תגידו, כמה אמור לעלות תואר ראשון?

[דיברגנט חדש]

אתה צודק. אבל כשאתה מכניס אינספור תגובות חסרות כל טעם וריח בזו אחר זו, אתה משתלט על הדף הראשון ועל מחצית השני, ואז כל השרשורים הרלוונטיים ענלמים מהעין. לא אגיד לך שזה ממש ממש בלתי נסבל, אבל זה בהחלט מטריד.

זהו שאין שרשורים רלוונטים, כך שאולי זה לטובה?

ברשותך, אנסה להשיב לך בפרטי...

בכיף.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

כי כאילו, תחשבו על זה.

נתניהו נולד בתל-אביב, אבל גדל בארצות הברית, היה אזרח אמריקאי עם אזרחות אמריקאית, שינה את שם המשפחה שלו לשם משפחה אמריקאי, למד בתיכון אמריקאי, למד באוניברסיטאות אמריקאיות, עבד בחברות אמריקאיות, והתחתן עם אישה אמריקאית.

ואז, יום אחד, ותקשיבו טוב לזה, הוא התחיל לעבוד בחברה ששייכת לארגון הביון האמריקני, ה-.C. I. A, ואז, בדיוק כשהתחיל לעבוד עבור אותה חברה הוא התחיל להתעניין בחזרה לישראל, ויתר על האזרחות האמריקאית, חזר לישראל, הצטרף לפוליטיקה לאחר תקופה קצרה, והתחיל להתקדם במעלה הדרגות, במהירות לא הגיונית, ככוכב מטאורי, כאשר כל המתחרים שלו נעלמים במהירות מן הנוף.

ביבי הגיע כמעט כאילו כמו משום מקום, אבל נחל הצלחות פוליטית רבות, והצלחתו הפוליטית הפנומנאלית, הלא הגיונית, הכמעט על-אנושית, זיכתה אותו בכינויו, "הקוסם".

אבל מה אם זה לא "קוסם"? מה אם יש לו את הגב של ה-.C. I. A, המקדם אותו במהירות במעלה הדרגות, על-מנת שהסוכן שלהם כביכול, יצבור יותר ויותר כוח והשפעה, ושמכיוון שזה כביכול סוכן שלהם, אלו כוח והשפעה שהופכים להיות כוח והשפעה שלהם?

מעניין לשים לב שגם היועצים הפוליטיים של בנימין נתניהו הם אמריקאים, כולל ארתור פינקלשטיין, הקמפיינר הטוב ביותר בעולם באותה תקופה, לא פחות, כמו גם מי שהייעוץ הגאוני שלו הביא לנתניהו את הניצחון הלחלוטין בלתי ייאמן בבחירות 1996.

עוד מעניין לשים לב שגם חלק לא קטן מסביבת נתניהו המיידית, המקיפה אותו, ושבה הוא בוחר להקיף את עצמו, כולל שרים בממשלתו, הם אמריקאים. לדוגמה השר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר.

האם ה-.C. I. A האמריקאי, סוכנות הביון הגדולה, החזקה והטובה בעולם, שזרועותיה מגיעים עד לשבעת קצוות תבל, ושבהחלט יש לה גם את היכולת וגם את הסיבות לעשות דבר שכזה, שלחה את זרועותיה כל הדרך עד לממשלת ישראל, והגיעה עד לכדי הפיכת אחד מסוכניהם החשאיים אצלנו, ללא פחות מאשר הבכיר ביותר?

עכשיו, אני לא נוקט עמדה בנושא. אני לא אומר הוא כן סוכן אמריקני, הוא לא סוכן אמריקני, פשוט חשבתי שאלו דברים שראוי לחשוב עליהם, ונושא ששווה להעלותו לדיון.

מה דעתם של החברים?

 

[SupermanZW]

כל מה שכתבת נכון למעט פרט אחד - נתניהו לא ויתר על אזרחותו האמריקאית. נכון שמהבחינה חוקית היה עליו לעשות זאת כדי להיבחר לכנסת ולראשות הממשלה בישראל, אבל הוא חמק מכך.

