לגבי ההנבטה
את הקינואה את יכולה רק להשרות קצת , עד שתראי את הלבן שלה יוצא, חוטים כאלה. . זה לא הכרחי, אפשר להכין אותה גם ככה, אבל היא תהיה יותר מזינה אם תשרי אותה קצת ,שעה שעתיים. היא תתבשל מהר בלאו הכי .
לגבי ההנבטה של מאש ועדשים ירוקות ושחורות :
השריה - נגיד שעתיים שלוש
אבל הנבטה שזה עדיף לדעתי:
אני משרה יום שלם או יום וחצי בכלי פלסטיק פשוט על השיש במטבח, ומחליפה מים כמה פעמים
עד שאני רואה את הקטניה נפתחת ומתחיל להציץ הנבט הקטן. עכשיו זה נקרא נבטוט,
ואז, כשהנבטוט יצא ברוב הקטניות לפחות, אני לוקחת בד שיש לי (לי יש חיתול בד של תינוקות, אבל אפשר להשתמש בבד שמכינים גבינה, ולדעתי אפילו בבד של חולצה ישנה נקיה שהוא מספיק גדול לצורך הענין ). יש גם לקנות שקיות מיוחדות להנבטה בחנויות טבע כמו ניצת הדובדבן ועדן טבע מרקט, ויש לקנות מנבטת פלסטיק לכמה סוגים ביחד - אם את עושה את זה הרבה . אני מסתפקת בשלב זה בבד החיתול. אולי אפשר גם בכמה שכבות של בד גזה פשוט.
קושרת הכל כמו שקית, מרטיבה כמה פעמים ביום, ושמה במקום חשוך (לא לצחוק עלי, אצלי זה קשור מעל אמבטיה לא כל כך פעילה, על הברז, ואני מרטיבה כשאני נזכרת , כמה פעמים ביום. ) . החושך והרטיבות הקלה שמסתננת החוצה מדמים את מצב הנבט באדמה והוא מתחיל לצמוח לו בעונג ובשמחה.
מדי פעם אני מציצה לראות ולהריח כמובן. השטיפה תוציא את הריח אם נוצר, זה חלק מתהליך ההנבטה.
הנבטוטים מתפתחים, מפה משלב זה, תוכלי להחליט מתי להכניס את זה למקרר, כשאת מכניסה למקרר אז לקופסה כמו שמוכרים אותם בסופר בתור "נבטי קטניות" במקררים - פלסטיק שקוף עם חורים למעלה (אם אין לך תחוררי קופסה שיש לך),
וזהו, יש לך ערמת נבטוטים נפלאה
מכוס קטניות או שתי כוסות יוצאת לך כמות נפלאה לשבוע לפחות ויותר - של נבטוטים כאלה. בגרושים. תוכלי לאכול את זה חי או לבשל . ללעוס טוב, ואת תראי שזה ממש כיף לשלב את זה בסלט, בבישול, בכריך, מה שלא יהיה.
מאש ועדשים ירוקות ושחורות הם הקטניות הקלות ביותר להנבטה, כמעט שאין כשלונות אם שוטפים אותם מספיק פעמים בצורתם המסוננת בבד ובחושך
שעועיות וחומוס לוקחים יותר זמן, כמה ימים , והם הרבה יותר ממלכדים ולפעמים מתקלקלים אז יותר קשה. צריך טכניקות. עוד לא הנבטתי שעועיות אחרות לטעמי, אבל אני עובדת על זה..