תחבורה ציבורית 2003

מצב
הנושא נעול.

ashmash

New member
תחבורה ציבורית 2003

תחבורה ציבורית 2003
מאז שהתשתחררתי מצה"ל שמתי לב לדבר שלא הציק לי בשלוש שנים שקדמו לשחרורי, יוקר הנסיעה בתחבורה ציבורית. אוטובוס נסיעה עירונית בחיפה עולה חמישה שקלים וארבעים אגורות (5.40). נסיעה עירונית בת"א או למשל מפ"ת לר"ג עולה חמישה שקלים ועשרים אגורות (5.20). פתאום הבנתי מדוע בשיר של הדג נחש (נהג חדש) שרים "חמישה שקלים עולה נסיעה באוטובוס עירוני, בעצם ארבע תשעים, אבל עד שהדיסק יצא נותרו כוד כמה חודשים". המדינה מעלה (סליחה, מעדכנת)בתדירות גבוה את מחירי הנסיעה באוטובוסים וברכבות. המחיר של תחבורה בינעירונית עוד סביר, למשל בכרטיסיה של 12 נסיעות ברכבת אפשר להתנייד מחיפה לת"א ב-21 ש"ח. כמובן בהנחה ואתה מגיע מתחנה לתחנה ולא צריך להשקיע עוד יותר ממחצית הסכום על הגעה לתחנת המוצא ועזיבת תחנת היעד. המדינה שלנו מענישה אנשים שנוסעים בתחבורה ציבורית. נגיד אתם נוסעים באותו שלכם מרעננה לחיפה תשלמו מחיר מסויים על הדלק. אותו מחיר תשלמו גם אם תסעו שניים, שלושה, ארבעה או חמישה אנשים, רק שהמחיר לבן אדם יילך ויפחת ככל שתמלאו את המכונית, אותו דבר אגב במונית (כלי תחבורה ציבורי יקר ומעצבן ברוב המקרים). במידה ואתה אדם אחד שרוצה להגיע מרעננה לחיפה, נראה לי שהדרך הכי זולה לבצע את המשימה היא אוטובוס. אבל מה קורה אם מדובר בשניים, שלושה או יותר אנשים? כנראה שעדיף לוותר על התחבורה הציבורית שלא מאפשרת לקבוצה של אנשים להשיג מחיר טוב יותר. עוד דוגמא להענשה של האנשים שלא משתמשים ברכב פרטי היא העובדה שהאוטובוסים עובדים רק בשעות מסויימות ביום. אם אתה מסיים לעבוד בשתיים בלילה, כנראה שתאלץ לחכות מספר שעות לאוטובוס הראשון. אם כבר הצלחת להתאים את עצמך לשעות העבודה של האוטובוס, כנראה שתחכה בשמש הקופחת או בגשם השוטף זמן רב עד שתזכה לעלות על האוטובוס המיוחל, הרי יש המון קווים שפועלים בין פעם לשעה לפעמיים ביום. כמובן שהצרות של העשירים שציינתי נוגעות רק לאנשים שגרים בערים הגדולות ולא ל"כפריים" שכנראה לעולם יחכו לאוטובוס שיבוא לקחת אותם. מונית השמצתי קצת את המוניות מקודם (ובצדק, הרי מדובר בקבוצה שמרבית העובדים בה מנסים לרמות את הלקוחות שנוסעים איתם - "נשבע לך שהמונה שלי מקולקל"), אז עכשיו אני רוצה לציין שלא הכל רע בתחום המוניות. ישנן מוניות השירות שנוסעות בקוים מסויימים ופופולאריים. היתרון הגדול שלהן, נוסף על פחות סיכוי להתפוץ, הוא המחיר... במקום לשלם 5.20 ו-5.40 משלמים בהם רק חמישה שקלים. (כנראה אין להם כוח להתעסק עם העודף). הבעיה העיקרית עם מוניות שירות זה שהן תמיד מתאימות את עצמן לקו האוטובוס ובאות שתי דקות לפני שהוא מגיע (כמו פטריות אחרי הגשם, כך מוניות שירות לפני קו האוטובוס). זה לא נורא בקוים כמו קו 5 בתל אביב, אבל זה די מעצבן בקוים כמו קו 11 בחיפה שפועל פעם בשעה. רכבת כפי שכבר ציינתי, אפשר לנסוע ברכבת במחיר סביר ואפילו יותר נוח לקרוא בנסיעה ברכבת (הרכבת עדיין רועדת מידי בשביל כתיבה עם עט). החיסרון הגדול של הרכבת הוא חוסר ההתאמה בינה לבין האוטובוסים שמגיעים לתחנת הרכבת (הם עקרונית קצת דומים בלוח הזמנים שלהם, אבל אין שום התחייבות לזה שתגיעו בזמן לרכבת). חיסרון נוסף הוא שאם תרצו לנסוע בימים ראשון וחמישי ולא תעלו בבאר שבע או נהריה (מה שמרבית האוכלוסיה לא עושה), כנראה שחיילים שלא משלמים כסף עבור הכרטיס שלהם (משרד הביטחון משלם עבורם) יתפסו את המושב שלכם ואתם תאלצו לעמוד ולהדחס בהמון אנשים. אם תירצו אגב לנסוע ברכבת ביום שישי כמעט תמיד תצטרכו לנסוע ברכבת מאספת, ביום שבת תמיד, וגם בשעתיים שהרכבת עובדת בהן ביום שבת. בקיצור, לא קל להיות נוסע בתחבורה ציבורית במדינתנו. הצרה היא שגם ברכב נתקעים בפקקי תנועה כאשר נוסעים בשעות העומס. כמובן שהס מלהזכיר את מחיר הביטוח והדלק שמחירו מרקיע שחקים. רכב דיזל שחוסך בדלק לא מומלץ על ידי המדינה(ממלאים פחות דלק שעלותו זולה יותר, משלמים פחות מס למדינה) ולכן משלמים עליו הרבה מאוד כסף בקנייה ובמיוחד במיסים ובביטוח, הכל כדי שלא יהיה כדאי לך לקנות רכב כזה ושתשלם למדינה הרבה כסף על הדלק. אז מה הפתרון? לעבור לשוויץ אני מניח. בהצלחה. אלעד
 
