תורי להישבר...ארוך...
בעלי משגע אותי!!!!!!!! נקדים ונאמר שהוא מדהים עם הילדים - מעורב, פעיל, מת עליהם והם עליו. קם בלילות, מקלח איתי ביחד, מאכיל - ממש פיקס. כנראה שיש לי צרות טובות... הבנים בני שנה ו-3, הולכים לישון סביב 7 בערב עם טקס שינה מסודר, נרדמים לבד יפה, מקסימום חיבוק אחרון וזהו. הם קמים קצת בלילה, בעיקר בשביל חיבוק, לפעמים אפילו את זה לא צריך, רק מחזירים אותם לשכב ומכסים כי הם בוכים מתוך שינה, כנראה חלום רע או שקצת קר ואנחנו מחממים יותר. כאלה קטנות... בבוקר הם קמים סביב 5 - מקבלים בקבוק וחוזרים למיטה. לפעמים ישנים עוד שעה פלוס מינוס, לפעמים נשארים לקשקש אחד עם השני. החוק הוא שלא מוציאים לפני 6 בבוקר מהמיטה. בעלי החליט שאם נאחר להם את שעת ההשכבה הם יקומו יותר מאוחר. מיותר לציין שאני נגד - גם ככה אנחנו הרבה פעמים מושכים אותם עד 6 וחצי-7 ורק אז נותנים ארוחת ערב ומקלחים, כשהם מעוכים ועייפים. אני לא רוצה לגמור כה את היום איתם, כשהם עצבניים וקווצ'יים. בעיקר כשאני מזהה סימני עייפות לפני שהם מגיעים לקצה, כבר סביב השעה 6 לפעמים ואין לי בעייה להשכיב אותם גם לפני 7, כי הם באמת עייפים. בימים שאני מתעקשת להשכיב מוקדם כדי שלא נגיע לקונצרטים מבאסים הוא מתעצבן שאני מקדימה מדי, ואז אני מוכיחה לו שהילדים שמים ראש ונרדמים. זה לא שאנחנו מחכים שיתעייפו במיטה - הם באמת רוצים לישון. מה אני אגיד לכם - כמו לדבר ללמפה... יש לנו ויכוח על הנושא הזה כבר הרבה זמן, רק שלאחרונה הוא מתחיל להתעקש יותר. אני מסבירה לו שילדים לא מתכנתים, בעיקר לא בגילים כאלה והוא בשלו. אפילו התייעצתי עם מיכל שלנו, כאן מהפורום, זה לא שיכנע אותו. הוא קרא ספר "לישון כמו תינוק" ששם יש מחקרים של חוקרי שינה אצל ילדים והם כן מלמדים איך אפשר להזיז את שעת ההשכבה של הילד לאט לאט בחצאי שעות. אמרתי לו שאני מבינה שזה אפשרי ושאין לי ויכוח על זה רק שאני נגד לפתוח חזית כזאת מול הילדים, מה גם שהם לאט לאט כן מאחרים את שעת ההשכבה שלהם. פעם הם היו הולכים לישון ב6-6 וחצי היום זה כבר 6 וחצי-7. בגלל שבספר זה חוקרים מוסמכים - אז הוא בעד זה, לטענתו יועצות שינה זה לא בהכרח נשות מקצוע עם דיסיפלינה, אז אין טעם להקשיב לעצות (סליחה מיכל זה לא אישי, אני דווקא בעדך
וברור שלא משנה כמה יותר מאוחר הם הולכים לישון - 5 בבוקר כמו שעון הם קמים. לפעמים קצת אחרי, לפעמים קצת לפני אבל אין תזוזות קיצוניות. אוף! אין לי כוח לריב איתו על העניין הזה. אני תמיד חותכת שם, שמה וטו כי אני באמת חושבת שאני מרגישה את הילדים יותר טוב ממנו. המנטרה שלו היא שהם צריכים להתחיל להתאים את עצמם אלינו ואני חושבת שזה מוקדם מדי ומיותר כרגע. תכלס' - אם הם קמים פה ושם גם ב1 בלילה גם אם זה רק לדקה - מה זה יעזור לי שהם קמים ב-6 בבוקר ולא ב-5...? אתמול הוא בא הביתה לקראת 6, הילדים כבר היו עייפים ונתתי להם ארוחת ערב, אז הוא התעצבן שהקדמתי להם את הלו"ז, שזה מוקדם מדי (וואו, אז הם אכלו ב-6 ולא ב-6 וחצי מי ישמע) אמרתי לו "הרגע הגעת! אין לך מושג מה עבר על הילדים, בגלל שהיה קר הם לא יצאו לגינה של הגן והיו כל היום בפנים אז הם עצבניים ועייפים, אז כן - הם אוכלים קצת יותר מוקדם ונקלח אותם ב-7" מתח, עצבים...כל כך מבאס, כי אנחנו באמת צוות טוב ביחד... בנימה אוהבת כלפיו - נראה לי שהוא מתבאס שאין לו זמן איתם והוא עוטף את זה בכל מיני תירוצי שליטה ואגו. יכול להיות? שהוא פשוט עצוב שהם הולכים לישון שעה אחרי שהוא בא? זהו. תודה למי שהגיעה...
