תהיה: אולי הנהירה אחר מקצועות ההייטק קצת חצתה את הגבול?

[אנושי35]

היי כולם,
פוסט ראשון שלי בפורומים אי פעם - רחמו עלי!
אני עובד שנים רבות בתעשיית ההייטק. אני מאלה שתכנתו בתור ילדים ושפיתוח טכנולוגי עבורם - זה בדם.
החיבור שלי למקצוע הוא טבעי. אני אף פעם לא למדתי להיות "מפתח" ואף פעם לא הייתה לי כוונה להתברג בתעשייה מתוך שיקולי כסף או יוקרה.
אני עובד עם מחשבים מכיוון שזה מה שאני יודע לעשות מאז ומעולם, מכיוון שיש לי חיבור טבעי למקצוע, זאת ה"אמנות" שלי.
כידוע לכולנו, בשנים האחרונות נוצר מצב שבו כל אדם שני מעוניין להכנס לתעשייה, מכיוון שחברות מציעות משכורות גבוהות לאין שיעור ביחס למקצועות אחרים.
כיום, מתכנת מתחיל יכול להרוויח פי 2 ו-3 מכפי שהוריו אי פעם הרוויחו, וזאת מבלי שיש לו חיבור אמיתי למקצוע, אלא אמביציה שמובילה אותו לזכות במשרה.
בתור מי שמחשיב את עצמו כאמן בתחום (סלחו לי אם אני נשמע שחצן, זאת לא הנקודה), אני חש שהנהירה ההמונית הזאת היא בעייתית.
הייתי רוצה לחיות בעולם שבו אנשים משתדלים לעבוד במקצוע שהם מתחברים אליו.
הייתי רוצה שיהיו מורים ופרופסורים, נגרים ופועלים, טבחים וקונדיטורים, פסיכולוגים ומטפלים...
הייתי רוצה לחיות בעולם שבו ישנו גיוון, כך שכל אחד ירגיש מיוחד עם העיסוק שלו.
אני מרגיש שענקיות הטכנולוגיה (פייסבוק, גוגל, אפל וכו') הרסו את התחום. בתחושתי, המשכורות שענקיות הטכנולוגיה משלמות הן לא הגיוניות, ובסופו של דבר התוצאה היא שאדם ש"זוכה" בהן משחית במידה מסויימת את נפשו עבור כסף, ושהחברה האנושית כולה מפסידה (מחירי הדיור עולים, סטרטאפים קטנים מתקשים למצוא עובדים, אנשים מקדשים כסף במקום יצירה ומלאכה ואומנות...)
יש לי עוד הרבה מה לטעון בנושא, אבל אשמח לעצור כאן ולפתח דיון עם מי שירצה.

 

[vinney]

אתה לא נשמע כמו מישהו שבאמת עובד בתחום. אם היית - היית יודע שפיתוח תוכנה זאת יצירה, מלאכה ואומנות ועוד איך.

מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש. הטענות האלה נשמעות כבר עשרות שנים. הרבה לפני שפייסבוק וגוגל בכלל היו קיימות כבר דיברו על בועות, על ״כל אדם שני מעוניין להכנס לתעשיה״, הג׳ובות, והמזדות הזהובות.

אבל בפועל, המשכורות גבוהות בעיקר למי שטוב במה שהוא עושה ולמרבה הפתעה אין ממש הרבה כאלה. אם היה אז הסטארטאפים הקטנים לא היו מתקשים למצוא עובדים, כי הרי כל אחד יכול לעשות את העבודה, לא? לא כל אחד יכול להכנס לתחום רק כי הוא יודע איך נראית מקלדת ולא כל קורס הסבה יעשה אותך מיד למפתח בכיר בגוגל. מי שמקבל משכורות גבוהות בתחום הזה לא ״זוכה״ בשום דבר. הוא הרוויח את המשכורות האלה ביושר.

וזה קצת אירוני שמצד אחד אתה מתלונן שמחירים עולים, ומצד שני תוהה למה אנשים מקדשים כסף...

 

[choo]

היי כולם,
פוסט ראשון שלי בפורומים אי פעם - רחמו עלי!
אני עובד שנים רבות בתעשיית ההייטק. אני מאלה שתכנתו בתור ילדים ושפיתוח טכנולוגי עבורם - זה בדם.
החיבור שלי למקצוע הוא טבעי. אני אף פעם לא למדתי להיות "מפתח" ואף פעם לא הייתה לי כוונה להתברג בתעשייה מתוך שיקולי כסף או יוקרה.
אני עובד עם מחשבים מכיוון שזה מה שאני יודע לעשות מאז ומעולם, מכיוון שיש לי חיבור טבעי למקצוע, זאת ה"אמנות" שלי.
כידוע לכולנו, בשנים האחרונות נוצר מצב שבו כל אדם שני מעוניין להכנס לתעשייה, מכיוון שחברות מציעות משכורות גבוהות לאין שיעור ביחס למקצועות אחרים.
כיום, מתכנת מתחיל יכול להרוויח פי 2 ו-3 מכפי שהוריו אי פעם הרוויחו, וזאת מבלי שיש לו חיבור אמיתי למקצוע, אלא אמביציה שמובילה אותו לזכות במשרה.
בתור מי שמחשיב את עצמו כאמן בתחום (סלחו לי אם אני נשמע שחצן, זאת לא הנקודה), אני חש שהנהירה ההמונית הזאת היא בעייתית.
הייתי רוצה לחיות בעולם שבו אנשים משתדלים לעבוד במקצוע שהם מתחברים אליו.
הייתי רוצה שיהיו מורים ופרופסורים, נגרים ופועלים, טבחים וקונדיטורים, פסיכולוגים ומטפלים...
הייתי רוצה לחיות בעולם שבו ישנו גיוון, כך שכל אחד ירגיש מיוחד עם העיסוק שלו.
אני מרגיש שענקיות הטכנולוגיה (פייסבוק, גוגל, אפל וכו') הרסו את התחום. בתחושתי, המשכורות שענקיות הטכנולוגיה משלמות הן לא הגיוניות, ובסופו של דבר התוצאה היא שאדם ש"זוכה" בהן משחית במידה מסויימת את נפשו עבור כסף, ושהחברה האנושית כולה מפסידה (מחירי הדיור עולים, סטרטאפים קטנים מתקשים למצוא עובדים, אנשים מקדשים כסף במקום יצירה ומלאכה ואומנות...)
יש לי עוד הרבה מה לטעון בנושא, אבל אשמח לעצור כאן ולפתח דיון עם מי שירצה.

