורים
כל עוד אין מסילה כפולה בין נען לבאר שבע לא כדאי אפילו לחשוב על עוד תחנה בקו. גם כך יש כמות איחורים לא מבוטלת בקו לבאר שבע וצפוי שכך יהיה בקו היחיד לבית שמש. לא מקובל באמצע נסיעה להחליף קרון ניהוג. זה רק מסרבל את העסק . קו ירושלים - באר שבע יכול אם כבר אז להתקיים בתואי מימי מלחמת העולם הראשונה. אז הייתה התפצלות ממסילת ירושלים בתחנת נחל שורק לכיוון באר שבע. זו הדרך הכי קצרה בין שתי הערים אך כמובן שלא כדאית כי כמו אז , גם היום מסילה כזו לא עוברת בשום ריכוז אוכלוסין משמעותי.
 

כדורית

New member
כאן מדובר בקרונוע

איחורים
כל עוד אין מסילה כפולה בין נען לבאר שבע לא כדאי אפילו לחשוב על עוד תחנה בקו. גם כך יש כמות איחורים לא מבוטלת בקו לבאר שבע וצפוי שכך יהיה בקו היחיד לבית שמש. לא מקובל באמצע נסיעה להחליף קרון ניהוג. זה רק מסרבל את העסק . קו ירושלים - באר שבע יכול אם כבר אז להתקיים בתואי מימי מלחמת העולם הראשונה. אז הייתה התפצלות ממסילת ירושלים בתחנת נחל שורק לכיוון באר שבע. זו הדרך הכי קצרה בין שתי הערים אך כמובן שלא כדאית כי כמו אז , גם היום מסילה כזו לא עוברת בשום ריכוז אוכלוסין משמעותי.
כאן מדובר בקרונוע
שיש בו שני תאי ניהוג והנהג פשוט עובר לאורך הקרון... אתה צודק בנוגע לצומת נחל שורק שממנו התפצלה המסילה התורכית ב1915, זהו התוואי האופטימלי מבאר שבע לירושלים. אני מקווה כי לפחות יהיו יותר מסילות מפגש ויתחילו לעבוד על הכפלת המסילה בין לוד לבאר שבע
 
תחנת נען

הכרחי? לא ממש..
תחנת נען כמו תחנות היסטוריות רבות בארץ הוקמה לצרכים צבאיים ואין לה דבר וחצי דבר עם תנועת רכבות נוסעים, גם כיום. ברור שלתושבי יציץ יהיה נחמד אם תהיה להם תחנה פעילה בקצה המושב. גם תושבי מזכרת בתיה כבר לוחצים זמן לא מבוטל להקמת תחנה בשיטחם על מסילת נען באר שבע. אבל אין שום הצדקה , לא חצי או רבע הצדקה לפתוח תחנת נוסעים בנען: בתחנה זו אמנם עצרו רכבות בקו לירושלים ובאר שבע עד שנות ה -70 אולם זו הייתה לא יותר מעצירה ( hult) דבר שלא הצריך שום השקעה במבנה התחנה המנדטורי, ולא פגע באיכות השירות שהייתה ירודה גם ככה. הקמת תחנה בנען כרוכה בהשקעה רבה שלעולם לא תצדיק את עצמה.הקירבה לכביש חוצה ישראל גם היא מפחיתה מכדאיות התחנה. ככלל מסילה שמוקמת על תואי מסילה טורקי מזמן מלחמת העולם הראשונה לא מבטיחה הרבה.
תחנת נען
קודם כל, תיקונים לדביר - תחנת נען היא לא תחנת הצומת הצבאית של מלחמת העולם הראשונה (שהיתה תחנת ואדי סוראר), וכל קשר בין קו הרכבת הנוכחי לבאר-שבע לבין זה התורכי (שפורק אחרי המלחמה) הוא מקרי לחלוטין. התחנה שימשה ברכבת ישראל כתחנת צומת מאז סלילת הקו החדש לבאר-שבע, באמצע שנות ה-50. אני לא יודע האם רכבות נוסעים עצרו שם אי-פעם באופן רשמי או שמא היא תמיד היתה תחנה תפעולית בלבד, אבל בכל מקרה, האיות הנכון באנגלית של ´עצירה´ הוא Halt. וכמו שאמרתי קודם, התוואי עליו ממוקמת התחנה הוא לא תורכי ממלחמת העולם הראשונה, כי אם של הרכבת של יפו-ירושלים, מסוף המאה ה-19 (קו שנבנה במימון פרטי). לגבי הכדאיות של בניית תחנת נוסעים בנען - אני, כידוע, אתמוך אוטומטית בכל תחנה ליד כל מאהל בדואי, אבל אם שוקלים את זה ברצינות, נראה לי שכיום קשה להצדיק בניית תחנה שם, ועוד יותר קשה להצדיק עצירה של רכבות בה, לצורך שירות הסביבה הקרובה. אני מסכים שבשביל הנוסעים מבאר שבע לירושלים תחנה כזו יכולה להיות מאוד חשובה ואטרקטיבית אם הרכבות בה יהיו מתואמות, אבל קחו בחשבון ש- 1. לוח הזמנים המתוכנן של הרכבת אמור לכלול את כל הקישורים בתחנת לוד, ואני מניח שזה כולל גם את באר שבע-ירושלים 2. אם רכבת ישראל היתה חושבת שיש לה שוק פוטנציאלי בשירות בין באר-שבע לירושלים, אני הייתי ממליץ לה להשקיע את כספה בבניית צלע שלישית בצומת ובהפעלת רכבות בין שני היעדים, במקום להסתבך עם תחנת נוסעים באמצע שומקום (ויסלחו נא לי תושבי השומקום).
 

