תולעים אצל ילדה בת שנתיים

[ronat3]

תולעים אצל ילדה בת שנתיים

אצל בתי בת השנתיים מצאנו תולעים באיבר המין. למעשה ראינו רק תולעת אחת, אבל מן הסתם הן חיות בקבוצות. התלונות שלה מן הימים האחרונים ("כואב לי בחיתול" באמצע הלילה) מתאימות לבעיה הזו. מחיפוש באינטרנט הבנו שהמקור הוא בד"כ מערכת העיכול. אני לא מכירה מספיק טוב את הטיפולים האלטרנטיביים לבעיה הזו, ולכן בחרתי לתת לה את הטיפול הקונבנציונלי (תרופה בשם ורמוקס שאמורה לחסל את התולעת). מה כדאי לעשות בתום הטיפול כדי לחזק את הגוף שלה, למנוע חזרה של התולעים, ולשקם את הנזק האפשרי מהתרופה? אציין גם שהילדה בריאה בדרך כלל. התזונה שלה לא כוללת שטויות ומתוקים באופן קבוע. היא אוכלת פירות מדי יום. ירקות קצת פחות, וצריך לעשות להם יחסי ציבור מאסיביים. היא מאד אוהבת יוגורט (אנחנו מקפידים שיהיה מחלב עיזים), ויש לה העדפה ברורה לפחמימות (משתדלים שיהיו בריאות - דגנים וקמח מלא) ובשר. לא הצלחנו לשכנע אותה לאכול שום טרי. אשמח לקבל עצה מכל הגישות המוכרות לכם.

 

[hal767]

תולעים מתקיימות במקומות שיש להם תנאי קיום

אחד העקרונות של הגישה הטבעונית המדעית "היגיינה טבעית" היא שמירה על ניקיון הפנימי של הגוף. זה כולל, כמובן, גם את ניקיון מערכת העיכול. זהום במערכת העיכול הוא המזון של התולעים. במערכת עיכול נקיה אין להן יכולת להתקיים. תזונה צמחונית נכונה שומרת על מערכת עיכול נקיה מפסולת. התזונה המקובלת בדרך כלל לתינוקות וילדים היא, לדעתי, מהגורמים המזהמים את מערכת העיכול [ובעצם את הגוף כולו]. תזונה צמחונית אורגנית נכונה המותאמת למקרה, היא הרפואה המונעת לבעיות כאלה [וגם לאחרות] וגם תהווה דרך ריפוי יעילה לבעיה. שימוש בתרופות מכל סוג שמטרתם לחסל את התולעים במעיים, עלול להיות מסוכן ולהזיק: א-בגלל רעילות התרופות. ב-עלול להיווצר מצב שהתולעים תיתחפרנה עמוק בתוך דפנות המעיים כדי להימלט מהחומר התרופתי, ומשם קשה להוציאן, וגם יגרם לתינוק סבל רב כתוצאה מכך. זה יתבטא בעיקר בכאבי בטן חזקים. שימוש בשום למשל, כפי שמומלץ לעיתים כתחליף לתרופות אלטרנטיביות, מעודד מאד את המצב הזה, בעוד התרופות הקונבנציונאליות הן בעלות רעילות גבוהה יותר, המספיקה כדי להרוג את התולעים בדרך כלל [אבל לא תמיד]. בנוסף, כשתפוג השפעת התרופה, אפשר שהתולעים יחזרו שוב לפעילות [כפי שקורה לעיתים] אם יהיו להן תנאי קיום במעיים. באופן כללי המזונות העיקריים הגורמים לבעיה הם: כל המזונות מהחי [בשרים, מוצרי חלב וכד'], סוכר לבן, שוקולד וממתקים אחרים, מזון עמילני שאינו יכול להתעכל במערכת העיכול של תינוקות [לחם ודברי מאפה, דגנים למינייהם וכד'], חטיפים תעשייתיים למיניהם ועוד. תסיסתם, החמצתם וריקבונם של "מזונות" אלה במערכת העיכול מייצרים הרבה פסולת שמהווה מזון נהדר לתולעים, חיידקים, טפילים וכד'.

 

[ronat3]

האם זה הפתרון היחיד?

תזונה צמחונית ואורגנית מלאה לא תהיה אף פעם בבית שלנו. אני מכירה ביתרונות הרבים של תזונה שכזו, אבל זהו שינוי קיצוני מדי בהתחשב באורח החיים הנוכחי של המשפחה שלנו. חשוב לי לציין שהתזונה המשפחתית, וגם זו של הילדה (שכבר אינה תינוקת) היא בריאה בעיקרה. מלבד שינוי תזונתי קיצוני, האם אפשר לחזק את הגוף שלה בדרכים אחרות? פרחי באך? הומאופטיה? דיקור?