יש עוד ליקויים רבים שלא הזכרת

תחבורה ציבורית 2003
מאז שהתשתחררתי מצה"ל שמתי לב לדבר שלא הציק לי בשלוש שנים שקדמו לשחרורי, יוקר הנסיעה בתחבורה ציבורית. אוטובוס נסיעה עירונית בחיפה עולה חמישה שקלים וארבעים אגורות (5.40). נסיעה עירונית בת"א או למשל מפ"ת לר"ג עולה חמישה שקלים ועשרים אגורות (5.20). פתאום הבנתי מדוע בשיר של הדג נחש (נהג חדש) שרים "חמישה שקלים עולה נסיעה באוטובוס עירוני, בעצם ארבע תשעים, אבל עד שהדיסק יצא נותרו כוד כמה חודשים". המדינה מעלה (סליחה, מעדכנת)בתדירות גבוה את מחירי הנסיעה באוטובוסים וברכבות. המחיר של תחבורה בינעירונית עוד סביר, למשל בכרטיסיה של 12 נסיעות ברכבת אפשר להתנייד מחיפה לת"א ב-21 ש"ח. כמובן בהנחה ואתה מגיע מתחנה לתחנה ולא צריך להשקיע עוד יותר ממחצית הסכום על הגעה לתחנת המוצא ועזיבת תחנת היעד. המדינה שלנו מענישה אנשים שנוסעים בתחבורה ציבורית. נגיד אתם נוסעים באותו שלכם מרעננה לחיפה תשלמו מחיר מסויים על הדלק. אותו מחיר תשלמו גם אם תסעו שניים, שלושה, ארבעה או חמישה אנשים, רק שהמחיר לבן אדם יילך ויפחת ככל שתמלאו את המכונית, אותו דבר אגב במונית (כלי תחבורה ציבורי יקר ומעצבן ברוב המקרים). במידה ואתה אדם אחד שרוצה להגיע מרעננה לחיפה, נראה לי שהדרך הכי זולה לבצע את המשימה היא אוטובוס. אבל מה קורה אם מדובר בשניים, שלושה או יותר אנשים? כנראה שעדיף לוותר על התחבורה הציבורית שלא מאפשרת לקבוצה של אנשים להשיג מחיר טוב יותר. עוד דוגמא להענשה של האנשים שלא משתמשים ברכב פרטי היא העובדה שהאוטובוסים עובדים רק בשעות מסויימות ביום. אם אתה מסיים לעבוד בשתיים בלילה, כנראה שתאלץ לחכות מספר שעות לאוטובוס הראשון. אם כבר הצלחת להתאים את עצמך לשעות העבודה של האוטובוס, כנראה שתחכה בשמש הקופחת או בגשם השוטף זמן רב עד שתזכה לעלות על האוטובוס המיוחל, הרי יש המון קווים שפועלים בין פעם לשעה לפעמיים ביום. כמובן שהצרות של העשירים שציינתי נוגעות רק לאנשים שגרים בערים הגדולות ולא ל"כפריים" שכנראה לעולם יחכו לאוטובוס שיבוא לקחת אותם. מונית השמצתי קצת את המוניות מקודם (ובצדק, הרי מדובר בקבוצה שמרבית העובדים בה מנסים לרמות את הלקוחות שנוסעים איתם - "נשבע לך שהמונה שלי מקולקל"), אז עכשיו אני רוצה לציין