הנה דוגמא למה קורה במדינות קטנות
>למרות שטחה המצומצם ודלות אוצרות הטבע שבה, כלכלת ליכטנשטיין פורחת ותושביה נהנים מרמת חיים מהגבוהות בעולם. שיעור האבטלה בה הוא הנמוך ביותר מבין הכלכלות האירופיות, ועמד בסוף 2004 על כ-2.2%. נסיך ליכטנשטיין נחשב אחד מראשי המדינה העשירים בעולם, והונו האישי נאמד בכ-2 מיליארד דולר. ליכטנשטיין אינה חברה באיחוד האירופי אלא באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת 1960. רוב מדינות האיגוד, וליכטנשטיין ביניהן, מסדירות את קשרי הסחר שלהן עם האיחוד האירופי במסגרת הקרויה "האזור הכלכלי האירופי" (EEA), המבטיחה למדינות החברות בה חופש של תנועה לאנשים, סחורות, שירותים והון, אך אינה מטילה על מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי את החובות המוטלות על חברות האיחוד. ליכטנשטיין קשורה הסכם ברית מכס עם שווייץ, והמטבע המשמש בה הוא הפרנק השווייצרי. מגזר השירותים הפיננסיים הוא הדומיננטי ביותר בכלכלתה. חוקים גמישים לרישום חברות ומס חברות מהנמוכים בעולם הפך את ליכטנשטיין למקלט מס מועדף - למעלה מ-70,000 חברות זרות (יותר מכפליים מאוכלוסיית המדינה) נרשמו בה נומינלית כמטה פעולתן ואחראיות לכ-30% מהכנסות המדינה. >למרות שלוקסמבורג היא מדינה קטנה ומועטת משאבים, היא נמנית עם העשירות שבמדינות העולם: התוצר הלאומי לנפש של לוקסמבורג הוא הגבוה בעולם, ושיעור האבטלה בה הוא הנמוך באיחוד האירופי. עד שנות ה-70 התבססה הכלכלה על תעשיית פלדה, אך עם הירידה בביקוש והתחרות הקשה מצד מדינות המזרח הרחוק הורחב הבסיס הכלכלי והיום משגשגות גם תעשיות הכימיקלים, הפלסטיק וההיי-טק. גם התיירות חשובה, אך בעיקר חשובים השירותים הפיננסיים, במיוחד הבנקאות (בלוקסמבורג יש יותר מ-1,000 קרנות השקעה ו-200 בנקים). הכלכלה נהנית מחברותה של המדינה באיחוד האירופי ובאיחוד בנלוקס, כמו כן לוקסמבורג היא אחת משלושת המרכזים של האיחוד האירופי, ובה נמצאים בנק ההשקעות האירופי ומזכירות הפרלמנט האירופי