 

[Harrington]

האם ראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, הוא סוכן של ה-.C. I. A?​

לא.
שאלה הבאה.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

חציתי את הכביש, אבל לפני שהספקתי לחצות את הכביש השני, ועל המדרכה שם, עמד בחור שחור, גובהו ממוצע, שנראה לי בערך בין הגילאים 35 ו-50, לבוש בבגדים פשוטים ומלוכלכים, ושבאופן כללי נראה די מוזנח. הוא הושיט אליי את ידו, שבה היו מטבעות רבים של שקל, שני שקל, חמש שקל, ועשר שקל, ואמר לי "היי, חבר, אפשר עזרה? משהו?". הוצאתי את הארנק, הוצאתי שטר של 200, נתתי לו, וחזרתי הביתה.

תגידו, יכול להיות שזה היה מי שאני חושב שזה היה?

 

[אלן 5]

לדעתי חיבים לעזור לזולת .במידה ולא מכירים את האוביקט העזרה צריכה להיות מדודה ,
פעם בהולכי ברחוב בעירי עמדה אשה ופשטה יד לנדבה, שלפתי את ארנקי ונתתי לה נדבה,
בחוזרי חזרה באותו רחוב ,עדין עמדה שם ופשטה את ידה לנדבה, לא הכירה אותי שנתתי לה כבר
ולכן לא שלפתי פעם שניה את ארנקי,,,,היא התחילה לקלל אותי בקללות שלא ניתנות לתאור

הגעתי למסקנה ,אנשים שאני לא מכירה יקבלו את נידבתי מכל הלב בצורה מדודה,

 

[ai27]

תגידו, יכול להיות שזה היה מי שאני חושב שזה היה?

המומחה?

 

[hrpbiiapnrpeltework]

גדול בני-האדם בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה,

הגאון הגדול ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה בכל הזמנים.

חלק א': הרקע ההיסטורי:

עכשיו אתם בטח מצפים למאמר שלם עם טוויסט שייחשף במהלכו, וחידוש כלשהו שאני מביא אל השולחן. אל תדאגו, מאמר שלם יהיה, אבל בוודאי תופתעו לשמוע, ויכול להיות שפספסתם את זה, אבל הטוויסט למעשה נמצא כבר בכותרת.

אתם מבינים, כיום, מאניה-דפרסיה לא נחשבת למחלת נפש. מאניה-דפרסיה, או בשמה האחר, "הפרעת אישיות דו-קוטבית", נחשבת להפרעה נפשית, אותה נוהגים כיום לכלול תחת המטרייה של הפרעות מצב הרוח (סוג של הפרעות נפשיות מדרג נמוך יחסית), ומכאן אחד משמותיה הנוכחיים, זה שאוזכר זה עתה, "הפרעת" אישיות דו-קוטבית.

העניין הוא, שבעוד שאמנם ובהתחלה מחלת הנפש המאניה-דפרסית התחילה את דרכה במדע הפסיכולוגיה כמחלת נפש, הוגדרה כמחלת נפש מרגע הגדרתה לראשונה, והוכנסה לרשימת מחלות הנפש בהתאם, היכן שנמצא מקומה, הבעיה היא שהפסיכולוגים של המאה ה-20 המאוחרת עשו טעות קשה וחמורה, וב-1 במאי של שנת 1980, ועם פרסומו של ה-DSM 3, הם הוציאו את מחלת הנפש המאניה-דפרסית מרשימת מחלות הנפש וקטלגו אותה מחדש שלא בצדק כהפרעת נפש.

כאילו שהעוול שנעשה בצעד זה למופרעי הנפש לא גרוע מספיק, רק תראו, תקלטו ותבינו את גודלה של הזוועה והתועבה, הם לא רק הוציאו את המאניה-דפרסיה מרשימת מחלות הנפש והכניסו אותה לרשימת הפרעות הנפש, אלא עוד הוסיפו חטא על פשע ועוד שמו אותה, והיא נמצאת כיום, תחת המטרייה הרחבה יותר של הפרעות המצב רוח, מה שעושה עוול נורא הן למאניה-דפרסיים, הן למופרעי הנפש בכלל, והן למופרעי מצב הרוח בפרט.

חלק ב': השלכות שגיאת שיבוץ מחלת הנפש המאניה-דפרסית ברשימת הפרעות הנפש ועוד תחת מטריית הפרעות המצב רוח החל משחרור ה-DSM 3 בשנת 1980:

שיבוץ המאניה-דפרסיה ברשימת הפרעות הנפש עושה למאניה-דפרסיים עוול נורא מכיוון שמוכרים להם שקר מתייפייף על כך שמצבם לא כזה נורא, מה שמפריע להם ומקשה עליהם ועל המטפלים שלהם להבין את רמת הקושי והחומרה של המצב ולטפל ברצינות הראויה, מכיוון שטיפול מתחיל לא רק בהודאה במצב, אלא גם בהודאה בחומרת המצב, מכיוון שאם אנו מודים במצב אך מתכחשים לחומרתו, אנחנו מעקרים את ההודאה במצב מהמשמעות שלה.

