תובנות מהיום שאחרי

ברוכי2

New member
תובנות מהיום שאחרי

1. כמובן שכל כלי התקשורת מלאים באצבע מאשימה כלפי ורשביאק ואף אחד לא מציע פתרון הולם או כלשהוא, רק התלהמות, הטלת רפש וכו.
2. חוץ מיהודה מעין אף אחד כמעט לא מרשה לעצמו לבוא בטענות לספורטאים, מדוע? איך יכול להיות שכולם אשמים חוץ מהם?
3. ספורטאינו האמיצים צריכים לזכור דבר אחד, אי אפשר לבוא בטענות כל השנים שמתעלמים מהם ובמקביל לבכות על סיקור היתר בזמן האולימפיאדה. מזכיר לכולם שפרסום יכול להיות גם שלילי ואם סרגיי ריכטר עם כל הערכתי הרבה אליו רוצה שיסקרו כל צעד שלו וכל כישלון יעלה לכותרות כאילו היה רפאלוב שייקח בחשבון שיש לזה מחיר.
4. בהנחה שכסף לא חסר, היתי מציע להעתיק מבריטניה את התוכנית שלה, מבייגין ללונדון הם נתנו קפיצה של מאות אחוזים בהצלחות
 

uma cuica

New member
אם הייתה מדלייה כולם היו אומרים שהספורט בארץ

נפלא
את מי נאשים בדיוק אם לא את העסקנים ?
 

natyh

New member
חיסרון בתוכנית ראויה משמע עסקנים

קצר ולעניין....
 

uma cuica

New member
הספורטאים עשו את המקסימום

זה כל המערכת סביבם דפוקה....
רק מחוסר מזל השנה לא זכינו במדלייה האחת שתעוור את כולם (זה מעיד על התקדמות מסוימת אבל עדיין)
 

natyh

New member
אמרתי ואני חוזר ואומר

הסגל הזה עם אנש המקצוע הנכונים יש בארץ היה צריך להביא ארבע מדליות לפחות רק בשייט .

יש לזה מחיר חודש אימון בווימות לא זול .

עכשיו אכנס לנקודה חשובה:

באופניים ביאן ריס לקח פעם אחרי פעם רוכבי אופניים לא ווינרים באופי אלא קבוצתיים והופך אותם למנצחים סדרתיים.

קליגר וסלע , ורד וגיל הם כאלו אולי גיל מעט שונה אך עדיין קבוצתית , שחר ולי הם מנצחים סדרתיים מטבעם .

בקיצור עם הצוות המתאים ארבע מדליות מובטחות אך יש לזה מחיר גל פרידמן דרש וקיבל שני מאמנים
גל התאמן חודש באתונה גל בנה לעצמו את תוכנית האימון הנכונה והשיג את התוצאות .

אז האיגוד כלומר ראשי האיגוד צריכים להתפטר וגל צריך לנהל את השייט נקודה !
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תגובות לתובנות

1. לא מצפה לכלום מכלי התשקורת. אני בוררת מה שווה קריאה ומשתדלת לא להתעצבן ממה שלא...

2. במה הספורטאים "אשמים" בדיוק? הם עשו מה שהם יכולים והם רצו יותר מכולם. הם ללא ספק אחראים להישגיהם, אבל אשמים? לבוא אליהם בטענות? על מה בדיוק?
שלא הגשימו את החלום שלהם? שלא הצליחו לשבור שיא אישי? שסיימו את התחרות בדמעות? אני מנסה להבין איך אפשר לבוא בטענות לאנשים שקרעו את עצמם באימונים ובתחרויות רק כדי להגיע לרגע הזה ורצו להצליח כמה שיותר יותר מכולם? שעל כל אכזבה אישית הם ימשיכו לאכול את הלב ולחיות את הרגעים המבאסים עוד זמן רב? לא, לא מצליחה להבין את הגישה הזו בכלל.

3. לא ראיתי שבכו על סיקור יתר; אבל אין ספק שנפגעו מפרסום צהוב, מתלהם, מאשים ולא רגיש. פרסום שנכתב ע"י אנשים שכנראה לא מבינים שגם ספורטאים הם בני אדם והם הראשונים והאחרונים לכאוב על כל אי הצלחה וכשעוד שופכים עליהם דלי מים צוננים בתקשורת זה פשוט לזרות מלח על הפצעים.

4. ההנחה שגויה. לו כסף לא היה בעיה הייתי מציעה שנעתיק מארה"ב...
 
למעלה