dvir golan

New member
תיקון לחן

תחנת נען
קודם כל, תיקונים לדביר - תחנת נען היא לא תחנת הצומת הצבאית של מלחמת העולם הראשונה (שהיתה תחנת ואדי סוראר), וכל קשר בין קו הרכבת הנוכחי לבאר-שבע לבין זה התורכי (שפורק אחרי המלחמה) הוא מקרי לחלוטין. התחנה שימשה ברכבת ישראל כתחנת צומת מאז סלילת הקו החדש לבאר-שבע, באמצע שנות ה-50. אני לא יודע האם רכבות נוסעים עצרו שם אי-פעם באופן רשמי או שמא היא תמיד היתה תחנה תפעולית בלבד, אבל בכל מקרה, האיות הנכון באנגלית של ´עצירה´ הוא Halt. וכמו שאמרתי קודם, התוואי עליו ממוקמת התחנה הוא לא תורכי ממלחמת העולם הראשונה, כי אם של הרכבת של יפו-ירושלים, מסוף המאה ה-19 (קו שנבנה במימון פרטי). לגבי הכדאיות של בניית תחנת נוסעים בנען - אני, כידוע, אתמוך אוטומטית בכל תחנה ליד כל מאהל בדואי, אבל אם שוקלים את זה ברצינות, נראה לי שכיום קשה להצדיק בניית תחנה שם, ועוד יותר קשה להצדיק עצירה של רכבות בה, לצורך שירות הסביבה הקרובה. אני מסכים שבשביל הנוסעים מבאר שבע לירושלים תחנה כזו יכולה להיות מאוד חשובה ואטרקטיבית אם הרכבות בה יהיו מתואמות, אבל קחו בחשבון ש- 1. לוח הזמנים המתוכנן של הרכבת אמור לכלול את כל הקישורים בתחנת לוד, ואני מניח שזה כולל גם את באר שבע-ירושלים 2. אם רכבת ישראל היתה חושבת שיש לה שוק פוטנציאלי בשירות בין באר-שבע לירושלים, אני הייתי ממליץ לה להשקיע את כספה בבניית צלע שלישית בצומת ובהפעלת רכבות בין שני היעדים, במקום להסתבך עם תחנת נוסעים באמצע שומקום (ויסלחו נא לי תושבי השומקום).
תיקון לחן
אני בפירוש לא בילבלתי בין תחנת נען לתחנת הצומת (ואדי סראר). רק ציינתי שבעבר היה קשר רכבתי בין ירושלים לבאר שבע באמצעות תחנת הצומת. לגבי תחנת נען: תחנת נען נוספה כתחנה תיפעולית בקו טול כרם באר שבע לאחר שמסילה זו נפתחה בשנת 1915. בדקתי לוחות זמנים משנים שונות במהלך תקופת המנדט ובכולם יש עצירה בתחנת נען, שהייתה תחנת נוסעים לכל דבר בקו יפו ירושלים. יש לי עדויות של ותיקי המושבה רחובות שהשתמשו בקו בנסיעותיהם לירושלים. יש לציין שבמהלך מלחמת העולם השנייה תחנת נען הפכה למתחם שוקק פעילות רבה. הוקמו בה מתקנים רבים וסמוך אליה היה מחנה שבויים גדול. לגבי הקו לבאר שבע: אני עיינתי במסמכים רבים הקשורים לבניית הקו מנען לבאר שבע בשנות ה -50. יש לציין כי היה רצון גדול להשתמש בשרידי המסילה הטורקית ( הסוללה) על מנת לחסוך בעלויות. לבסוף החליטו על תואי מקוצר יותר מהתואי הטורקי אך בקטעים מסוימים הייתה חפיפה עם הקו הטורקי.
 

יהוושע

New member
כשש"י עגנון עלה ארצה ( בפעם ה2 )

תיקון לחן
אני בפירוש לא בילבלתי בין תחנת נען לתחנת הצומת (ואדי סראר). רק ציינתי שבעבר היה קשר רכבתי בין ירושלים לבאר שבע באמצעות תחנת הצומת. לגבי תחנת נען: תחנת נען נוספה כתחנה תיפעולית בקו טול כרם באר שבע לאחר שמסילה זו נפתחה בשנת 1915. בדקתי לוחות זמנים משנים שונות במהלך תקופת המנדט ובכולם יש עצירה בתחנת נען, שהייתה תחנת נוסעים לכל דבר בקו יפו ירושלים. יש לי עדויות של ותיקי המושבה רחובות שהשתמשו בקו בנסיעותיהם לירושלים. יש לציין שבמהלך מלחמת העולם השנייה תחנת נען הפכה למתחם שוקק פעילות רבה. הוקמו בה מתקנים רבים וסמוך אליה היה מחנה שבויים גדול. לגבי הקו לבאר שבע: אני עיינתי במסמכים רבים הקשורים לבניית הקו מנען לבאר שבע בשנות ה -50. יש לציין כי היה רצון גדול להשתמש בשרידי המסילה הטורקית ( הסוללה) על מנת לחסוך בעלויות. לבסוף החליטו על תואי מקוצר יותר מהתואי הטורקי אך בקטעים מסוימים הייתה חפיפה עם הקו הטורקי.
כשש"י עגנון עלה ארצה ( בפעם ה2 )
בשנת 1924 , הוא ירד מן האונייה במצרים ( כך לפי הביוגרף שלו ) ואח"כ נסע ישירות ברכבת מקנטרה לי-ם . מה שאומר שהשלוחה בנחל שורק ( ואדי סוראר ) מזרחה לי-ם , הייתה עדיין פעילה אז . לגבי כדאיות הפעלת קו ישיר ב"ש - י-ם , ראו תגובתי בסוף שרשרת תגובות זו . לגבי עצירה/אי עצירה בתחנת נען , זכור לי היטב שבלוחות הזמנים משנות ה70 עד להפסקת הקווים לב"ש וי-ם , הופיעה תחנת נען כתחנה לכול דבר בקו ת"א - ב"ש - דימונה , ולסירוגין גם בקו חיפה - י-ם . היו שנים בהן הרכבת חיפה - י-ם לא עצרה שם , אך בקו ת"א-ב"ש-דימונה הייתה זו תחנה קבועה . ( ניתן בקלות לאמת זאת , ע"י בדיקה בלוחות זמנים מאותן שנים ) , כך שהתחנה הייתה בהחלט פעילה גם אז , אם כי קרוב לודאי שבהיקפים קטנים מאוד של נוסעים , אגב כמו בתחנת הרצליה של אז , שהייתה ( ועודנה ) על הקו המרכזי חיפה-ת"א , ושימשה נוסעים מעטים יחסית , ורק את אלה שנסעו צפונה . אז אין שחור ולבן בוויכוח הזה .
 