הנקודה היא שאין לנו משהו קונקרטי לעשות בקשר לזה. כן - המצב בארץ מופרע. לא - המצב המקביל במדינות אחרות פחות מופרע מאשר בארץ. ותעשיית ההייטק היא לא התעשייה הראשונה שבה זה התרחש - תעשיית הפיננסים (בארצות הברית ובאנגליה) הקדימה אותה בזה ב-20-40 שנה.

בכל מקרה, מאחר ולא כולם יכולים לעבוד בהייטק, ימשיכו להיות הרבה בעלי מקצוע אחרים. נכון לעכשיו, בערך 11% מהשכירים במשק עובדים בתעשיית ההייטק. כלומר 89% עובדים בתעשיות אחרות. גם אם יתרחש הנס והמספר הזה יעלה ל-15%, עדיין רוב האנשים יעבדו בתחומים אחרים. לגבי סטארטאפים שמתקשים למצוא עובדים - אז יקומו פחות סטארטאפים, או שפחות מהם יצליחו לגדול. זה משהו במאזן הפנימי של התעשייה, ופחות בעל השפעה על ה"ערכים". אגב, מרבית עובדי התעשייה לא עובדים באותן "ענקיות טכנולוגיה" - בארץ הן מעסיקות פחות מ-3% מכח האדם בתעשייה - וגם במדינות אחרות.

 

[קר לי בך]

היי כולם,
פוסט ראשון שלי בפורומים אי פעם - רחמו עלי!
אני עובד שנים רבות בתעשיית ההייטק. אני מאלה שתכנתו בתור ילדים ושפיתוח טכנולוגי עבורם - זה בדם.
החיבור שלי למקצוע הוא טבעי. אני אף פעם לא למדתי להיות "מפתח" ואף פעם לא הייתה לי כוונה להתברג בתעשייה מתוך שיקולי כסף או יוקרה.
אני עובד עם מחשבים מכיוון שזה מה שאני יודע לעשות מאז ומעולם, מכיוון שיש לי חיבור טבעי למקצוע, זאת ה"אמנות" שלי.
כידוע לכולנו, בשנים האחרונות נוצר מצב שבו כל אדם שני מעוניין להכנס לתעשייה, מכיוון שחברות מציעות משכורות גבוהות לאין שיעור ביחס למקצועות אחרים.
כיום, מתכנת מתחיל יכול להרוויח פי 2 ו-3 מכפי שהוריו אי פעם הרוויחו, וזאת מבלי שיש לו חיבור אמיתי למקצוע, אלא אמביציה שמובילה אותו לזכות במשרה.
בתור מי שמחשיב את עצמו כאמן בתחום (סלחו לי אם אני נשמע שחצן, זאת לא הנקודה), אני חש שהנהירה ההמונית הזאת היא בעייתית.
הייתי רוצה לחיות בעולם שבו אנשים משתדלים לעבוד במקצוע שהם מתחברים אליו.
הייתי רוצה שיהיו מורים ופרופסורים, נגרים ופועלים, טבחים וקונדיטורים, פסיכולוגים ומטפלים...
הייתי רוצה לחיות בעולם שבו ישנו גיוון, כך שכל אחד ירגיש מיוחד עם העיסוק שלו.
אני מרגיש שענקיות הטכנולוגיה (פייסבוק, גוגל, אפל וכו') הרסו את התחום. בתחושתי, המשכורות שענקיות הטכנולוגיה משלמות הן לא הגיוניות, ובסופו של דבר התוצאה היא שאדם ש"זוכה" בהן משחית במידה מסויימת את נפשו עבור כסף, ושהחברה האנושית כולה מפסידה (מחירי הדיור עולים, סטרטאפים קטנים מתקשים למצוא עובדים, אנשים מקדשים כסף במקום יצירה ומלאכה ואומנות...)
יש לי עוד הרבה מה לטעון בנושא, אבל אשמח לעצור כאן ולפתח דיון עם מי שירצה.

במישור הפשטני:
לא רואה בעיה במי שרוצה להרוויח הרבה,
לדעתי בסדר גמור שירוויח - וכמה שיותר,
אולי רואה בעיה במייסדים שמרוויחים מאות מיליונים וקשה להם מאוד לשתף את העובדים בצורה הוגנת בהצלחה.

מה שאתה מדבר עליו הוא קיטוב, חוסר שוויון בחברה שבישראל הוא מודגש יותר מאשר בהרבה מאוד מדינות.
לדעתי הפתרון הרצוי להגברת השוויון הוא לא לדרוך על עובדי ההיטק כדי שירדו למטה אלא למשוך את שאר המגזרים כלפי מעלה.

