תוספות ל-"מאיר לכל עת"

[ilovelior]

תוספות ל-"מאיר לכל עת"

דק מן הדק - כמו לומר בקטנה, אח שלי אל תדאג זה דק מן הדק... כל הכאבים מלבינים בכותנה הנפתחת - גאוות העשייה, כמו הזורעים בדימעה ברינה יקצורו. היה לי יום אפור אם לא שחור- יומיומי... בוץ שמתייבש מתפורר- מה שקורה למי שבאמת המשפט לעיל תופס לגביו. רוח מהים את חדריה מאוורר - לתיאור דירת פנטהאוז יוקרתית ליד הים למשל... לא בדיוק עץ השדה- כדי שנוכל להחליף את- לא טלית שכולה תכלת. הראש לא רציתי לשבור את - איך שכחתי את המשפט הזה!!!! עבד ברזל חשמל וכרטסת - עובדי תאגידים למשל. אשהה עוד רגע ואחוש זרימות בהתנקז - למשל בלש שעומד בזירת אירוע...סתם... או מה שתגיד כשאתה בפסגת הר, וכו'... אם אין הסתייגויות ותיקונים מצידכם- אני מוסיף את זה ל"מאמר" או "מילון" הלוואי וההודעה הזאת תגרור שירשור ארוך שנוכל ממש למלא את המילון היומיומי הזה.......(רמז)

 

[yossnet1]

עוד תוספת כלפי משהו...

קיבלת משבצת א-נו תוציא ממנה מירב - (איך שכחת?!) אל תקטין ראש. ו-איפה אני בכל ה-עסק הזה?- (טוב לשמור על צורת ההיגוי המקורית) למי לא קורה שהוא לא יודע מה קורה איתו... מסוממי קידמה והתפתחויות - כשאין התייחסות לתופעות הלוואי מתחת לאפינו.

 

[שַׁי]

../images/Emo79.gif

מה העִניניים ? - ברכת השלום הקלאסית, בדרך כלל בלי רצון אמיתי לשמוע תשובה... לשקול בדחיפות חיובית, דחיפות חיובית ביותר - למקרים קריטיים במיוחד. יוצאֵי-יערות לא יקבלו סרטן - גרסה של הישראלי שאותו לא ידפקו, אבל עם ניחוח אירופאי. הלילה אולי תהיה חדירה - תמיד טוב בשביל להשאיר את השומע/ת בחוסר-ודאות לגבי הכוונות שלך ללילה (מומלץ לצין, זה רק שיר של מאיר אריאל...) אני לא מכיר מלה או משפט שסוגרים ענין, הרבה מלים צריך, הרבה משפטים - מדבר בעד עצמו. אדם נכנס ותדמיתו נשארת - השרת מסיכה קלאסית ונדירה כאחת, בשירותים או בכלל. כמה מסוכן הוא ההרגל, ככה הוא צופן אוצרות... די לפעם הזו.

 

[Shacar Shalev]

הנה עוד כמה

הולך בטל - משתעמם לא צריך ניתוח רק זריקה - זריקה קטנה - כשמישהו נשאל לגבי פרוגנוזה שעבר רוצה לברוח מכאן רק שאין לה (לו) לאן - תקוע

 

[נני55]

יפה(דרך אגב)

תמיד נחמד לראות מילים מנוקדות,מבחינתי- זה כמו להפיח בהן חיים. מה גם שהניקוד מדוייק למעט טעות קטנטנה פַּעַם ולא *פַּעָם(בציטוט של א.פן)

 

[שַׁי]

תודה. אני מסכים אתך בנוגע לאסתטיקה

של סמני הנקוד (ואת הטעות אתקן, כמובן, במהרה

). ואם כבר עלה הנושא של סמני נקוד, שימו לב לשמוש המענין של מאיר ב"חית הברזל" בצורת נקוד "קלאסית" שמקורה תנ"כי, וגם משוררים בני דורו של ביאליק עשו בה שימוש: כאשר מלה מסוימת מסתימת באות אהו"י, במלה הבאה אחריה, אם היא מתחילה באחת מאותיות בג"ד כפ"ת (שאמורות לקבל דגש קל בראש מלה), יושמט הדגש הקל. אולי בגלל הקשר הישיר של "חית הברזל" לספר דניאל, פרק ז', מאיר שר את המשפט "והמונים המונים חצי אוטומטים / הלומי פטישוני כסף סמויים" על-פי החוק המקראי (ולא "הלומי פּטישוני כּסף") בהתאם לכלל הנקוד הזה.

 

[ilovelior]

עכשיו מובן לי

למה מאיר שר בד"ר התחכמות - הוא באמת רצה למות - במילה "באמת" הוא אומר ב' רפויה. תודה על ההסבר.

 

[בואינג אדמדם]

ואין זכר לריח

(מדווחת הז'נט)-כלום לא זז

 

[Shacar Shalev]

תוספת

הייתי זוכר מה שרציתי לשכוח ושוכח מה שרציתי לזכור - בשיחה שלאחר מבחן "איך היה???"

 

[אורן אדר]

ועוד תוספת מהגיגי מאיר שיש לאמץ:

"מה, אני לא נורמלי להיות נורמלי?!" להרחבה פנו לדיבורים שבדיסק ההופעה בברבי. אין כמותו ולא יהיה. (עד כמה שינסו בניו להתחקות)