מצד שני, למופרעי הנפש בכלל ולמופרעי מצב הרוח בפרט, שיבוץ המאניה-דפרסיה ברשימת הפרעות הנפש וברשימת מופרעי מצב הרוח עושה עוול נורא מכיוון ששמים אותם שלא בצדק באותה קטגוריה עם חולי נפש, מה שמוציא למופרעי הנפש בכלל ומופרעי מצב הרוח בפרט שם רע, הן בעיני עצמם, שמסתכלים על המאניה-דפרסיים ואז משלים את עצמם שגם הם בדיוק כאלו, וחושבים גם הם על עצמם ומתייחסים גם הם אל עצמם כאל "משוגעים", והן בעיני אנשים נורמטיביים מן השורה, נעדרי הן מחלות נפש והן הפרעות נפש, שמסתכלים על המאניה-דפרסיים, ואז מסתכלים על מופרעי הנפש האמיתיים, ובהם מופרעי מצב הרוח, אלו שהם באמת מופרעי נפש ולא חולי נפש, וחושבים על מופרעי הנפש, ובהם מופרעי מצב הרוח שעוד מומים תחת אותה מטריית הפרעות נפש ממש יחדיו עם המאניה-דפרסיים, ומתייחסים אליהם גם כן כאל "משוגעים" (סליחה שאני אומר "משוגעים". בתור איש בריאות הנפש כמובן שאני יודע טוב יותר מאשר להשתמש במילים שכאלו, אבל אני מסתכל ומדבר עכשיו כאילו כמו מנקודת מבטם של ההדיוטים).

כל זה כאשר המאבק של מופרעי הנפש בכלל, של מופרעי מצב הרוח בפרט, ושל אנשי העולם הטיפולי בחזית ההסברתית על-מנת להפריך סטראוטיפים שקריים ולתווך עבור האנשים הפסיכו-נורמטיביים את מופרעי הנפש והמצב רוח כאנשים רגילים לחלוטין כמעט מכל בחינה שיכולים לקחת חלק פעיל ומשמעותי בחברה הוא מאבק קשה מספיק גם ללא שאנשי העולם הטיפולי יבצעו טעויות טכנוקרטיות בעלות השלכות מעשיות שמוציאות למופרעי הנפש והמצב רוח שם רע, כמו לדוגמה לקטלג מחלות נפש כהפרעות נפשיות ולשים מתמודדי נפש תחת אותה מטרייה יחד עם מופרעי נפש, כאשר ההבדל בין מתמודדי ומופרעי נפש הוא מהותי, וכאשר אנשים מתמודדים אכן זקוקים להתייחסות אחרת ומיוחדת מן החברה, שלא כמו מופרעי נפש, שלהם יכולת השתלבות גבוהה שרק צריך לתת להם הזדמנויות בשביל לממש.

חלק ג': על ההבדלים שבין מניה-דפרסיה להפרעות נפש בכלל והפרעות מצב רוח בפרט:

אז אם כך, ואחרי כל זה, מדוע המאניה-דפרסיה היא כל-כך נוראה? מה מפריד אותה ומבדיל אותה מהפרעות נפש בכלל והפרעות מצב הרוח בפרט? מדוע מדובר במחלת נפש, וכפי מה שמוסבר בכותרת, אחת כזאת שהיא קשה ואכזרית, שקורעת את הנשמה לאלף גזרים, שפוצעת את הנפש, ושמתישה את הגוף עד לכדי אפיסת כוחות?

בואו נתחיל באמת ונבהיר את פשר הדבר.

1. הבדלים משמעותיים בדרגת ומהות המתרחש במסגרת מחלת הנפש המאניה-דפרסית בהשוואה לדרגת ומהות המתרחש בהפרעות נפשיות אמיתיות-בכל הקשור לאנשים מאניה-דפרסיים, הספרות הרפואית בנושא מספרת לנו על אנשים קשים, מעצבנים, מציקים, מקללים ואובססיביים, בעלי נטיות כפייתיות וטורדניות, השנואים על סביבתם לאחר שהשניאו את עצמם עליה, ובעלי אישיות הנוטה לקונפליקטים אשר מתווכחים עם כל אדם שהם מדברים איתו, כולל אנשים כל-כך עדינים, מקסימים ונעימי הליכות שזה על גבול הבלתי אפשרי להיכנס איתם לריב אמיתי, מה שכמובן רק מעיד על גודלה של הבעיה שלהם.

אלו אנשים שהמחלה שלהם תופסת אותם בזרוע ופשוט מרימה אותם באוויר, זורקת ומשליכה אותם לכל עבר, ומטיחה אותם בכל העוצמה האפשרית אנה ואנה כמו בובות סמרטוטים חסרות כל יכולת או מסוגלות להתנגד.

אלו אנשים שמחלת הנפש המאניה-דפרסית שלהים מרימה אותם באוויר וקורעת אותם לאלף אלפי גזרים.

מדובר במחלה קשה שמביאה את המתמודדים איתה ממצב של התעלות רוח מיוחדת ועד לדיכאון קשה, הכול בכזאת קלות ובכזות מהירות, ללא הכרח של תלות בנסיבות חיצוניות, וכאשר קיימות נסיבות חיצוניות, התנודות רק קשות יותר ואלימות יותר.

מדובר במחלת נפש שמביאה את האדם המתמודד איתה מאיגרא רימא לבירא עמיקתא, בטנגו קשה ואכזרי של היקרעות והישסעות הנפש, ופציעת וצילוק הנשמה.

מדובר בתסמינים קיצוניים המלווים בתפקוד נמוך, שזהו מאפיין של מחלות נפש. הפרעות נפש, אינן מאופיינות בתסמינים קיצוניים ואינן מאופיינות בתפקוד נמוך.

מדובר בהבדלים גדולים ומשמעותיים הן בדרגת החומרה של המתרחש, והן בכל הקשור למהות מה שמתרחש, בהשוואה להפרעות נפשיות והפרעות נפשיות מסוג של הפרעות מצב רוח.

2. קטלוג המאניה-דפרסיה על-ידי הפסיכולוגים והפסיכיאטרים בכל הספרים שלהם-עוד מעניין לשים לב לצורת ואופי הקטלוג המדעי-פסיכולוגי של מחלת הנפש המאניה-דפרסית. עד עצם היום הזה, ושני ספרי DSM אחרי ה-DSM 3, ה-DSM הנוכחי, ה-DSM 5, ואפילו שהוא משבץ את המאניה-דפרסיה כהפרעת נפש וכהפרעת מצב רוח, הוא מקדיש למחלת הנפש המאניה-דפרסית פרק שלם משל עצמה בנפרד משאר הפרעות מצב הרוח, שעליהן מדובר כולן, אמנם אחת-אחת, אך יחדיו באותו הפרק, בצורה שכאילו כמו מרמזת ומעידה שעמוק בפנים, הפסיכולוגים המודרניים יודעים שלא מדובר בהפרעת נפש ככל הפרעות הנפש, ושלמעשה הגדרתה כהפרעת נפש היא טעות שאותה הם עוד יתקנו בבוא הימים, ואפילו עוד בימי הגדרתם השגויה אותה כהפרעה נפשית, הם מסרבים להתייחס אליה כאל כל שאר ההפרעות הנפשיות, ונותנים לה יחס מיוחד בספרים של עצמם, באופן המרמז על הקטלוג הנכון והראוי עבור המניה-דפרסיה.

3. הדמות המטפלת של האדם המאניה-דפרסי-עוד חשוב לשים לב לדמות המטפלת של האדם המאניה-דפרסי. זהו פרט ידוע ומוכר שבשעה שמופרעי נפש בכלל ומופרעי מצב רוח בפרט מטופלים על-ידי פסיכולוגים, חולי נפש מטופלים על-ידי פסיכיאטרים, וזאת כתוצאה של הצורך שלהם לנטול תרופות, בשעה שרוב מופרעי הנפש אינם נזקקים לתרופות ולא נוטלים כאלו.

אם מאניה-דפרסיים הם מופרעי נפש ולא חולי נפש, למה הם נזקקים לתרופות במקום שלא להזדקק לתרופות, ולמה הם נפגשים עם פסיכיאטרים במקום פסיכולוגים?