במישור הפחות פשטני אתה מתעלם מנתונים כשאתה מביט רק על ההי טק.
למשל אתה מדבר על אקזיט שיאפשר יציאה מוקדמת לפנסיה.
יש היום בארץ כ 40,000 אנשי קבע בפנסיה שעשו את האקזיט הזה, כמעט כולם לפני גיל 50. כמה אנשי היטק עשו אקזיט כזה?
יש כאלה שאיכות החיים שלהם לדעתם היא הזמן החופשי שלהם, לא הכסף שהם מרוויחים. אז הם עובדים בעבודות בהן משרה מלאה מכניסה פחות מהיטק (לא השכר לשעה) אבל מקנה להם הרבה יותר זמן פנוי כמו הוראה או פקידות במשרד ממשלתי.
והטענה שלטעמי פופוליסטית שצעירים מרוויחים יותר מההורים שלהם כאילו משהו לא בסדר בזה? הלוואי והילדים שלי ירוויחו הרבה יותר ממני, פי 2 פי 3 וגם פי 10. איזה אדם מקנא בילדים שלו? הורה נורמלי רוצה שלילדים שלו יהיה כמה שיותר טוב. אגב עם מחירי הדיור היום בערך ראלי אני לא בטוח שהצעירים מרוויחים יותר מהוריהם, כנראה שפחות.

 

[user32]

זה לא שום דבר חדש. אם אתה עובד שנים רבות בתעשיה, אתה בטח זוכר את ה"בהלה לזהב" בסוף שנות ה90 שמזכירה את המצב עכשיו. ובכלל, מאז ומתמיד היה את הבעיה שאתה מתאר.
היו הרבה דיונים על כך לאורך השנים בפורום הזה. בין השאר בתגובה לאנשים ששאלו "איזה קורס לעשות כדי להתחיל לעבוד בהייטק".

לעניות דעתי, שוק העבודה בהייטק הוא אחד המקומות האלה שהשוק החופשי עושה עבודה טובה באיזון. המשכורות והתנאים מושכים את האנשים הטובים ובעלי היכולות. מי שלא מתאים ומנסה בכל זאת, מוצא את עצמו בחוץ בגלל הסינון הקפדני. זה לא משנה אם זה מישהו שנשר מהתואר אחרי שנה, או סיים בציון נמוך בקושי, או לא מוצא עניין בגיל 40 ומחליף מקצוע.
הפערים במשכורות היו מאז ימי המצאת האינטרנט. נכון שבשנתיים האחרונות התופעה החריפה ויש יותר רעש סביב זה אבל תמיד עובדי הייטק הרוויחו בעשירונים העליונים. לא השתנה הרבה. החברות ה"משחיתות" לדבריך לא באמת משנות דבר. חברה רגילה משלמת 35K וחברה "משחיתה" משלמת 50 או אפילו 60? זה רק יאפשר לה למשוך את העילית של האנשים שממילא כבר עובדים בהייטק. אף קונדיטור או נגר לא יילך לעבוד בגוגל כי הם משלמים משכורת עתק. באותה מידה הוא היה יכול לעבוד בסתם חברת הייטק ולהכפיל או לשלש את שכרו.
יש גם תופעה מבורכת. בניגוד לאנשים כמוך (וכמוני) שאימצו את המקצוע בגיל צעיר באופן טבעי, אני מכיר אנשים מעולים שעד אחרי הצבא לא היה להם מושג במה הם רוצים לעבוד. בעבר אנשים עם ציונים גבוהים הלכו באופן טבעי ללמוד משפטים, כלכלה, חשבונאות. היום יותר מוחות טובים פונים למקצועות ההנדסיים וטוב שכך.

בעיית מחירי הדיור היא בעיה נקודתית. קטונתי מלהציע פתרונות, העיתונים מלאים בניתוחים וכתבות וזו בעיה שמאפיינת הרבה ערים ואיזורים בעולם שהפכו למרכז כלכלי-עסקי מצליח בתחום כזה או אחר.

 

[אנושי35]

תודה לכם על התגובות הענייניות! קראתי והשכלתי. יתכן שאני מחפש "ערכים" במקום בו אין ערכים.
רוב החברות בהן עבדתי היו חברות סטרטאפ, ותמיד נמנעתי מלשקוע בחברות הייטק גדולות.
אני חושב שההשפעה השלילית שיש לענקיות הטכנולוגיה על סטרטאפים היא משמעותית.
המדינה נהנית בהווה מכספים רבים שמוזרמים דרך אקזיטים מפלצתיים ודרך מיסים שהענקיות משלמות, אבל בטווח הארוך קרוב לוודאי שכולנו נפסיד.
לימודים לצורך עבודה בחברות הייטק גדולות לא מעודדים יצירתיות יוצאת דופן, ואם אין יצירתיות אז אין חדשנות.
אני מאמין שעבודה קשה מובילה לצמיחה, ואני מאמין שמשכורות גבוהות בשלב מוקדם בקריירה עלולות להוביל לניוון.
צעירים מוכשרים לא נאלצים יותר לסלול את דרכם בעמל יוצא דופן כפי שנדרשו בעבר, אלא מגיעים אל המנוחה והנחלה מוקדם מדי, בקלות מדי.
לא אחת אני נתקל בצעירים שמשאת נפשם היא לפרוש בגיל 45 עם הכסף שחסכו, הודות למשכורות העתק שהם מרוויחים.
האם זה מה שאנו מאחלים לעצמנו כחברה? האם לא מדובר בניוון?
וכן, הסבה לטובת עבודה בהייטק היא מובנת - הרי החיים קשים, ויקרים, אבל אם נחשוב לרגע קצת מעבר לתועלת האישית ונסתכל מגבוה על התהליך - מדובר בניוון.

