תהיות אישיות וחזרה לטיפולים ???
בנות יקרות . האמת אני לא יודעת למה אני כותבת את ההודעה הזו כי. אני מניחה שבשביל לשתף . התקופה האחרונה שלי כמו שאתם יודעים הייתה עמוסה במיוחד ,אחרי ההפלה האחרונה שלי שהייתה לפני חודשיים וקצת אני בסבב של בדיקות די מתישות . בנתיים ברוך השם הכל תקין . הבדיקה האחרונה ברשימה שבצעתי ההיתה ההיסטרוסקופיה , לפני שבוע , בהסך הכל היתה תקינה למדי למעט רקמה קטנטנה שהותצאה ונשלחה לבדיקה , אם כי להערכת הרופא מדובר בשארית הריון מילמטרית שנשארה דבוקה . בנתיים ביקשתי לעשות גם פאפס משום שהרבה מאוד שנים לא ביצעתי את הבדיקה , משהו כמו 8 שנים ואני אפלו לא זוכרת מה היתה התוצאה של הבדיקה אז . התכוננתי לחזור לטיפולים ואני אמורה להתחיל פרוטוקול חדש ביום רביעי הקרוב פתאום נהייתי אכולת סרטים ( לא יודעת מה נכנס בי ) שהפאפ הולך להיות לא תקין והמחשבות הולכות ומתגלגלות . נכנס בי כעס על עצמי על ההזנחה , כעס כל הרופא פוריות הקודם שלי מהקופה שליווה אותי 4 שנים ולא ביקש ממני לעשות פאפ או כל בדיקת סקר אחר . נכנס בי כעס ואכזבה על ההריונות שלא צלחו , על הטפולים . אני עסוקה בלהסתכל על אמהות ברחוב עם תינוקות רכים ומנסה לחשב את גיל האמהות כשכולי אכולת קנאה . הפחד מהתוצאות של הפאפ + הפתולוגיה של אותה רקמה מעבירות אותי על דעתי עד כדי כך שהחלטתי לדחות את החזרה לטיפול עד לקבלת התוצאות ( למרות שהמחלקה שבה אני מטופלת לא חשבו כמוני וכך גם הרופא נשים בקופה ) . האם אני עושה בסדר? האם החשש שלי מוצדק ? האם אני "מאבדת את זה " ואולי כדאי לי בכלל שאפנה כבר לעזרה מקצועית ? בעליי אמר לי שהתגובה הבסיסת שלי מוצדקת לא פשוט לעבור רופא ומחלקה , טיפולים , הריונות , הפלות והבדיקות האחרונות שביו בכלל לא נעמות . אבל אני צריכה להרגע ואין טעם לחפור במה שנעשה או לא נעשה . אבל אני פשוט לא מסוגלת . אולי מישהי מכירה קבוצת תמיכה , או מטפלים באיזור רחובות , נס ציונה או תל אביב - נראה לי שהגיע הזמן לכך , אולי אני כבר לא מסוגלת כבר לבד ( ויש גם גבול כמה אפשר להעיק על החצי גם לו קשה ... ) תודה בנות
בנות יקרות . האמת אני לא יודעת למה אני כותבת את ההודעה הזו כי. אני מניחה שבשביל לשתף . התקופה האחרונה שלי כמו שאתם יודעים הייתה עמוסה במיוחד ,אחרי ההפלה האחרונה שלי שהייתה לפני חודשיים וקצת אני בסבב של בדיקות די מתישות . בנתיים ברוך השם הכל תקין . הבדיקה האחרונה ברשימה שבצעתי ההיתה ההיסטרוסקופיה , לפני שבוע , בהסך הכל היתה תקינה למדי למעט רקמה קטנטנה שהותצאה ונשלחה לבדיקה , אם כי להערכת הרופא מדובר בשארית הריון מילמטרית שנשארה דבוקה . בנתיים ביקשתי לעשות גם פאפס משום שהרבה מאוד שנים לא ביצעתי את הבדיקה , משהו כמו 8 שנים ואני אפלו לא זוכרת מה היתה התוצאה של הבדיקה אז . התכוננתי לחזור לטיפולים ואני אמורה להתחיל פרוטוקול חדש ביום רביעי הקרוב פתאום נהייתי אכולת סרטים ( לא יודעת מה נכנס בי ) שהפאפ הולך להיות לא תקין והמחשבות הולכות ומתגלגלות . נכנס בי כעס על עצמי על ההזנחה , כעס כל הרופא פוריות הקודם שלי מהקופה שליווה אותי 4 שנים ולא ביקש ממני לעשות פאפ או כל בדיקת סקר אחר . נכנס בי כעס ואכזבה על ההריונות שלא צלחו , על הטפולים . אני עסוקה בלהסתכל על אמהות ברחוב עם תינוקות רכים ומנסה לחשב את גיל האמהות כשכולי אכולת קנאה . הפחד מהתוצאות של הפאפ + הפתולוגיה של אותה רקמה מעבירות אותי על דעתי עד כדי כך שהחלטתי לדחות את החזרה לטיפול עד לקבלת התוצאות ( למרות שהמחלקה שבה אני מטופלת לא חשבו כמוני וכך גם הרופא נשים בקופה ) . האם אני עושה בסדר? האם החשש שלי מוצדק ? האם אני "מאבדת את זה " ואולי כדאי לי בכלל שאפנה כבר לעזרה מקצועית ? בעליי אמר לי שהתגובה הבסיסת שלי מוצדקת לא פשוט לעבור רופא ומחלקה , טיפולים , הריונות , הפלות והבדיקות האחרונות שביו בכלל לא נעמות . אבל אני צריכה להרגע ואין טעם לחפור במה שנעשה או לא נעשה . אבל אני פשוט לא מסוגלת . אולי מישהי מכירה קבוצת תמיכה , או מטפלים באיזור רחובות , נס ציונה או תל אביב - נראה לי שהגיע הזמן לכך , אולי אני כבר לא מסוגלת כבר לבד ( ויש גם גבול כמה אפשר להעיק על החצי גם לו קשה ... ) תודה בנות