4. סוג התרופות-כאשר מופרעי נפש ושלא כמו בדרך כלל, כבר נזקקים לתרופות, התרופות שהם נזקקים להן הם אינן אנטי-פסיכוטיות. התרופות שאנשים מאניה-דפרסיים נוטלים הן תרופות אנטי-פסיכוטיות. ההבדל בין תרופות לא אנטי-פסיכופתיות לתרופות אנטי-פסיכוטיות הוא שתרופות לא אנטי-פסיכוטיות מיועדות למופרעי נפש. תרופות אנטי-פסיכוטיות מיועדות לחולי נפש.

5. הרקע של המאניה-דפרסיה-הפרעות נפש בדרך כלל מתאפיינות ברקע סביבתי-חברתי בעייתי, שהוא הגורם להפרעת הנפש. מחלות נפש בדרך כלל מתאפיינות ברקע-נוירו-ביולוגי בעייתי, שהוא הגורם למחלת הנפש. עם מחלות נפש, בדרך כלל מה שקרה וקורה זה שמשהו השתבש "שם למעלה". "בקופסה". משהו ניזוק או לא מתפקד נכון ברמה הנוירו-ביולוגית-הפיזית-החומרית. הרקע של המאניה-דפרסיה, חשוב לשים לב ולהבין, הוא נוירו-ביולוגי. לא מדובר באירוע קשה בעבר. מדובר במוח "דפוק".

6. אשפוזים במוסדות פסיכיאטריים-מופרעי נפש בדרך כלל לא יתאשפזו במוסדות לחולי רוח, כאשר חולי נפש בדרך כלל כן. אנשים עם מאניה-דפרסיה, מעניין לשים לב, מתאשפזים לסירוגין במוסדות לחולי רוח, לפעמים מרצון, לפעמים בכפייה, בתדירות משמעותית גבוהה יותר מאשר התדירות בה קורה הדבר למופרעי הנפש, וכאשר הדבר קורה, תנאי האשפוז שלהם חמורים יותר. הדלת ננעלת מבחוץ במקום מבפנים. קושרים אותם לעיתים קרובות יותר. לוקחים מהם את השרוכים של הנעליים ואת החגורה מחשש להתאבדות. לעיתים הם גם מקבלים טיפול בנזעי חשמל, שהינו טיפול נדיר עבור מופרעי נפש.

7. בלבול עם סכיזופרניה-בפסיכולוגיה יש דבר שנקרא "אבחנה מבדלת". "אבחנה מבדלת" זה כשאתה בתור מטפל בודק טוב-טוב שלמטופל שלך יש את מה שאתה חושב שיש לו, ולכן אתה גם בודק בנוגע אליו את האפשרות שאולי יש לו מצב שונה אבל דומה, ולכן אתה צריך לעבור על כל המצבים הדומים והסימפטומים שלהם בשביל לוודא שלמטופל אין שום מצב אחר, והמצב שלו הוא באמת מה שאתה חושב שיש לו, כאשר לכל מצב יש רשימה נלווית של אבחנות מבדלות של דברים דומים שיכולים להיות למטופל במקום המצב הזה, וצריך לוודא שלמטופל אין אף אחד מהם לפני מתן אבחנה רשמית.

ברשימת האבחנות המבדלות של המאניה-דפרסיה, ובין המצבים "הקרובים" שכל מטפל צריך להיזהר בקביעתו בנוגע למטופל שהוא מאניה-דפרסי שלמטופל אין את אחד מהמצבים האלו במקום, מצויה מחלת הסכיזופרניה. הקשה והנוראה שבמחלות הנפש הגדולות והנפוצות. זה לבדו, אומר הכול, כמו גם הנקודה הגדולה והחשובה ביותר, ולכן החלטתי לשמור את זה לסוף.

חלק ד': על מקור הטעות של הפסיכולוגים בהגדרתם מחדש השגויה את המאניה-דפרסיה כהפרעת נפש במקום מחלת הנפש שהיא באמת:

1. התייפייפות הנפש של הליברלים באקדמיה-לא שאני אומר שאני לא ליברל או כן ליברל או מה שלא יהיה. ככלל אני לא מדבר על פוליטיקה וזה גם לא משנה בכלל וזה גם לא צריך לשנות וזאת הנקודה. כשהפוליטיקה מתחילה להיכנס לאקדמיה, זה מתי שטעויות מתחילות לקרות. אנחנו לא צריכים להכניס פוליטיקה לתוך המדע שלנו, ועצם זה שאנחנו מכניסים, זאת הסיבה ללא מעט טעויות בלא מעט מדעים, כמו גם, ובין היתר, ההגדרה מחדש השגויה של המאניה-דפרסיה כהפרעת נפש במקום מחלת הנפש שהיא באמת.