 

[choo]

תודה לכם על התגובות הענייניות! קראתי והשכלתי. יתכן שאני מחפש "ערכים" במקום בו אין ערכים.
רוב החברות בהן עבדתי היו חברות סטרטאפ, ותמיד נמנעתי מלשקוע בחברות הייטק גדולות.
אני חושב שההשפעה השלילית שיש לענקיות הטכנולוגיה על סטרטאפים היא משמעותית.
המדינה נהנית בהווה מכספים רבים שמוזרמים דרך אקזיטים מפלצתיים ודרך מיסים שהענקיות משלמות, אבל בטווח הארוך קרוב לוודאי שכולנו נפסיד.
לימודים לצורך עבודה בחברות הייטק גדולות לא מעודדים יצירתיות יוצאת דופן, ואם אין יצירתיות אז אין חדשנות.
אני מאמין שעבודה קשה מובילה לצמיחה, ואני מאמין שמשכורות גבוהות בשלב מוקדם בקריירה עלולות להוביל לניוון.
צעירים מוכשרים לא נאלצים יותר לסלול את דרכם בעמל יוצא דופן כפי שנדרשו בעבר, אלא מגיעים אל המנוחה והנחלה מוקדם מדי, בקלות מדי.
לא אחת אני נתקל בצעירים שמשאת נפשם היא לפרוש בגיל 45 עם הכסף שחסכו, הודות למשכורות העתק שהם מרוויחים.
האם זה מה שאנו מאחלים לעצמנו כחברה? האם לא מדובר בניוון?
וכן, הסבה לטובת עבודה בהייטק היא מובנת - הרי החיים קשים, ויקרים, אבל אם נחשוב לרגע קצת מעבר לתועלת האישית ונסתכל מגבוה על התהליך - מדובר בניוון.

השימוש שלך במילה ניוון הוא קלוקל. "לעבוד בתעשיית ההייטק" הוא ההפך מניוון - כי אדם שעוסק בתחום צריך ללמוד דברים חדשים כל הזמן.

לגבי "פרישה לפנסיה מוקדמת" - זה תלוי מה אותו אדם מתכנן לעשות לאחר מכן, אבל להזכירך - כבר שנים מבטיחים לנו שאו-טו-טו כמעט אל יצטרכו ידיים עובדות ובפועל כולם יהיו במצב של "פנסיה מוקדמת". לא רואה את זה מגיע, ורוב האנשים לא יצאו לפנסיה מוקדמת גם אם יוכלו להרשות לעצמם מבחינה כלכלית - משום שהם לא יודעים מה לעשות עם עצמם אם אין להם עבודה.

לגבי החברות הגדולות - מאז ומתמיד הסטארטאפים היו צריכים להתחרות בחברות הגדולות בעלות הכיסים העמוקים ובעלות הרווחים הגבוהים - ועדיין היו הרבה מאוד סטארטאפים. כיום אתה רואה מצב אחר לגמרי - הרבה סטארטאפים ממשיכים לגדול, לא נמכרים ל"חברות הגדולות", והופכים לחברות עצמאיות. לעומת המצב לפני 15-20 שנה, לפחות בישראל, זה שיפור ניכור ביכולת של סטארטאפים לשרוד. גם אני עובד בסטארטאפים הרבה מאוד שנים, ואני ממש לא חש את הבעיה הפיננסית לגייס עובדים - כי מדובר בסטארטאפים עם מימון חזק. בחברות סטארטאפ בעלות מימון חלש - גם לפני 20 שנה היתה להם בעיה לגייס עובדים, ולכן הן פנו מראש לפלח אחר של עובדים - חסרי נסיון או צעירים, או מהפריפריה, או גיוס של חברים (במיוחד בשלבים הראשונים). למעשה, לסטארטאפ בתחילת דרכו הרבה יותר קל לגייס עובדים מאשר לסטארטאפ בן 3-4 שנים שנמצא בתהליכי גדילה, אבל עדיין לא יכול לשלם שכר תחרותי מול השוק, וכבר אין לו את הילת ה"מפתחים משהו חדש מאפס" - זה היה שלב קשה לחברות ישראליות מאז ומתמיד, והוא ממשיך להיות קשה גם היום - לא יותר מאשר היה לפני 20 שנה.

הכלל המרכזי כשעובדים בסטארטאפ הוא - פחות קיטורים, יותר התגמשות". כלומר לא להאשים גורמים חיצוניים בקושי לגייס עובדים - אלא להשתמש ביתרונות הגמישות של הסטארטאפ כדי לגייס עובדים שהחברות הגדולות פחות מכוונות אליהם ו/או פחות מסוגלות "לדבר" אליהם.

ואני חוזר שוב - החברות שהזכרת מעסיקות פחות מ-3% מכח העבודה בתעשיית ההייטק בישראל. הן ממש לא הבעיה כשבאים לגייס עובדים בארץ. חשוב להבין את זה, במקום לקטר על זה.

 

[BravoMan]

לא אחת אני נתקל בצעירים שמשאת נפשם היא לפרוש בגיל 45 עם הכסף שחסכו, הודות למשכורות העתק שהם מרוויחים.

מה רע בלפרוש בגיל 45?

