תגידו מה עושים???

תגידו מה עושים???

היינו השבת אצל אמא שלי, והיה זמן שהחצי כל פעם היה נכנס לחדר השינה שלה ומתחיל לסדר אותו, והיא כבר העירה לו והוא הפסיק, ועכשיו יש בעיה אחרת: בערב שבת הוא מתחיל לזרז אותנו ומרוב שהוא רוצה לסדר לאמא שלי את הבית הוא גורם לחיכוכים ולמריבות, כי הוא מתחיל לזרוק לפח דברים שלה הם נחוצים והוא חושב שמקומם בפח ולפעמים מדובר גם על מסמכים שלה שהם חשובים. השבת היתה לו מריבה איתה על זה, שנמשכה עד שהוא חזר מבית הכנסת, עד אחרי שלום עליכם. הוא פשוט לא דיבר לא איתה ולא איתי ושתינו נפגענו. הוא התנצל אחר כך אבל, עכשיו הוא רוצה שנבוא אליה או שהיא תבוא אלינו רק פעם בחודש ואני מנסה להסביר לו שזה לא עובד ככה כי יש לי שתי אחיות והשבת אחת מהן אצל אמא שלי, ובשבת הבאה לאותה אחות יש בר מצווה משפחתית שאליה הם לא מביאים את האחיין שלי אז הוא ואמא שלי יהיו אצל אחותי השנייה, ואחר כך זה שבועות ואני מאמינה שהאחיות שלי ירצו להיות כל אחת אצל הצד של בעלה וכמובן שאני לא אוכל להגיד להן לא, כי בשתי השבתות הקרובות כמו שכתבתי אחת אצל אמא שלי ואחר כך היא נוסעת לשנייה. יש לאמא שלי שני אחים ואחות אבל, אני לא יודעת מה קורה איתם בחג ויכול להיות שהם ירצו לארח את המשפחות שלהם ולא יוכלו לארח גם את אמא שלי כך שאו שהיא תהיה אצלנו או שאנחנו אצלה אבל, החצי שלי פשוט מתנגד. אם כבר העליתי את הנושא אז יש עוד משהו שאני כבר הרבה זמן מתמרמרת עליו: תמיד אומרים בכל ההרצאות על זוגיות שהאישה צריכה לכבד את הבעל ולתמוך בו, ואני שואלת למה לא אומרים שהבעל צריך לכבד את האישה ולתמוך בה??? הרמב"ם אמר "אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו" אז איך זה שתמיד מדגישים כמה האישה צריכה לכבד את הבעל ואף אחד לא אומר שהבעל צריך לכבד את האישה??? סתם תהייה שלי לאור מה שאני מרגישה עכשיו.
 
תקשיבי, אני אהיה בוטה

אבל אני במקומך הייתי מנערת אותו דחוף ולא בעדינות. מה זה להכנס לה לחדר שינה? מה זה לעשות לה סדר? מה זה לזרוק לה דברים? באיזה זכות???!!!!! איפה הכבוד המינימלי לפרטיות שלה?! זה שאתם דואגים שלא תהיה לבד לא מקנה לו זכות לשתלטנות/פולשניות שכזו. זה קודם כל. לגבי כמות הנסיעות- תצטרכו להגיע בזה להסכמה מתוך שיחות ביישוב הדעת ובתקשורת נורמלית. כמו שלנשים אומרים לכבד את האיש, לגברים אומרים לכבד את האשה. אין שום הבדל בזה...
 
מה שאמרה "בשורות טובות"

זה שאתם עוזרים לה, זה מתוך כיבוד הורים והוא ממש לא צריך להתלהב מעצמו ברמה של לחשוב שמותר לו להחליט בשבילה דברים. חובתו כמו חובתך לעזור לה, להיות איתה וכו... וחובתו גם לכבד את הפרטיות שלה! לא לזרוק לה דברים! לא להכנס לה לחדר שינה (זה גם עניין של צניעות מינימלית, שלא לדבר על פרטיות)! לא להחליט בשבילה בבית שלה!!! לגבי נושא הכבוד: בשיעור לגברים אומרים לגבר - תכבד את אשתך, תעזור לה וכו.. בשיעור לאישה אומרים לה: תכבדי אותו, תבשלי לו וכו... אני מציעה שתתחילו ביחד לשמוע שיעורים של הרב קוואס בנושא זוגיות. ולגבי אמא שלך, הגיע הזמן לעשות אספה משפחתית כולל אחים שלה ולראות איך כולם מתחלקים בנטל. יש לי הרגשה שכיוון ש"אין לכם ילדים" אתם הופכים בשביל כולם ליותר נגישים ואפשר לטרטר אתכם בקלות. הגיע הזמן להסביר לכולם שגם יש לכם חיים.
 
מצטרפים להמלצה על הרב קוואס

בע"ה חפשו הרב קוואס ביוטיוב, יש הופעות שלו. ובכלל מומצים הקורסים שלו.
 
קשה להגיב ולייעץ באינטרנט

כי בדברים האלו מאד חשובה הדינמיקה ביניכם והמקום של אמך בחייכם ואת כל האינטרקציה הבינאישית שפיתחתם ביניכם עם הזמן. אני חושבת שיש מקום לשיחה זוגית נעימה ולא מתכסחת. תחליטו על זמן לשבת רגוע עם שתיה/פיצוחים/מה שבא לכם - ולעלות את הנקודות שמפריעות לו/לך סביב העניין של האמא. למשל : לא הבנתי למה הוא מסדר בית שאינו שלו. האם ביקשו ממנו? למה הוא מרגיש שם בן-בית? תוכלו להגיע לתובנה/הסכמה שאתם "רק" אורחים, שמסדרים רק אחרי עצמכם? למה הוא התנצל ולא רוצה את אמך מעבר לפעם בחודש? האם ההתנצלות באה כי לחצת עליו/היא לחצה עליו? כי אני אישית ממש נגד ללחוץ על אדם להתנצל - כי אז לא רק שההתנצלות לא אמיתית, היא גם משפילה. ואם הוא התנצל מעצמו - למה הוא עדיין כועס? יש משפט שאומר "לא חשוב מה אומרים - חשוב איך אומרים". אני מאמינה דשאם השיחה תתקיים באוירה טובה, מפרגנת, אוהבת ומפרגנת - יכולות להיות לה תוצאות טובות. אבל אלו דברים ופרטי דברים שרק אתם מודעים להם ויכולים לנהל אותם ביניכם. לגבי כיבוד האשה/הבעל : אני נגד שיחות כלליות לגבר ולאשה. כי הרבה פעמים האשה שומעת איך הבעל צריך לנהוג והבעל שומע רק מה שהאשה צריכה לעשות. כשאני נישאתי לא שמעתי שיחות ובכלל לא הלכתי לכיוון של "מי צריך לכבד את מי ואיך". בעלי לעומתי קרא ושמע הרבה על הכבוד והיחס שהוא צריך לתת - ופעל בהתאם.
 
למעלה