תחושה של רצון להיעלם..../images/Emo124.gif
אבל לא במובן של התאבדות. במובן של להיעלם לכמה ימים... להיעלם מהאנשים שמכירים אותי. לא כדי לבחון אותם, כדי לנוח. שבוע שעבר קיבלתי חתול חדש, וזה עבודה קשה לטפל בשני חתולים- זכר ונקבה
למזלי אתמול סיימתי את לוח המבחנים לשליש הראשון, ואני בפגרת מבחנים. למרות הפגרה, המורה למתמטיקה החליטה לעשות לי מחר בוחן כדי לשפר את הציון שקיבלתי במבחן (נכשלתי)
אני ישנה המממממון
כל יום כמה שעות.. וגם אחרי שאני מתעוררת אני מרגישה עייפה מאוד
יש לי, נוסף על הכול, גם לחץ עם המשפחה.. אח שלי עובר שבוע הבא ניתוח ויש מצב שהוא חולה בסרטן
כל הזמן אמא שלי אומרת להמשיך ללמוד... היא אף פעם לא ביקשה ממני מאיות, ואף פעם לא אמרה לי לחרוש למבחנים. אבל להמשיך ללמוד בצורה מאוזנת. ככה אני באמת עושה ואני מרגישה שזה בלתי אפשרי לפעמים. (מבינים? אפילו את המעט הזה אני בקושי עושה) לפעמים אני נעדרת לכמה ימים מבצפר, ההורים שלי כמובן יודעים אבל מקבלים את זה. לפעמים אני באמת חולה. אחת החברות הכי קרובות שלי פתאום כפוית טובה כלפי על דברים שעשיתי לה בעבר, ועכשיו הפסקתי. במקום לומר תודה על מה שעשיתי לה עד עכשיו, היא כועסת שאני לא ממשיכה לעשות לה את מה שהיא מבקשת. ואני מרגישה כמו ילדה בכיתה ג' כשאני רבה איתה. וזה גם מעצבן לריב איתה.. אני שונאת לריב
אז אני רק נושמת נשימה עמוקה... וממשיכה הלאה. מעבירה את הזמן הפנוי בסרטים, מוזיקה, ישנה וקצת עם חברות. אבל עדיין, קשה ומעיק.
אבל לא במובן של התאבדות. במובן של להיעלם לכמה ימים... להיעלם מהאנשים שמכירים אותי. לא כדי לבחון אותם, כדי לנוח. שבוע שעבר קיבלתי חתול חדש, וזה עבודה קשה לטפל בשני חתולים- זכר ונקבה