אנחנו עובדים כדי להתפרנס. אין שום ערך מוסרי בלהיות כבול לעבודה עד גיל זקנה, אם הצלחת להרוויח ביושר כסף שיספיק לך לשארית חייך.

בתור מי שאהב מחשבים ופיתוח מגיל צעיר, אני מוצא את דבריך מאוד מוזרים, בלשון המעטה!
בשבילי, תכנות הוא גם פרנסה וגם תחביב, וכשהייתי צעיר יותר הייתי מפתח דברים רבים מחוץ לשעות העבודה.

אבל, למרות שהמשיכה למקצוע עזרה לי מעוד, כי כפי ש-vinney כתב הרבה מהפיתוח הוא עבודה יצירתית ודורשת סוג של "מוזה", נדיר מאוד שאני נהנה מפיתוחים שאני עושה בעבודה כמו שאני נהנה ממה שאני מפתח לעצמי.

גם הטענות שלך לגבי שכר מתכנתים מתחילים, והיכולת להתקבל לחברות הגדולות נשמעים לי מופרכים מהיסוד.
למרות אהבתי הרבה לתכנות, לא הצלחתי מעולם לסיים תואר, וכתוצאה מכך הייתי צריך להתחיל במשכורת מאוד נמוכה, לקח לי זמן רב להגיע למשרות טובות יותר, ואני עדיין רחוק ממה שמרווחים מהנדסים טובים ב-FAANG, וכנראה שגם לעולם לא אגיע לשם.

לא פעם אני צופה ב-youtube בפתרונות של תרגילים מראיונות בחברות האלה, וזה תמיד מפליא אותי איך שאלה שנראית כ"כ קשה יש לה פתרון כ"כ אלגנטי ולפעמים פשוט, אבל זה גם מראה לי את חוסר היכולת האישית שלי, כי לרוב איני יכול לראות את הפתרון הזה בעצמי.
בהתחשב בכמות הטכנולוגיה שנחוצה כדי לגרום לענקיות לעבוד בנפחים שהן עובדות, אני די בטוח שהמהנדסים שעובדים שם - ושלא תהיה לך טעות - יש הבדל משמעותי בין "מפתח" תוכנה, ל-"מהנדס" תוכנה, הרוויחו את המשכורות שלהם ביושר!

 

[user32]

החלום לפרוש מוקדם הוא פנטזיה אנושית. במציאות זה כמעט לא קורה. עובד מן המניין, אפילו כזה שעובד במשרה טובה והצליח לממש קצת אופציות, לא יגיע לרוב למצב שהוא באמת יפרוש. כשדירה סבירה במרכז זה עניין של 4 מליון וצפונה, והרבה אנשים שואפים לגור ב5-7-12 מליון, שלא לדבר על אורח חיים פזרני: מכוניות חדשות, חופשות תכופות בחו"ל וגידול 3 ילדים, זה לא רלוונטי לשכיר הייטקיסט לפרוש בגיל 45. אלא אם כן הוא הולך לכיוון בסגנון של "הסולידית" וזה מצריך שינוי משמעותי באורח החיים.
האנשים שבאמת מסוגלים לפרוש, דווקא מעדיפים להקים עוד ועוד מיזמים גם כשבכיסם עשרות ומאות מליוני דולרים. אז אל דאגה.
כמו כן, אני לא רואה שום הקלה בקושי לסלול את הקריירה. מתכנת צעיר ומוכשר עם 5 שנות ניסיון היה מגיע לגג העולם גם לפני 20 שנה.

 

[arn1956]

החלום לפרוש מוקדם הוא פנטזיה אנושית. במציאות זה כמעט לא קורה. עובד מן המניין, אפילו כזה שעובד במשרה טובה והצליח לממש קצת אופציות, לא יגיע לרוב למצב שהוא באמת יפרוש. כשדירה סבירה במרכז זה עניין של 4 מליון וצפונה, והרבה אנשים שואפים לגור ב5-7-12 מליון, שלא לדבר על אורח חיים פזרני: מכוניות חדשות, חופשות תכופות בחו"ל וגידול 3 ילדים, זה לא רלוונטי לשכיר הייטקיסט לפרוש בגיל 45. אלא אם כן הוא הולך לכיוון בסגנון של "הסולידית" וזה מצריך שינוי משמעותי באורח החיים.
האנשים שבאמת מסוגלים לפרוש, דווקא מעדיפים להקים עוד ועוד מיזמים גם כשבכיסם עשרות ומאות מליוני דולרים. אז אל דאגה.
כמו כן, אני לא רואה שום הקלה בקושי לסלול את הקריירה. מתכנת צעיר ומוכשר עם 5 שנות ניסיון היה מגיע לגג העולם גם לפני 20 שנה.

מה רע בלפרוש בגיל 45?

אנחנו עובדים כדי להתפרנס. אין שום ערך מוסרי בלהיות כבול לעבודה עד גיל זקנה, אם הצלחת להרוויח ביושר כסף שיספיק לך לשארית חייך.

בתור מי שאהב מחשבים ופיתוח מגיל צעיר, אני מוצא את דבריך מאוד מוזרים, בלשון המעטה!
בשבילי, תכנות הוא גם פרנסה וגם תחביב, וכשהייתי צעיר יותר הייתי מפתח דברים רבים מחוץ לשעות העבודה.

אבל, למרות שהמשיכה למקצוע עזרה לי מעוד, כי כפי ש-vinney כתב הרבה מהפיתוח הוא עבודה יצירתית ודורשת סוג של "מוזה", נדיר מאוד שאני נהנה מפיתוחים שאני עושה בעבודה כמו שאני נהנה ממה שאני מפתח לעצמי.

