תודה על ההזדמנות לראות שינוי מבורך !

תודה על ההזדמנות לראות שינוי מבורך !

בוקר טוב ושבוע טוב,
לפני כמעט 14 שנה, נולד לי ילד קסום, ששינה את חיי כשהוא אובחן עם אוטיזם..
בזכותו הפורום הפעיל והמבורך הזה קיים, ובזכותו עשיתי שינוי בחיי..
אך הדרך ארוכה ולא קלה..

התקשור שקיבלתי על טיפול באוטיזם בשנת 2005 דיבר על טיפול בכל המרחבים והרמות של הילדים:
ברמה המטבולית - תזונתית, לבדוק ולראות חוסרים בויטמינים ומינראלים, לעומת עודף ברעלים ומתכות כבדות.
ברמה החושית, לווסת רגישות יתר חושית והצפה חושית שמיעתית- ריח- טעם ומרקמים, גרייה ויזואלית ותחושתית ועוד.
ברמה הגופנית - לארגון גוף, מוטוריקה- סנסורי מוטורי, גמישות יתר מול יציבות ויכולת מיקוד גוף וביצוע מדוייק.
ברמה הקוגניטיבית - רגשית - מחשבות חיוביות, תפיסת מציאות חיובית, נכונות רגשית לאתגרים, שחרור פחדים והתנגדויות וחיבור לאור ולאמונה ולא לחושך שהם כעסים, חרדות וחוסר ביטחון ביכולותיי.

הטיפול האנרגטי הוא המושך ונותן אור ואהבה לתוך הילד ומשנה את תפיסת המציאות שלו מחוסר ביטחון, חוסר אמון וחוסר נכונות לשינוי, אל נתינת הזדמנויות לשינוי ולחשיבה חיובית ולהסתכל על העולם, מתוך מקום של אתגרים להתגבר עליהם ולא מתוך מקום של קשיים המגבילים אותי.
הטיפול האנרגטי רגשי מאפשר לילד לא לכעוס על שינויים שקורים איתו, אלא לאהוב ולהתחבר למציאות חיובית. הוא מאפשר לו למשל, לשנות תזונה ולראות את התועלת שלה לגופו ולהתחבר בחזרה לגוף שלו. כי מרבית האוטיסטים, בכל הקשת, אינם מחוברים מספיק לגוף הפיזי שלהם ואז הוא איננו מוגן מספיק. כך קורה שמערכת החיסון פגועה ומערכת העיכול איננה מתפקדת היטב. כך גם קשה להם לשלוט ולדחות סיפוקים.
כך קורה כשהמוח מדמיין חרדות ופחדים ודוחה ניסיונות והזדמנויות לשינוי מבורך.

השינוי קורה אצל הילד רק כאשר ההורים עושים את השינוי הזה, או לפחות אחד\אחת מהם. אך יש מקרים שבהם השינוי מתחיל אצל הילד ורק אח"כ ההורים מוכנים לשחרר חרדות ולשנות את תפיסת המציאות שלהם.

רבים מכירים את העבודה שלי באספקט הגופני- חושי מטבולי שלה, אך מאז 2006 למדתי לשלב עבודה אנרגטית ומטבולית, ראיתי לא מעט ילדים עם אוטיזם ושילבתי את הטיפול האנרגטי והמטבולי יחד.

ממש בשבוע האחרון ביקר אותי ילד קסום שטופל אצלי מטבולית ואנרגטית בעבר. השינוי המבורך הוא בלתי יאומן. מתינוק מנותק, על קצות האצבעות (עקב הרגל הוא החיבור של צ'קרת הבסיס לאדמה), הוא הפך לילד מפותח, מדבר על רגשות, מתקשר נפלא ומחובר לעולם. יש עוד מה לעשות. יש עוד היצמדות לחפצים קטנים, מתוך פחדים, ויש קושי בארגון גוף והצלבות וחיבור לשתי אונות המוח. יש גם עוד קושי אך השינוי הגדול נעשה. כשהוריו ישחררו את חרדותיהם, הוא יוכל לצאת לשילוב ולהשתלב נפלא בעולם שסביבו.