בעלי משגע אותי!!!!!!!! נקדים ונאמר שהוא מדהים עם הילדים - מעורב, פעיל, מת עליהם והם עליו. קם בלילות, מקלח איתי ביחד, מאכיל - ממש פיקס. כנראה שיש לי צרות טובות... הבנים בני שנה ו-3, הולכים לישון סביב 7 בערב עם טקס שינה מסודר, נרדמים לבד יפה, מקסימום חיבוק אחרון וזהו. הם קמים קצת בלילה, בעיקר בשביל חיבוק, לפעמים אפילו את זה לא צריך, רק מחזירים אותם לשכב ומכסים כי הם בוכים מתוך שינה, כנראה חלום רע או שקצת קר ואנחנו מחממים יותר. כאלה קטנות... בבוקר הם קמים סביב 5 - מקבלים בקבוק וחוזרים למיטה. לפעמים ישנים עוד שעה פלוס מינוס, לפעמים נשארים לקשקש אחד עם השני. החוק הוא שלא מוציאים לפני 6 בבוקר מהמיטה. בעלי החליט שאם נאחר להם את שעת ההשכבה הם יקומו יותר מאוחר. מיותר לציין שאני נגד - גם ככה אנחנו הרבה פעמים מושכים אותם עד 6 וחצי-7 ורק אז נותנים ארוחת ערב ומקלחים, כשהם מעוכים ועייפים. אני לא רוצה לגמור כה את היום איתם, כשהם עצבניים וקווצ'יים. בעיקר כשאני מזהה סימני עייפות לפני שהם מגיעים לקצה, כבר סביב השעה 6 לפעמים ואין לי בעייה להשכיב אותם גם לפני 7, כי הם באמת עייפים. בימים שאני מתעקשת להשכיב מוקדם כדי שלא נגיע לקונצרטים מבאסים הוא מתעצבן שאני מקדימה מדי, ואז אני מוכיחה לו שהילדים שמים ראש ונרדמים. זה לא שאנחנו מחכים שיתעייפו במיטה - הם באמת רוצים לישון. מה אני אגיד לכם - כמו לדבר ללמפה... יש לנו ויכוח על הנושא הזה כבר הרבה זמן, רק שלאחרונה הוא מתחיל להתעקש יותר. אני מסבירה לו שילדים לא מתכנתים, בעיקר לא בגילים כאלה והוא בשלו. אפילו התייעצתי עם מיכל שלנו, כאן מהפורום, זה לא שיכנע אותו. הוא קרא ספר "לישון כמו תינוק" ששם יש מחקרים של חוקרי שינה אצל ילדים והם כן מלמדים איך אפשר להזיז את שעת ההשכבה של הילד לאט לאט בחצאי שעות. אמרתי לו שאני מבינה שזה אפשרי ושאין לי ויכוח על זה רק שאני נגד לפתוח חזית כזאת מול הילדים, מה גם שהם לאט לאט כן מאחרים את שעת ההשכבה שלהם. פעם הם היו הולכים לישון ב6-6 וחצי היום זה כבר 6 וחצי-7. בגלל שבספר זה חוקרים מוסמכים - אז הוא בעד זה, לטענתו יועצות שינה זה לא בהכרח נשות מקצוע עם דיסיפלינה, אז אין טעם להקשיב לעצות (סליחה מיכל זה לא אישי, אני דווקא בעדך