dvir golan

New member
נסיעה מקנטרה לירושלים

כשש"י עגנון עלה ארצה ( בפעם ה2 )
בשנת 1924 , הוא ירד מן האונייה במצרים ( כך לפי הביוגרף שלו ) ואח"כ נסע ישירות ברכבת מקנטרה לי-ם . מה שאומר שהשלוחה בנחל שורק ( ואדי סוראר ) מזרחה לי-ם , הייתה עדיין פעילה אז . לגבי כדאיות הפעלת קו ישיר ב"ש - י-ם , ראו תגובתי בסוף שרשרת תגובות זו . לגבי עצירה/אי עצירה בתחנת נען , זכור לי היטב שבלוחות הזמנים משנות ה70 עד להפסקת הקווים לב"ש וי-ם , הופיעה תחנת נען כתחנה לכול דבר בקו ת"א - ב"ש - דימונה , ולסירוגין גם בקו חיפה - י-ם . היו שנים בהן הרכבת חיפה - י-ם לא עצרה שם , אך בקו ת"א-ב"ש-דימונה הייתה זו תחנה קבועה . ( ניתן בקלות לאמת זאת , ע"י בדיקה בלוחות זמנים מאותן שנים ) , כך שהתחנה הייתה בהחלט פעילה גם אז , אם כי קרוב לודאי שבהיקפים קטנים מאוד של נוסעים , אגב כמו בתחנת הרצליה של אז , שהייתה ( ועודנה ) על הקו המרכזי חיפה-ת"א , ושימשה נוסעים מעטים יחסית , ורק את אלה שנסעו צפונה . אז אין שחור ולבן בוויכוח הזה .
נסיעה מקנטרה לירושלים
פסי המסילה הטורקית בין תחנת ואדי סראר לבאר שבע פורקו אמנם בשנת 1925. אבל רכבות לא נסעו בתואי זה מאז 1917! מי שהגיע ברכבת מקנטרה ללוד , לעיתים נהנה מהעובדה שחלק מהקרונות נותקו בלוד וחוברו לרכבת הבאה מיו לכיוון ירושלים. וכך לא היה צורך בהחלפת רכבת. לכן סביר להניח שזה סוג הנסיעה שמתאר שי עגנון. נסיעה רציפה מבלי להחליף קרון ברכבת.
 

יהוושע

New member
אתה בטוח בכך , דביר? אגב , לא

נסיעה מקנטרה לירושלים
פסי המסילה הטורקית בין תחנת ואדי סראר לבאר שבע פורקו אמנם בשנת 1925. אבל רכבות לא נסעו בתואי זה מאז 1917! מי שהגיע ברכבת מקנטרה ללוד , לעיתים נהנה מהעובדה שחלק מהקרונות נותקו בלוד וחוברו לרכבת הבאה מיו לכיוון ירושלים. וכך לא היה צורך בהחלפת רכבת. לכן סביר להניח שזה סוג הנסיעה שמתאר שי עגנון. נסיעה רציפה מבלי להחליף קרון ברכבת.
אתה בטוח בכך , דביר? אגב , לא
עגנון עצמו מתאר את הנסיעה הנ"ל , אלא הביוגרף שכותב על חייו . אבל מה שאתה אומר נשמע הגיוני . למה לא נסעו רכבות בתוואי הנ"ל אחרי 1917 ? הגד , יש לך אפשרות לצלם לוחות זמנים " ענתיקים " מימי אחא ולהעלות אותם כאן בפורום כדי שנדע איך פעם היינו ארץ שלא אכלה את יושביה ושלושת גבולותיה היו פתוחים לכול דיכפין? it will be very interesting
 