שלא הכל רע בתחום המוניות. ישנן מוניות השירות שנוסעות בקוים מסויימים ופופולאריים. היתרון הגדול שלהן, נוסף על פחות סיכוי להתפוץ, הוא המחיר... במקום לשלם 5.20 ו-5.40 משלמים בהם רק חמישה שקלים. (כנראה אין להם כוח להתעסק עם העודף). הבעיה העיקרית עם מוניות שירות זה שהן תמיד מתאימות את עצמן לקו האוטובוס ובאות שתי דקות לפני שהוא מגיע (כמו פטריות אחרי הגשם, כך מוניות שירות לפני קו האוטובוס). זה לא נורא בקוים כמו קו 5 בתל אביב, אבל זה די מעצבן בקוים כמו קו 11 בחיפה שפועל פעם בשעה. רכבת כפי שכבר ציינתי, אפשר לנסוע ברכבת במחיר סביר ואפילו יותר נוח לקרוא בנסיעה ברכבת (הרכבת עדיין רועדת מידי בשביל כתיבה עם עט). החיסרון הגדול של הרכבת הוא חוסר ההתאמה בינה לבין האוטובוסים שמגיעים לתחנת הרכבת (הם עקרונית קצת דומים בלוח הזמנים שלהם, אבל אין שום התחייבות לזה שתגיעו בזמן לרכבת). חיסרון נוסף הוא שאם תרצו לנסוע בימים ראשון וחמישי ולא תעלו בבאר שבע או נהריה (מה שמרבית האוכלוסיה לא עושה), כנראה שחיילים שלא משלמים כסף עבור הכרטיס שלהם (משרד הביטחון משלם עבורם) יתפסו את המושב שלכם ואתם תאלצו לעמוד ולהדחס בהמון אנשים. אם תירצו אגב לנסוע ברכבת ביום שישי כמעט תמיד תצטרכו לנסוע ברכבת מאספת, ביום שבת תמיד, וגם בשעתיים שהרכבת עובדת בהן ביום שבת. בקיצור, לא קל להיות נוסע בתחבורה ציבורית במדינתנו. הצרה היא שגם ברכב נתקעים בפקקי תנועה כאשר נוסעים בשעות העומס. כמובן שהס מלהזכיר את מחיר הביטוח והדלק שמחירו מרקיע שחקים. רכב דיזל שחוסך בדלק לא מומלץ על ידי המדינה(ממלאים פחות דלק שעלותו זולה יותר, משלמים פחות מס למדינה) ולכן משלמים עליו הרבה מאוד כסף בקנייה ובמיוחד במיסים ובביטוח, הכל כדי שלא יהיה כדאי לך לקנות רכב כזה ושתשלם למדינה הרבה כסף על הדלק. אז מה הפתרון? לעבור לשוויץ אני מניח. בהצלחה. אלעד
יש עוד ליקויים רבים שלא הזכרת
ברמת השירות של התחבורה הציבורית בארץ, לעומת המקובל בארצות אחרות. כל אחד יכול להבין את התחושה שהניעה אותך ל"פתרון" שהצעת. אני רוצה להאמין שאנו משתתפים בפורום הנוכחי מתוך אכפתיות ואופטימיות שדברים כאלה עוד ישתפרו כאן. אם לא נוכל להשפיע הרבה, זו לפחות הזדמנות לשחרר לחצים!
 

ashmash

New member
מה הפיתרון?