 

[hal767]

אני לא אוהב את המונח "קיצוני"

בעיני, קיצוני זה לעשן סיגריה, לשתות קולה ואלכוהול, לאכול ג'אנק פוד וכד'. אני מביא לך מה שנראה לי הנכון והטוב ביותר הן כדרך ריפוי והן כרפואה מונעת לעתיד. אינני רואה כנכון להשאיר גורמי מחלה ולחפש דרכים לטפל בה סימפטומטית. ריפוי אמיתי ונכון של בעיה הוא כזה שמסלק את גורמיה ומאפשר לגוף לרפא את עצמו. הגוף הוא הרופא הטוב ביותר שיש לנו, אלא שצריך לתת לו את התנאים לפעול. אני כתבתי לך מהם התנאים האלה. כל היתר הינם המודעות שלך לנושא הבריאות, באיזה סדר עדיפות את ממקמת את הנושא והמוכנות שלך להתאמץ כדי להשיגה.

 

[ronat3]

קיצוניות בעיניי קיימת בכל כיוון

התנזרות מוחלטת מדברים שגורמים לנו הנאה נראית לי יותר קיצונית מלשתות קולה ו/או אלכוהול מדי פעם באירוע משפחתי, או פעם בכמה חודשים לאכול ג'אנק פוד כשאין כוח להשקיע בהכנת ארוחת ערב בריאה ומזינה. החיים לימדו אותי על בשרי שמה שמתאים למישהו אחד, לא בהכרח מתאים לאחר. אני בעצמי הייתי צמחונית עד שנולדה הילדה הנ"ל, והתזונה שלי היתה מאד דומה למה שאתה מתאר. בסוף ההריון איתה סבלתי מהמוגלובין נמוך, וחוסרים בברזל, ולאחר הלידה המצב נהיה עוד יותר גרוע. כתוצאה מכך סבלתי מתשישות קיצונית, והדבר היחיד שהוציא אותי מזה היה שחזרתי לאכול בשר. הייתי מאד שמחה אם הייתי יכולה להרשות לעצמי לאכול אך ורק מזון אורגני, אבל סיבות כלכליות ואחרות מונעות ממני לעשות זאת, ובכל זאת אני בריאה ומרגישה טוב יותר ממה שהרגשתי כצמחונית. לגבי הילדה שלי - היא אוכלת את רוב ארוחותיה במשפחתון, שהתפריט שם הוא בעיקרו צימחוני, אבל כולל גם מוצרי חלב, ומדי פעם לחם אחיד, ולפעמים כשיש מסיבת יום הולדת אז יכולה להיות גם עוגת שוקולד. לא נראה לי לעניין להביא לה אוכל מהבית ולהפוך אותה לחריגה בין כל הילדים האחרים, או לדרוש מן הגננות למנוע ממנה אוכל שהיא אוהבת, ושכל הילדים האחרים מקבלים. ועל אותו עקרון, כשאני הולכת איתה לגינה או לחברים ומציעים לה עוגיה או במבה או משהו אחר שאני לא חולמת להחזיק בבית, נראה לי קיצוני (כן!) לאסור עליה לאכול את זה אם היא רוצה. ולגבי התרופות הקונבנציונליות - מכיוון שהילדה מאד בריאה בדר"כ, בחרתי לפתור הבעיה שמציקה לה (התולעים) באופן מיידי ולאחר מכן לבדוק מה אפשר לעשות כדי לחזק אותה, ולמנוע את הישנות הבעיה בעתיד, מתוך הבטחון שהיא חזקה מספיק בכדי להתמודד עם הנזקים שהתרופה עלולה לגרום. יכול להיות שעם ילד אחר הייתי בוחרת לנהוג אחרת. אני מקווה שעכשיו הבנת אותי.

 

[hal767]

טוב, אנחנו לא מסכימים. לא נורא

 

[ronat3]

וגם שאלה אליך, כמטפל ברפואה טבעונית

האם התזונה הטבעונית היא משהו שהיית ממליץ לכל אדם באשר הוא, או רק במצבים מסויימים? ואם כך, באיזה מצבים? מה הם הסימנים שיש לשים לב אליהם, במיוחד בילדים, שמצביעים על צורך בטיפול מסוג זה?

 

[hal767]

תזונה טבעונית

מתאימה לכל אחד אם הוא רוצה בה, והיא צריכה להיות מותאמת אישית ע"פ גיל, מצב בריאותי, עיסוק, סדר יום וכד'. שינויים יש לבצע נכון ובהדרגה, ואז גם הטעם למזון משתנה. הכשל אצלך נבע מדרך תזונתית לא נכונה. ואולי היו אצלך בעיות נוספות שאינן קשורות לתזונה ושלא טופלו כראוי.

 

[עירית פרידמן]

זה לא הפיתרון היחיד

אפשר בכל הגישות שמנית. יכול להיות גם שזו הדבקה חד פעמית מהגן ואולי לא יחזור על עצמו. בכל מקרה אם הורמוקס לא יפתור את הבעיה כדאי להגיע לטיפול רציני אחר. (אני הומאופתית ואפשר לטפל בבעיה עם תרופות הומאופתיות) כל טוב עירית

 

[ronat3]

האם היית ממליצה לטפל רק אם התולעים חוזרות

או שעצם הופעת הבעיה מצביעה על איזושהי חולשה בגוף, וכדאי לטפל בכל מקרה? אני מאד מאמינה בטיפול יסודי מהשורש, אבל עד עכשיו הילדה לא נתנה לי סיבה לחשוב שיש צורך במשהו כזה. לאיזה סימנים היית ממליצה לי לשים לב אצלה?