גם הטענות שלך לגבי שכר מתכנתים מתחילים, והיכולת להתקבל לחברות הגדולות נשמעים לי מופרכים מהיסוד.
למרות אהבתי הרבה לתכנות, לא הצלחתי מעולם לסיים תואר, וכתוצאה מכך הייתי צריך להתחיל במשכורת מאוד נמוכה, לקח לי זמן רב להגיע למשרות טובות יותר, ואני עדיין רחוק ממה שמרווחים מהנדסים טובים ב-FAANG, וכנראה שגם לעולם לא אגיע לשם.

לא פעם אני צופה ב-youtube בפתרונות של תרגילים מראיונות בחברות האלה, וזה תמיד מפליא אותי איך שאלה שנראית כ"כ קשה יש לה פתרון כ"כ אלגנטי ולפעמים פשוט, אבל זה גם מראה לי את חוסר היכולת האישית שלי, כי לרוב איני יכול לראות את הפתרון הזה בעצמי.
בהתחשב בכמות הטכנולוגיה שנחוצה כדי לגרום לענקיות לעבוד בנפחים שהן עובדות, אני די בטוח שהמהנדסים שעובדים שם - ושלא תהיה לך טעות - יש הבדל משמעותי בין "מפתח" תוכנה, ל-"מהנדס" תוכנה, הרוויחו את המשכורות שלהם

מה רע בלפרוש בגיל 45?

אנחנו עובדים כדי להתפרנס. אין שום ערך מוסרי בלהיות כבול לעבודה עד גיל זקנה, אם הצלחת להרוויח ביושר כסף שיספיק לך לשארית חייך.

בתור מי שאהב מחשבים ופיתוח מגיל צעיר, אני מוצא את דבריך מאוד מוזרים, בלשון המעטה!
בשבילי, תכנות הוא גם פרנסה וגם תחביב, וכשהייתי צעיר יותר הייתי מפתח דברים רבים מחוץ לשעות העבודה.

אבל, למרות שהמשיכה למקצוע עזרה לי מעוד, כי כפי ש-vinney כתב הרבה מהפיתוח הוא עבודה יצירתית ודורשת סוג של "מוזה", נדיר מאוד שאני נהנה מפיתוחים שאני עושה בעבודה כמו שאני נהנה ממה שאני מפתח לעצמי.

גם הטענות שלך לגבי שכר מתכנתים מתחילים, והיכולת להתקבל לחברות הגדולות נשמעים לי מופרכים מהיסוד.
למרות אהבתי הרבה לתכנות, לא הצלחתי מעולם לסיים תואר, וכתוצאה מכך הייתי צריך להתחיל במשכורת מאוד נמוכה, לקח לי זמן רב להגיע למשרות טובות יותר, ואני עדיין רחוק ממה שמרווחים מהנדסים טובים ב-FAANG, וכנראה שגם לעולם לא אגיע לשם.

לא פעם אני צופה ב-youtube בפתרונות של תרגילים מראיונות בחברות האלה, וזה תמיד מפליא אותי איך שאלה שנראית כ"כ קשה יש לה פתרון כ"כ אלגנטי ולפעמים פשוט, אבל זה גם מראה לי את חוסר היכולת האישית שלי, כי לרוב איני יכול לראות את הפתרון הזה בעצמי.
בהתחשב בכמות הטכנולוגיה שנחוצה כדי לגרום לענקיות לעבוד בנפחים שהן עובדות, אני די בטוח שהמהנדסים שעובדים שם - ושלא תהיה לך טעות - יש הבדל משמעותי בין "מפתח" תוכנה, ל-"מהנדס" תוכנה, הרוויחו את המשכורות שלהם ביושר!

איך הצלחת להתקבל אם אינך מצליח לפתור תרגילים מראיונות עבודה? לכל משרה שהגשתי קורות-חיים הייתי חייב לעבור לפחות 2 ראיונות עם תרגילים מסוג זה.

 

[BravoMan]

איך הצלחת להתקבל אם אינך מצליח לפתור תרגילים מראיונות עבודה? לכל משרה שהגשתי קורות-חיים הייתי חייב לעבור לפחות 2 ראיונות עם תרגילים מסוג זה.

ראיתה שכתבתי שהייתי צריך להתחיל ממשכורת מאוד נמוכה?

הצלחתי להתברג בתעשייה משום שמצאתי חברה קטנה, שאף אחד לא שמע עליה, שהיית מוכנה לקחת אנשים ללא תואר, ואפילו ללא ניסיון קודם בחברות אחרות, על סמך הצגת יכולות מעשיות.
אני התקבלתי לעבודה הראשונה שלי על סמך תיק עבודות + מטלת בית די כבדה.

רוב האנשים כאן, אם היו מקבלים מטלה כמו שאני קיבלתי, היו ישר עוצרים את התהליך, אומרים "לא תודה" ומכניסים את החברה לרשימה שחורה של "לא לפנות אליה".
אבל במקום בו אני הייתי, הייתי אסיר תודה על ההזדמנות, ובסוף, למרות שזה לקח המון זמן, הצלחתי לבנות קריירה לא רעה בזכות ההחלטה הזו.

אבל כפי שחלק גדול מהתהליך הארוך הזה היה יכולת וידע שלי, שצברתי בעצמי, חלק לא קטן היה גם מזל.