יהוושע

New member
חן ודביר-משהו חדש על רכבת העמק

אתה בטוח בכך , דביר? אגב , לא
עגנון עצמו מתאר את הנסיעה הנ"ל , אלא הביוגרף שכותב על חייו . אבל מה שאתה אומר נשמע הגיוני . למה לא נסעו רכבות בתוואי הנ"ל אחרי 1917 ? הגד , יש לך אפשרות לצלם לוחות זמנים " ענתיקים " מימי אחא ולהעלות אותם כאן בפורום כדי שנדע איך פעם היינו ארץ שלא אכלה את יושביה ושלושת גבולותיה היו פתוחים לכול דיכפין? it will be very interesting
חן ודביר-משהו חדש על רכבת העמק
השבוע , באחת ממהדורות החדשות נמסר שכמה קרונות של רכבת העמק ( אהובתי ) שהיו קבורים באזור קיבוץ גשר שבעמק הירדן מאז מלחמת השחרור , הוצאו מן האדמה , שופצו בסדנאות הרכבת והועמדו מחדש על המסילה שחלק ממנה עוד נותר שלם באזור הנ"ל . חן , ידוע לך משהו על כך?
 
קרונות רכבת העמק

חן ודביר-משהו חדש על רכבת העמק
השבוע , באחת ממהדורות החדשות נמסר שכמה קרונות של רכבת העמק ( אהובתי ) שהיו קבורים באזור קיבוץ גשר שבעמק הירדן מאז מלחמת השחרור , הוצאו מן האדמה , שופצו בסדנאות הרכבת והועמדו מחדש על המסילה שחלק ממנה עוד נותר שלם באזור הנ"ל . חן , ידוע לך משהו על כך?
קרונות רכבת העמק
לצערי, כרגיל, כתבי העיתון כותבים שטויות במיץ עגבניות בכל מה שקשור לרכבות ותחבורה (ואני מפחד לחשוב באילו עוד נושאים). אני מקווה ´ליישר את ההדורים´ במעין כתבת תגובה מסודרת באתר ´חדשות הרכבת´ בסוף השבוע הקרוב, ובינתיים, אל תאמינו לאף פרט היסורי שאתם קוראים בעיתונים.
 

יהוושע

New member
העניין הוא שזה לא היה בעיתון , אלא

קרונות רכבת העמק
לצערי, כרגיל, כתבי העיתון כותבים שטויות במיץ עגבניות בכל מה שקשור לרכבות ותחבורה (ואני מפחד לחשוב באילו עוד נושאים). אני מקווה ´ליישר את ההדורים´ במעין כתבת תגובה מסודרת באתר ´חדשות הרכבת´ בסוף השבוע הקרוב, ובינתיים, אל תאמינו לאף פרט היסורי שאתם קוראים בעיתונים.
העניין הוא שזה לא היה בעיתון , אלא
באחת ממהדורות החדשות של " קול ישראל " . אין לכך שחר , איפוא?
 

dvir golan

New member
לוחות זמנים

אתה בטוח בכך , דביר? אגב , לא
עגנון עצמו מתאר את הנסיעה הנ"ל , אלא הביוגרף שכותב על חייו . אבל מה שאתה אומר נשמע הגיוני . למה לא נסעו רכבות בתוואי הנ"ל אחרי 1917 ? הגד , יש לך אפשרות לצלם לוחות זמנים " ענתיקים " מימי אחא ולהעלות אותם כאן בפורום כדי שנדע איך פעם היינו ארץ שלא אכלה את יושביה ושלושת גבולותיה היו פתוחים לכול דיכפין? it will be very interesting
לוחות זמנים
חן צודק לגבי הכתבה לגבי הקרונות של רכבת העמק. מה שכתוב בעיתון זה פשוט שטויות. באתר של עמותת פסים תוכל לראות את הקרונות הללו לפני שנה ליד מוזיאון גשר. לגבי לוחות זמנים. ניסיתי בעבר לסרוק כמה לוחות זמנים אבל התוצאה לא משהו. לוחות הזמנים הללו היו כרזות גדולות שדף A3 לא מספיק כדי לכלול את כל התוכן שלהם. יש לי לוחות זמנים מהשנים 1920, 1921,1924 1935, 1937 , 1946. שינויים גדולים אין בין כל לוח זמנים. אבל השינויים שקיימים מענינים כי הם מלמדים מתי ואלו תחנות פעלו בכל שלב ושלב.
 