יש עוד ליקויים רבים שלא הזכרת
ברמת השירות של התחבורה הציבורית בארץ, לעומת המקובל בארצות אחרות. כל אחד יכול להבין את התחושה שהניעה אותך ל"פתרון" שהצעת. אני רוצה להאמין שאנו משתתפים בפורום הנוכחי מתוך אכפתיות ואופטימיות שדברים כאלה עוד ישתפרו כאן. אם לא נוכל להשפיע הרבה, זו לפחות הזדמנות לשחרר לחצים!
מה הפיתרון?
לא התיימרתי להציג את כל הבעיה (על אף הכותרת השאפתנית), אלא רק להעלות את הנקודה שבמדינתנו הקטנה מובן מאליו לכולם שיש טלפון סלולארי (על זה לא כתבתי, אבל בכל מקום שאתה נכנס שואלים אותך מה הפלא-פון שלך), שלכולם יש מכונית, שכולם קונים אוטו משפחתי, גם אם הם רק נוסעים לעבודה ולקניות, שהנסיעה בתחבורה ציבורית בתוך העיר הלוך ושוב עולה 10% משכר המינמום (שאליו ישנם הרבה שבכלל לא מגיעים ודווקא הם אלו שנוסעים בתחבורה ציבורית). אני שואל את עצמי מה הפתרון, כי התלוננתי כבר מספר פעמים בפני הרכבת ובפני אגד (לדן לא יצא לי לכתוב) על הבעיות הקיימות, או לפחות חלקן. הרכבת השיבו על טענותי, רק כאשר הם החליטו גם למצוא פיתרון חלקי (כמו הצבת פחי מיחזור בחלק מהתחנות) או להסביר לי מתי אני לא צודק (ושרכבת ישראל תמיד צודקת). תמיד התשובות של שתי החברות היו מתחמקות, מסירות מעצמן אחריות לפגמים ומשליכות את עצמן על הנוסעים, על החברות האחרות (אגד על הרכבת והרכבת על אגד) ועל משרד התחבורה. אז איזה פיתרון אפשר למצוא במדינה בה יש בולדוזרים בחברות התחבורה הציבורית שלא ניתן להזיז אותם בכהו זה מעמדתם, אלא רק להרמס תחת גלגליהם הכבדים?
 
אני מסכים

מה הפיתרון?
לא התיימרתי להציג את כל הבעיה (על אף הכותרת השאפתנית), אלא רק להעלות את הנקודה שבמדינתנו הקטנה מובן מאליו לכולם שיש טלפון סלולארי (על זה לא כתבתי, אבל בכל מקום שאתה נכנס שואלים אותך מה הפלא-פון שלך), שלכולם יש מכונית, שכולם קונים אוטו משפחתי, גם אם הם רק נוסעים לעבודה ולקניות, שהנסיעה בתחבורה ציבורית בתוך העיר הלוך ושוב עולה 10% משכר המינמום (שאליו ישנם הרבה שבכלל לא מגיעים ודווקא הם אלו שנוסעים בתחבורה ציבורית). אני שואל את עצמי מה הפתרון, כי התלוננתי כבר מספר פעמים בפני הרכבת ובפני אגד (לדן לא יצא לי לכתוב) על הבעיות הקיימות, או לפחות חלקן. הרכבת השיבו על טענותי, רק כאשר הם החליטו גם למצוא פיתרון חלקי (כמו הצבת פחי מיחזור בחלק מהתחנות) או להסביר לי מתי אני לא צודק (ושרכבת ישראל תמיד צודקת). תמיד התשובות של שתי החברות היו מתחמקות, מסירות מעצמן אחריות לפגמים ומשליכות את עצמן על הנוסעים, על החברות האחרות (אגד על הרכבת והרכבת על אגד) ועל משרד התחבורה. אז איזה פיתרון אפשר למצוא במדינה בה יש בולדוזרים בחברות התחבורה הציבורית שלא ניתן להזיז אותם בכהו זה מעמדתם, אלא רק להרמס תחת גלגליהם הכבדים?
אני מסכים
הפורום של תחבורה ציבורית אינו בהכרח המתאים ביותר כדי לדון בהשלכות החברתיות, המשקיות, הבריאותיות וכו' (הן לחיוב והן לשלילה) של בעלות נפוצה על טלפונים ניידים. זאת בניגוד לשאלה של הבעלות על רכב פרטי - וכאן איני חושב שזאת הבעיה המרכזית. הבעיה היא כשאין חלופה סבירה עבור הנסיעות היום-יומיות לעבודה או ללימודים, וכתוצאה מכך השימוש ברכב פרטי מתנפח במידה מוגזמת. הפתרון (כמובן שלא ברמת הפרט): פעילות נמרצת מצד השלטונות - השקעות מסיביות - למען פיתוח תחבורה ציבורית זמינה וידידותית ללקוחות רבים ככל האפשר ובמחיר שווה לכל נפש. מובן שזה גם כרוך במהפכה במנטליות של ספקי השירות - אולי הרפורמה תתרום לזה, אולי גם "טחינה" מתמדת של הנושאים בכל הפורומים האפשריים?
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה