אני אתחיל מהאמצע:
איזה מעצבן העיסוי פירינאום הזה?!
פשוט זוועה, ולא משנה כמה אנחנו מנסים להפוך את זה לנעים... את לעומת זאת - קורעת אותי מצחוק כרגיל
וסחתיין עליך שאת יושבת וקוראת ספרי הורות - אין לי שום דבר כזה בבית, ויש לי תחושה שהם רק ילחיצו אותי. אני טיפוס לרוב של "יהיה בסדר, נדע להתמודד עם הכל". לא בטוח שתמיד זה טוב, אבל זו התחושה שלי (לא משנה שככל שזה מתקרב אני מתחילה להלחץ - איך יהיה ומה יהיה, ואיזו אמא אני אהיה, או כפי שאמרו לפני א-מ-א (ראי הודעה שלך משעה 14:16 ). אכן קנינו את המוצי בסוף , ואני כולי תקווה שלא נתאכזב ממנה, אבל גם - שאלו יהיו הצרות הכי גדולות שלנו
. אני גדולה וכבדה, והימים האחרונים הולכים ונהיים קשים, אבל גם בסדר. אנחנו עדיין בשלב שאנחנו רוצים שהיא תשאר בפנים. ההורים של בעלי בחו"ל עד שבת, אז אסור ללדת עד אז. אני באמת צריכה להעלות תמונה או משהו כזה. אם אני לא אתעצל כשאני אגיע הביתה אני אוריד מהמצלמה למחשב, ואז נחשוף קצת את הבטן ואותי. מה אם מקום ללדת ? אתם חשבתם על מאיר , לא? משארתם עם זה?