אין לי צל של ספק, שלו הייתי מצליח לסיים תואר ולהתקבל לחברה יותר main stream הקריירה שלי היית מתפתחת הרבה יותר מהר, וגם נקודת הזינוק שלי היית הרבה יותר טובה.
ולמזל היה חלק הרבה יותר קטן בכל הסיפור!
לולא צריף מקרים מאוד מוזר וקצת מצחיק שהביא אותי לחברה קטנה ואלומה שהגעתי אליה (זה ממש לא היה דרך חיפוש משרות רגיל), יש מצב שבכלל לא הייתי עובד בפיתוח היום.

לכן - אני לא ממליץ לאף אחד לבנות על מזל, גם אם הם חושבים שהם גאוני על,אלא ללכת בדרך המלך ולסיים תואר.

 

[arn1956]

החלום לפרוש מוקדם הוא פנטזיה אנושית. במציאות זה כמעט לא קורה. עובד מן המניין, אפילו כזה שעובד במשרה טובה והצליח לממש קצת אופציות, לא יגיע לרוב למצב שהוא באמת יפרוש. כשדירה סבירה במרכז זה עניין של 4 מליון וצפונה, והרבה אנשים שואפים לגור ב5-7-12 מליון, שלא לדבר על אורח חיים פזרני: מכוניות חדשות, חופשות תכופות בחו"ל וגידול 3 ילדים, זה לא רלוונטי לשכיר הייטקיסט לפרוש בגיל 45. אלא אם כן הוא הולך לכיוון בסגנון של "הסולידית" וזה מצריך שינוי משמעותי באורח החיים.
האנשים שבאמת מסוגלים לפרוש, דווקא מעדיפים להקים עוד ועוד מיזמים גם כשבכיסם עשרות ומאות מליוני דולרים. אז אל דאגה.
כמו כן, אני לא רואה שום הקלה בקושי לסלול את הקריירה. מתכנת צעיר ומוכשר עם 5 שנות ניסיון היה מגיע לגג העולם גם לפני 20 שנה.

נראה לי שאם אתה חי כך - אתה מסתכן כלכלית. לדעתי יש דירות חדשות בנות 5 חדרים ביבנה, גדרה, אשדוד, קרית-מלאכי, קרית-גת ורחובות ב-2 מיליון ש"ח ואולי גם פחות.

 

[user32]

לא אמרתי שאני חי ככה. אמרתי שהחלום הזה על פרישה מוקדמת לא מתקיימת במציאות גם כשיש אפשרות כזו.
אם יש לך דירה מהסוג שציינת + 5 מליון ש"ח פנויים אתה יכול תיאורטית לפרוש לגמלאות ולחיות לא רע. אבל בפועל רוב האנשים יפזלו לתחנה הבאה: נגיד וילה ברמת השרון או פנטהאוז בת"א. וזה אומר שבמקום לפרוש במרפסת החביבה שלך ביבנה או אשדוד, אתה תמשיך לתפקיד הבא כ VP-שקר-כלשהו ולהרוויח סכומים גבוהים כדי לעמוד בקצב של הקולגות שלך.
אתה צריך הרבה תעצומות נפש כדי לפרוש מהתחרות הזו כשהחברים שלך ממשיכים הלאה לאקזיט הבא ולהישג הבא בזמן שאתה בפנסיה המוקדמת נוסע בטויטה וגר ביבנה. אבל כן, זה בהחלט אפשרי למי שרוצה ויכול.

 

[ai27]

לא אמרתי שאני חי ככה. אמרתי שהחלום הזה על פרישה מוקדמת לא מתקיימת במציאות גם כשיש אפשרות כזו.
אם יש לך דירה מהסוג שציינת + 5 מליון ש"ח פנויים אתה יכול תיאורטית לפרוש לגמלאות ולחיות לא רע. אבל בפועל רוב האנשים יפזלו לתחנה הבאה: נגיד וילה ברמת השרון או פנטהאוז בת"א.

התחנה הבאה זה משהו שתלוי ברצונות שלך - ולכל אחד יש אחר.
אם הפנטזיה שלך זה דירה בתל-אביב למשל - אז זה מה יש,
אבל ממה שאני מכיר - המון אנשים מפוקסים על אזורים אחרים, ולא יעברו אזור אחרי שקנו בית.
אפילו אם עוברים לת"א, או לחו"ל, זה לכמה שנים בשכירות ואז חוזרים לבית שלהם.

השאלה האמתית היא: מה עושים אחרי שהגעת ליעד שלך: דירה יפה במקום שרצית, חיסכון שיכול להספיק לצרכיך, וכו'.
חלק מהאנשים יוצאים לפנסיה,
אבל הרוב סתם מחפשים משרה במקום יותר רגוע,
או יפתחו חברה קטנה משלהם,
או סתם יעברו למשרה חלקית.
כי בסופו של יום, נהנים מהעבודה.

 

[user32]

רוב האנשים שהגיעו לרווחה כלכלית בכוחות עצמם הם אנשים שאפתנים מטבעם. וככאלה, רובם מתקדמים הלאה. לפחות ממה שאני מכיר. ואני מכיר היטב.

 

[d70]

רוב האנשים שהגיעו לרווחה כלכלית בכוחות עצמם הם אנשים שאפתנים מטבעם. וככאלה, רובם מתקדמים הלאה. לפחות ממה שאני מכיר. ואני מכיר היטב.

הנה דוגמא לחבר שלנו שהתקדם הלאה

אחרי WeWork: אדם נוימן גייס 70 מיליון דולר לסטארט-אפ החדש שלו | כלכליסט

חברת Flow Carbon פועלת בתחום חדשני של מסחר בזיכויי מס על פליטות פחמן דו-חמצני על תשתית בלוקצ'יין. היא הוקמה בשנה שעברה על בסיס רעיון שהגו בני הזוג אדם ורבקה נוימן, אך הם לא מחזיקים בתפקידים פעילים בה

www.calcalist.co.il

גם ללא הגעה לרווחה כלכלית. אנשים רוצים להרוויח יותר. העניין הוא שלרובינו אין רציונל כלכלי.
נניח שלזוג שמרוויח מינימום יש סיבה טובה להיות במינוס כי סביר שההוצאות יותר גבוהות מההכנסות. איך תסביר ש 36% מעשירונים 7-10 גם חיים על מינוס?
בסופו של דבר אין לנו מספר אבסולוטי שאליו אנחנו שואפים. אנחנו בודקים את עצמינו ביחס לאחרים, מנסים להשוות את עצמינו לרמת החיים של הסובבים אותנו ולחיות מעל ליכולות.

אגב,
מכר שלי שעובד כיועץ משכנתאות מספר לי על לקוח שלו שמכר את החברה- מעל 10 מיליון.
אחרי רגע תפסתי את עצמי ושאלתי אותו למה מישהו עם מיליונים בבנק צריך בכלל משכנתא.
מסתבר שהוא כל כך זריז שכבר עבר הלאה ופתח חברה חדש והוא התחייב על מרבית הכסף מהמכירה .

 

[vinney]

אגב,
מכר שלי שעובד כיועץ משכנתאות מספר לי על לקוח שלו שמכר את החברה- מעל 10 מיליון.
אחרי רגע תפסתי את עצמי ושאלתי אותו למה מישהו עם מיליונים בבנק צריך בכלל משכנתא.

הו כמה דיונים היו לי על זה עם אמריקאים. יש אנשים שפשוט לא מבינים שלפעמים יותר זול לקחת הלוואה מלהשתמש בכסף מזומן. אם יש לי מליון שקל ואני רוצה לקנות דירה - אני יכול להשקיע את המליון שלי בדירה, או להשקיע את המליון שלי במניות (או בחברה חדשה שאני מקים, כמו בדוגמא שלך), ולקחת הלוואה. מה ישתלם יותר? ההפרש בין הרווח על ההשקעה לעלות המשכנתא צריך להיות חיובי כדי שהמשכנתא תשתלם, וזה לא כזה קשה להגיע להפרש כזה בפרקי זמן של עשורים.

 

[BravoMan]

זה מזכיר לי בדיחה:

מיליונר אחד מגיע לבנק ומבקש הלוואה של 10 אלף ש"ח.
הפקיד קולט במי מדובר, וישר הולך למנהל שלו.

אז המנהל בא לטפל בלקוח המכובד, ושואל אותו: "אתה בטוח שאתה רוצה רק 10 אלף? אולי תיקח 100? אולי איזה מליון? אנחנו נארגן לך קו אשראי בתנאים טובים!".
המיליונר אומר: "לא. אני צריך עכשיו הלוואה של 10 אלף. הנה מפתחות המרצדס שלי בתור ערבות".

המנהל לא כ"כ מבין מה המליונר רוצה, אבל הוא לא הולך לעצבן לקוח עם כ"כ הרבה פוטנציאל, אז הוא מחתים אותו על הטפסים, מפקיד את המפתחות, אצל הפקיד, ואומר לו: "תודה, נשמח לראותך בשנית!".

אחרי חודש חוזר הבחור לבנק, ואומר: "באתי להחזיר את ההלוואה".
שוב יוצא אליו המנהל, מחזיר לו את המפתחות שהשאיר בתור ערבות, ואומר: "בבקשה. ריבית + פרעון מוקדם סה"כ אתה חייב לנו 500 ש"ח".

בסוף הסקרנות גוברת על המנהל והוא שואל:
"תגיד לי, בבקשה, למה היית צריך הלוואה של 10 אלף? הרי זה כסף כיס בשבילך?"
המיליונר אומר לו: "איך אתה חושב שעשיתי כ"כ הרבה כסף? כי אני תמיד יודע לזהות דיל! אפה עוד אני יכול לארגן חניה בלב ת"א בעלות של 500 ש"ח לחודש!".

 

[danieln24]

הו כמה דיונים היו לי על זה עם אמריקאים. יש אנשים שפשוט לא מבינים שלפעמים יותר זול לקחת הלוואה מלהשתמש בכסף מזומן. אם יש לי מליון שקל ואני רוצה לקנות דירה - אני יכול להשקיע את המליון שלי בדירה, או להשקיע את המליון שלי במניות (או בחברה חדשה שאני מקים, כמו בדוגמא שלך), ולקחת הלוואה. מה ישתלם יותר? ההפרש בין הרווח על ההשקעה לעלות המשכנתא צריך להיות חיובי כדי שהמשכנתא תשתלם, וזה לא כזה קשה להגיע להפרש כזה בפרקי זמן של עשורים.

למרבה הצער מסתבר שאף קיימים יועצי משכנתאות שאינם מבינים/מפנימים את עיקרון המינוף (מייעצים "להחזיר את המשכנתא מה שיותר מהר" וגו').

 

[d70]

למרבה הצער מסתבר שאף קיימים יועצי משכנתאות שאינם מבינים/מפנימים את עיקרון המינוף (מייעצים "להחזיר את המשכנתא מה שיותר מהר" וגו').

הם דווקא צודקים, החזר מהיר של המשכנתא -> עלות נמוכה יותר של עלות המינוף (פחות ריבית והצמדות של הקרן) .