יהוושע

New member
נסה בכול זאת לסרוק , אפילו באופן

לוחות זמנים
חן צודק לגבי הכתבה לגבי הקרונות של רכבת העמק. מה שכתוב בעיתון זה פשוט שטויות. באתר של עמותת פסים תוכל לראות את הקרונות הללו לפני שנה ליד מוזיאון גשר. לגבי לוחות זמנים. ניסיתי בעבר לסרוק כמה לוחות זמנים אבל התוצאה לא משהו. לוחות הזמנים הללו היו כרזות גדולות שדף A3 לא מספיק כדי לכלול את כל התוכן שלהם. יש לי לוחות זמנים מהשנים 1920, 1921,1924 1935, 1937 , 1946. שינויים גדולים אין בין כל לוח זמנים. אבל השינויים שקיימים מענינים כי הם מלמדים מתי ואלו תחנות פעלו בכל שלב ושלב.
נסה בכול זאת לסרוק , אפילו באופן
חלקי , זה מעניין מאוד . אגב , איך הישגת אותם?
 

dvir golan

New member
העתקים

נסה בכול זאת לסרוק , אפילו באופן
חלקי , זה מעניין מאוד . אגב , איך הישגת אותם?
העתקים
לוחות זמנים מקוריים נמצאים בארכיונים שונים בארץ ובעולם. יש גם לא מעט אספנים בעלי העתקים של לוחות זמנים כמוני. בחר שנה ואנסה לסרוק לוח אחד כזה עבורך.
 

יהוושע

New member
תודה לך , אשמח לראות לוח אחד

העתקים
לוחות זמנים מקוריים נמצאים בארכיונים שונים בארץ ובעולם. יש גם לא מעט אספנים בעלי העתקים של לוחות זמנים כמוני. בחר שנה ואנסה לסרוק לוח אחד כזה עבורך.
תודה לך , אשמח לראות לוח אחד
משנות העשרים , ואחד משנות השלושים . אגב , לא השבת לי על השאלה מדוע לא נסעו רכבות על המסילה התורכית ליד נחל שורק , בין 1917 ל 1925 ?
 
הארות

תיקון לחן
אני בפירוש לא בילבלתי בין תחנת נען לתחנת הצומת (ואדי סראר). רק ציינתי שבעבר היה קשר רכבתי בין ירושלים לבאר שבע באמצעות תחנת הצומת. לגבי תחנת נען: תחנת נען נוספה כתחנה תיפעולית בקו טול כרם באר שבע לאחר שמסילה זו נפתחה בשנת 1915. בדקתי לוחות זמנים משנים שונות במהלך תקופת המנדט ובכולם יש עצירה בתחנת נען, שהייתה תחנת נוסעים לכל דבר בקו יפו ירושלים. יש לי עדויות של ותיקי המושבה רחובות שהשתמשו בקו בנסיעותיהם לירושלים. יש לציין שבמהלך מלחמת העולם השנייה תחנת נען הפכה למתחם שוקק פעילות רבה. הוקמו בה מתקנים רבים וסמוך אליה היה מחנה שבויים גדול. לגבי הקו לבאר שבע: אני עיינתי במסמכים רבים הקשורים לבניית הקו מנען לבאר שבע בשנות ה -50. יש לציין כי היה רצון גדול להשתמש בשרידי המסילה הטורקית ( הסוללה) על מנת לחסוך בעלויות. לבסוף החליטו על תואי מקוצר יותר מהתואי הטורקי אך בקטעים מסוימים הייתה חפיפה עם הקו הטורקי.
הארות
תחנת נען נקראה בראשיתה נענה על שם הכפר הערבי הסמוך. אכן בקטעים רבים של המסילה לבאר שבע ניתן לראות את התוואי התורכי היותר פתלתל. אך ליד בית קמה עושה הקו התורכי עיקוף ופונה לעבר מערב, שם במקור היה עובר ליד כביש באר שבע אופקים ונכנס לבאר שבע מכיוון שדה תימן (היו שם מחנות צבא גדולים) זאת בשל אי רצון לעבור באיזור גבעות להב וגבעות גורל ולהימנע מעבודות חציבה הנדסיות. בשנות החמישים סללו את התוואי הישיר שם והרכבת נכנסה לעיר מכיוון צפון
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה