הנה כבר נכנסת לכאן... ואתה כבר כותב... בוא אני אעזור לך... אני תגל...ואני נושמת את המצוקה שלי רע לי, ואני לא מוצאת את עצמי בעולם הזה פגעו בי, ואני מתקשה להתגבר אז רע לי עם זה...עם החיים... הנה ג`ואי...קשה לדבר בל עצם הנוכחות מדברת המון לא? אוהבת אותך מאוד נשמה גולי
העולם דפוק, החיים לא משהו, ובינינו? אני כבר די התייאשתי מלנסות לשפר אז פשוט התרגלתי...הכרחתי את עצמי להסתגל למצב בו אני מתייחס כמה שפחות לכל הסבל שלי... וזה מה יש כרגע... ג`ואי.
אני רואה את הרגשות הכל כך יפים שלכם אחד כלפי השני, שאני אומרת, לא יכול להיות שזה לא ממלא אותם, שלא ממלא את הלב בחמימות. אולי זה הסוד? לאהוב כמה שיותר על אף הכל?