התקשור של 2005 מתממש ונוצר במציאות. דור חדש יוצר שינוי והמציאות משתנה בעולמנו, לתקווה, לאהבה ולאמונה !!

הטיפול בכל רמות הקשת בגוף - בנפש, ברוח ובהוויה האנרגטית, נכון לכולנו, אנשים, ילדים, בוגרים וקטנים. ניתן ליצור שינוי מבורך בכל גיל ובכל מצב. רק אם באמת רוצים ומאמינים ועושים בפועל. אבל הוא דורש מאיתנו נכונות להשתנות, אם אנחנו רוצים שילדינו ישתנו. לטובה ולברכה ולאהבה.

אני מבקשת להודות לבורא על נפלאותיו, ועל ההזדמנות לראות ולחוות שינוי מבורך ומאחלת לכולנו שנדע להתבונן בנו פנימה ולשנות בתוכנו, כדי שנוכל לעזור לנו ולילדינו.

שבוע מבורך באור ואהבה והגשת מאוויינו לטובה ולברכה
א - ה - ב - ה !!
 

imash

New member


עשית דרך ארוכה ומפוארת.
 

arana1

New member
הנירמול מנתק את הא"ס מגופו

ומותיר אותו חסר הגנה וחסר משאבים
כמו בכל רפואה חשוב מאוד ללמוד קודם כל לא להזיק
וכמו שאת אומרת השינוי אצל האוטיסט אפשרי רק שסביבתו משתנה ביחד איתו
יש מי שיודע לקחת את ההזדמנות הזאת
לצערנו עדיין מדובר במעטים
 
תודה אראנה, צריך לחבר להוויה ואז קל להנות


שלום לך אראנה,
אינני חושבת שהנירמול מנתק את הא"ס מגופו האנרגטי אלא ההיפך. בהסתכלות האנרגטית רואים כי האדם על הספקטרום ילד\נער\בוגר, מחובר רק בחלקו לגופים האנרגטיים שלו ולכן לא תמיד מחובר לאור ואז יש לו נטייה להרגיש חושך שהוא פחד\חרדות\כעסים ששלושתם הם אותה גירסה לחושך בצורותיו השונות.
פחד יכול להיות מטראומה שחווה בגוף הפיזי ו\או האנרגטי ואז הוא יוצר ממנו חרדה והימנעות שיוצרים כעסים כשהוא יוצר מציאות סביבו שמשקפת לו קשיים ודרישות ללא מספיק תמיכה ואהבה.

אהבה היא המפתח ויחד איתה חשוב שיגיע גם כבוד, לילד, לאדם, על מי שהוא בהווה.
כשילד מרגיש שהוא אהוב ומוערך הוא מוכן ללכת קדימה וליצור שינוי ביחד. אך כשילד\בוגר חש לא אהוב, לא מוערך ולא מקבל כבוד, הוא לא ילך קדימה אלא ייסוג.

כדי לאהוב צריך לקבל את השוני ולזרום איתו וללכת יד ביד. אז נפתחת הדרך.

תמיד חשוב לא להזיק ולכן תמיכת הורה נותנת את המשאבים הרגשיים לילד.
אישית אני לא האמנתי ביכולתו של בני להתגבר על קשייו. בפנים בפנים פחדתי מאד שהוא לא יצליח ולכן הוא קיבל המון טיפולי ABA\ריפוי בעיסוק\קלינאית ועוד ועוד..
ועדיין התקדם שני צעדים קדימה וצעד וחצי אחורה.
הוא טופל אנרגטית, לא על ידי, ולא תמיד היה לו קל. היות ואני אמא עבורו, אני אינני המטפלת שלו, אלא מטפלת באחרים, שאיתם אין לי ציפיות רגשיות והתמודדות רגשית, כי כך אני יכולה להכיל אותם. אני רק הולכת איתו ותומכת בו.
ועדיין יש דרך ארוכה ללכת.

אני כן מאמינה שהורים יכולים לפתוח את הדרך עם ילדיהם ושההורים הם המפתח הנוסף לפתיחת הדלת אל העולם, מתוך אהבה ושמחה ולא מתוך חשש.
גם הורים צריכים\חייבים לעשות שינוי בהמון רמות כשהם מקבלים ילד על הספקטרום. הם צריכים ללמוד הרבה על קשיי הספקטרום ובעבר כתבתי כאן הרבה מאד על הנושא.
הם צריכים ללמוד להיעזר במערכת ולהילחם על זכותם של ילדיהם לטיפול ותמיכה מיטבית.
לגדל ילד על הספקטרום דורש הרבה כוחות ויש הרבה הורים מרוקנים מכוחות, דווקא כשמגיע גיל ההתבגרות, כשהאתגר גדול
לכן הפורום הזה חשוב כל כך, כי הוא נותן מענה ותמיכה.
בזמנו ב-2002 התחלתי אותו עם שמונה תשע משפחות ומאד עברו פה אלפי אנשים...

הדרך שלנו כהורים היא דרך משותפת, אך העבודה וההתמודדות היא אישית.
לכן חשוב גם לנו להתבונן בנו פנימה ולראות מה משתקף דרכנו, כי כל אחד רואה את המציאות דרך עיניו.

אין מציאות אחת, אלא דרך אישית להתבונן בה, לחיוב או לשלילה.
ואני רוצה שכל אחד ואחת מאיתנו ימצא דרך להתבונן באופן חיובי במציאות הזו.

בני שלי הגיע אלי, כדי שאפתח את יכולותיי והוא יתקדם, בקצב שנכון לו ויפתיע בגדול.
בני הצעיר כבר הפתיע בגדול.. ועכשיו אני עושה כדי שהקסם הזה יחזור פעמיים..
בעזרת השם ואנשים טובים ביקום הזה.
בא- ה- ב - ה !!
 

arana1

New member
לא חולק על העובדות,רק על הסיבות

וגם מסכים איתך שלא תמיד דווקא האם היא זו שצריכה לחווט את הילד מחדש
להפך
עדיף לשאוף שחיבורים מסויימים יעשו על ידי אנשים ממעגלים אחרים

לא קשה לראות שא"ס רבים סובלים מניתוק פנימי קטלני
אלא שלדעתי ונסיוני האישי לציפיות ולהתייחסיות הסביבה יש חלק גדול מאוד בסיבות לניתוק זה ולכן אני מאוד מכבד את יכולתך ורצונך להשתנות ביחד עם הילד
כי אוטיסטים חווים ניתוק בגלל ומול הנורמטיבי דווקא בגלל הרגישות והצורך האופייני לחיבורים שהנורמה מדכאת
גם דרך כפייה מוטעית של קצב אחיד כמשהו שנכון לכולם תמיד
וגם דרך אין סוף ההתייחסיות והמבטים שמפצלים באוטיסט בדיוק את מה שמחובר ומחבר בו בצורה כל כך מהותית ויצירתית

אולי בגלל שאני מילולי מדי קשה לי להבין איך מפשרים בין נירמול לבין זרימה עם השוני
 

דר עומר

New member
אענה ברשותך

בתור מטפל, וגם בתור אב, אני יכול להעיד שזה הרבה יותר קשה לנתק את הדחפים והצרכים שלך כאשר אתה מטפל בבן משפחה (ועל אחת כמה וכמה בילדך). יש אינטמיות מסויימת שנוצרת בין מטפל למטופל, ויש אינטמיות שנוצרת בין הורה לילד, וזו אינטמיות שונה לחלוטין, ולכן קשה פעמים רבות ליצור גשר בין שני המקומות. כאשר הדבר אפשרי, זה מעולה, אבל במקרים רבים, ולאנשים רבים, הגישור הזה הוא קשה ביותר.
זו לפחות החוויה שלי עד כה, כמובן שיכול מאד להיות שלתלמה או לכל מטפל אחר יש חוויה אחרת.
מקווה שעניתי מעט על שאלתך.
 

arana1

New member
זהות נוצרת (גם) מניתוק

ולדעתי הדבר נוכח וקריטי במיוחד באוטיזם ואוטיסטים רבים נקרעים ממש חזק בין התלות בקירבה להורים שמבינים אותם ללא מחיצות (טלפטי כביכול) לבין הצורך בקיום יותר עצמאי ויחודי ואישי
הפער הזה בין הזדהות מלאה לבין זהות עצמאית ובלתי תלוייה כביכול מתקיים אצל כולם אבל כמו בהרבה דברים אחרים אצל אוטיסטים זה הרבה יותר קיצוני
ועוצמתו היא גם זו שעומדת ביסוד קשיי האבחנה הידועים בין אני ואתה וסיבה ותוצאה וחוץ ופנים ולכן מתבטאת גם בקשיי תנועה וסינכרון ושליטה עצמית וביטוי מותאם או מתאים לסביבה
כאמור,אני לא רואה בזה לקות,כי זה נוכח אצל כולם ואצל אוטיסטים יש לזה פשוט נוכחות יותר חזקה
קווי הניתוק מהאם מגדירים את העצמי
זה תהליך שצריך וכדאי לעבור
גם אם הוא איטי

לא חייבים למהר כאן,מאוד מאמין בקצב התפתחות אישי ויחודי,אבל עקרונית השאיפה והמבט צריכים להיות מופנים החוצה,לא דווקא לכיוון של טיפול אלא בכלל,בהדרגה המותאמת לקצב היחודי לכל אחד ואחת
אני לא איזה דוקטור או מומחה אבל זה מה שאני מרגיש ויודע וכך אני מרגיש ומתנסה
לא מאמין בניתוק אלא בהעברה הדרגתית של המשקל
שזה במקרה או לא גם תנועת לימוד העולם והמציאות
 
נכון אראנה, הילד צריך לפתח את זהותו ולהזדהות

היי אראנה,
המוקד במסר שלי היה שאם להורים מאד קשה לקבל את הילד, כי הקשיים שלו בולטים מאד והאתגרים רבים, הילד חש נטוש, לא אהוב, דחוי ולא מקובל.
כדי לעזור לו להתחבר לעולם, הוא קודם צריך להרגיש בנוח.
תחושה שאני אהוב ומוערך בזכותי, למרות האתגרים הרבים שעומדים בפני, היא תחושה שעוזרת לילד לפתח את יכולותיו ומאפשרת לילד לא לפתח חרדות וכעסים שאח"כ מונעות את נכונותו להתקדם.
המסר הזה משמעותי מאד, היות ולרבים כמוני, היה מאד קשה רגשית לקבל את בני, על קשייו וראיתי לפעמים פחות את יכולותיו, כי המציאות היא הרי נגזרת מזווית הראייה של כל אחד.
לכן העבודה היא לקבל את עצמי כהורה ואת הילד שלי ולאפשר לו לחוש אהוב ומוגן ולאפשר לי כהורה לקדם אותו מתוך אמונה ביכולותיו ושחרור פחדים ודאגות לגבי ההווה והעתיד כדי לא ליצור אצלו פחדים חרדות וכעסים.
כי אכן מרבית ילדי הספקטרום הם טלפאטיים ביותר !!
הם שומעים מחשבות בקלות רבה יותר מכל אחד אחר. בדיוק כפי שהאייפון שלי קולט גלים ותדרים סלולאריים ואינטרנטיים, הם קולטים את תדרי המחשבות ולכן העבודה עם ההורים היא לשנות תבניות אמונה, אמונות, פחדים ומחסומים שמשפיעים על ההורות ומועברים לילד ומגבילים את יכולותיו ורצונותיו לגבור על קשייו והאתגרים העומדים מולו !!
 
למעלה