אז, כיצד שליטת השמאל הליברלי באקדמיה גרמה, לא בתור גורם יחיד אבל כאחד מכמה גורמים, להגדרתה מחדש של המחלה המאניה-דפרסית כהפרעת נפש?

וובכן, כולנו מכירים את השמאל. האנשים האלו הם ליברלים, סקרנים, אנשי העולם הגדול. יש בהם הרבה סובלנות, הרבה פתיחות, והרבה הכלה. לפעמים, יותר מידי, מה שעלול להוביל אותן לתת לגיטימציה פסולה ושאינה במקומה לתופעות המצויות בתחום האפור.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

כאשר יש לנו שמאלנים באקדמיה בכלל ובמדע הפסיכולוגיה בפרט, שזאת לא בעיה כשלעצמה, אבל כאשר אנחנו נותנים להם להכניס את הפוליטיקה שלהם לתוך המדע, במקרה שלנו, מדע הפסיכולוגיה, ובגלל הפתיחות הזאת, הקבלה הזאת, והסובלנות הזאת, הם עלולים לרצות או לנסות לקחת מחלות נפש או מצבים כאלו ואחרים, שבואו נגיד שהם לדוגמה מהדרג הנמוך של הקטגוריה שהם משתייכים אליה, והם עלולים לרצות ולנסות להוריד את המצב המדובר קטגוריה, מתוך ההכלה שלהם, הפתיחות שלהם, הסובלנות שלהם, התייפייפות הנפש שלהם, והרצון שלהם לתת ולאפשר לאנשים להרגיש טוב עם עצמם, אפילו על חשבון המדע האמיתי, ומה שההגדרות של הדברים באמת צריכות להיות, וכאשר זה קורה, זאת בעיה.

2. השתייכות מחלת הנפש המאניה-דפרסית אל הדרג הנמוך באופן יחסי של מחלות הנפש-ככל שטעות מסוימת היא יותר בוטה, כך פחות סביר לעשות אותה, וזה חלק מהבעיה שלנו פה, ואחת הסיבות המרכזיות לכך שמחלת הנפש המאניה-דפרסית הוגדרה מחדש שלא בצדק כהפרעה נפשית בלבד.

אתם מבינים, מחלת הנפש המאניה-דפרסית היא אכן מחלת נפש, אך עם כל הקושי של המחלה הזאת, היא עדיין מחלת נפש בדרג נמוך, באופן יחסי למחלות נפש אחרות, גרועות אף ממנה, לדוגמה סכיזופרניה. הדבר הזה מביא את המאניה-דפרסיה ודוחק אותה, ברמה היחסית והסובייקטיבית, למקום נמוך באופן יחסי בהשוואה לרוב מחלות הנפש האחרות, גם אם עדיין מדובר במחלת נפש קשה, אכזרית וכואבת ברמה האובייקטיבית והמהותית.

הדירוג הנמוך באופן יחסי וסובייקטיבי של המאניה-דפרסיה בתוך רשימת מחלות הנפש למעשה עזר ותרם לפסיכולוגים של סוף שנות השבעים לאבחן מחדש ולקטלג מחדש, באופן שגוי לחלוטין, את המאניה-דפרסיה כהפרעת נפש קשה "בלבד", אך זוהי טעות.

על-מנת להבין שזאת טעות, ולהבחין בטעות זאת כטעות, עלינו לעשות שני דברים.

הדבר הראשון הוא לבחון את המאניה-דפרסיה ולהסתכל עליה במנותק ממחלות הנפש האחרות, מה שיאפשר להסתכל עליה, לראות אותה ולבחון אותה ברמה האובייקטיבית והמהותית, ולא ביחס למחלות נפש אחרות, מה שיאפשר לראות אותה עצמה, ולראות אותה באמת, מה שיאפשר ויעזור לראות את רמת החומרה האמיתית של המצב.

הדבר השני, הוא שאם כבר אנחנו מתעקשים להשוות, אז כמו מה שהפסיכולוגים של סוף שנות השבעים הסתכלו על המאניה-דפרסיה בהשוואה למחלות נפש אחרות והחליטו "אה...עזבו, זאת הפרעת נפש", כך ולשם ההוגנות עלינו להסתכל על המאניה-דפרסיה בהשוואה להפרעות נפש בכלל ולהפרעות מצב רוח בפרט. כאשר אנחנו עושים זאת, ואם נעשה זאת, אנחנו נראה ונבחין בדבר מעניין מאוד.

המאניה-דפרסיה היא הגרועה והנוראה שבהפרעות מצב הרוח, כמו גם אחת מהגרועות והנוראות שבהפרעות הנפש בכלל.

למעשה, היא יותר חמורה מכל הפרעות מצב הרוח והרוב הגדול מאוד של הפרעות הנפש, מאשר מה שהיא פחות חמורה מאשר הרוב הגדול של מחלות הנפש, מה שמראה, שגם אם יש קושי מסוים לשבץ אותה למקום מסוים באופן ספציפי, היא עוד פחות מתאימה לרשימת הפרעות הנפש, מה שלמעשה אומר ומוכיח, שהיא מחלת נפש.

אתם מבינים, אחת הטעויות שהובילו להגדרה מחדש השגויה, היא שהספיכולוגים של סוף שנות השבעים הסתכלו על המאניה-דפרסיה כמחלת נפש חלשה יחסית למחלות נפש אחרות, כאשר למעשה, הם היו צריכים להסתכל עליה כעל חמורה בהשוואה לכמעט כל הפרעה נפשית אפשרית, ולהשאיר אותה במקומה ובהגדרתה כמחלת נפש.

3. האופי הרגשי, הרגשני והמתרגש של מחלת הנפש המאניה-דפרסית-לרוב הגדול של מחלות הנפש יש ביטויים משמעותיים במימדי החשיבה וההתנהגות-מחשבות שווא, דלוזיות, התנהגות פיזית ששמה את האדם ואת סביבתו בסכנה פיזית חמורה וכדומה'.

למאניה-דפרסיה יש כמובן היבטים של מחשבות כוזבות והתנהגות מסוכנת, אבל ברמה נמוכה יותר על-פי רוב מאשר אצל רוב חולי הנפש האחרים.

אמנם הם אנשים בלתי נסבלים כפי מה שתואר מוקדם יותר במאמר זה, אך בכל זאת, ובהשוואה לחולי נפש אחרים, חשיבתם והתנהגותם אינן מוטרפות באותה המידה. אם כבר, צורת הביטוי העיקרית והמשמעותית של המחלה היא בעולם הרגשי, וכשזה "בעיקר הרגשות" שמשובשים בצורה קשה, והחשיבה וההתנהגות משובשים במידה קלה-בינונית, אלא אם כן בדיוק נמצאים באיזושהי אפיזודה קשה, קל לזלזל בזה, בצורה לא נכונה ולא ראויה כמובן, ולהגיע למסקנות שגויות באשר לחומרת המצב. כמו לדוגמה שאולי לא מדובר במחלת נפש (דווקא כן) אלא אולי בהפרעה נפשית (דווקא לא).

כמובן שזה גם לא עוזר שממש יש רשימה שלמה של הפרעות נפש הסובבות סביב העולם הרגשי, "הפרעות מצב רוח" קוראים להן, מה שרק עזר בזמנו לאבחן מחדש באופן שגוי את המניה-דפרסיה כהפרעת נפש רגשית (היא לא) ועוזר להמשיך לאבחן אותה כך עד עצם היום הזה.

אך בכל זאת, הבעיה היא שהפערים הם עדיין גדולים מידי, ועם כל הכבוד לרשימת "הפרעות הנפש הרגשיות", מקומה של המניה-דפרסיה, פשוט בעקבות חומרתה הרבה בהשוואה לכל הפרעת נפש רגשית אפשרית ("הפרעת מצב רוח" הוא המינוח התקני), הוא עדיין אינו איתן.

אם כבר, ייתכן ששגיאת השיבוץ מחדש של מחלת הנפש המניה-דפרסית אל תוך רשימת הפרעות מצב הרוח, ותיקון שגיאה זאת בבוא היום, ורצוננו להימנע משגיאה זאת שוב פעם בעתיד, זוהי למעשה ההזדמנות שלנו, בבוא היום וכאשר נבין את טעותנו ונחזיר מחדש את מחלת הנפש המניה-דפרסית בחזרה אל רשימת מחלות הנפש, להתחיל רשימת מחלות נפש חדשה, מטרייה חדשה של מחלות נפש, שאליה נשייך את כל מחלות הנפש שאופי ההתבטאות העיקרי שלהן הוא רגשי, מה שימנע מאיתנו בעתיד לקרוא למחלות נפש בעלי התבטאות בעיקר רגשית "הפרעות נפש" כי זה "בעיקר הרגש שמשובש" וכי כבר ממש יש רשימה של הפרעות נפש רגשיות.

מה בנוגע ל..."מחלות מצב רוח"? המניה-דפרסיה תהיה כמובן מחלת הנפש הראשונה שתוכל להיכלל תחת קטגוריה זאת.

לסיום, וכהערת אגב, ובגלל קשר רופף מסוים בין זה לבין נושא מאמר זה בעקבות דמיון מסוים בכל הקשור להגדרות לא נכונות ושיבוצים לא נכונים של מצבים נפשיים, האם ידעתם שדנים כיום בעולם הפסיכולוגיה על האפשרות להוציא את הפדופיליה מרשימת הפאראפיליות המיניות, ולהכיר בה כאוריינטציה מינית לגיטימית? לפחות במקרה של "Non-offending pedophiles"? האם ידעתם את זה?

מה קרה לנו? מה קרה למדע שלנו? מה אנחנו עושים?

has the entire world gone insane?

תודה רבה לכולם,

אני הייתי מאור פז,

גדול בני-האדם בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה,

הגאון הגדול ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה בכל הזמנים.

 

[אלן 5]

אודה על האמת לא קראתי הכל,,אבל מסכימה מחלה נוראית

 

[hrpbiiapnrpeltework]

אתה נשמע כמו אח שלי
וזה לא יגמר טוב

אני לא נשמע כמו אח שלך וזה לא ייגמר לא טוב.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

דווקא ממך צפיתי לשמוע דברים קצת יותר נוקבים: כאדם דתי, שמקבל על עצמו את עשרת הדיברות, אמירה כמו: "להחזיק את ההורים קצר, שידעו את המקום שלהם בהיררכיה (מתחתיכם)" אינה יכולה לעלות כלל על הדעת.

אני לא התכוונתי לזה בצורה לא מכבדת

תקשיב, מאוד יכול להיות שכולם אנשים אהובים ומכובדים, אבל בסופו של דבר, צריכה להיות היררכיה? צריכה. אז גם אם את כולם אנחנו אוהבים ומכבדים, עדיין צריך לקבוע סדר של החשיבות של האנשים, ובסופו של דבר, איזה מן הורים לא ישימו את הילד לפני עצמם? קל וחומר את הבן הבכור, היהלום שבכתר.

אז כן, אני בא לפניהם. אני בראש ההיררכיה במשפחתי. כך זה. כך זה גם נכון שזה יהיה.

ומה (או בעצם מי) יש לנו כאן? יושב כאן ילד מגודל,

שמשתמט מכל דבר שאמור להיות כנר לרגלי כל נער בריא ושאפתן.

אני לומד.

הוא אינו עובד (אם לא למחייתו אז לפחות כדי לסייע להוריו לשאת בנטל גידולו).

יש כסף.

הוא לא התגייס לצבא ככל נער בריא ושפוי במדינתנו,

ממזמן כבר לא כולם מתגייסים וממזמן זאת כבר לא כזאת בושה גדולה ונוראה כמו מה שזאת הייתה פעם. אתה וסבא כבר מבוגרים. אתם פשוט לא מבינים עניין ולא התעדכנתם בנורמות החדשות.

כי הוא רואה את עצמו "מלך" [ומלכים כידוע, גם הם נלחמים אגב]...

כן, החל מאלפי שנים אחורה ועד לפני קצת יותר ממאתיים שנה. הבן-אדם האחרון בהיסטוריה להוביל את מדינתו הן פוליטית כראש המדינה והן צבאית בתור העומד בראש הצבא בשדה הקרב היה נפוליאון. כיום מלכים לא מתגייסים יותר חוץ מבבריטניה, וגם שם, ורק לשם ההשוואה, הם כבר לא עומדים בראש הצבא.

ולקינוח, הוא מנסה גם לאלף את הוריו.

מעולם לא אמרתי "לאלף". "לאלף" זאת בחירת מילים שלכם. אני מסתייג.

ולא שהוא כותב את זה בפורום אחד, כדי שלא כולם יראו זאת.
הוא מפרסם זאת שוב ושוב בעוד ועוד פורומים והוא נעזר גם ב"הקפצות".
כבוד לנער הסורר.

אני כותב בעוד פורומים בשביל עוד תגובות מעוד אנשים. להגיע לקהל רחב יותר. אז שלא תחשבו שזאת הצפה חסרת ערך וחסרת משמעות שבאה להטריל או משהו.

בנוגע להקפצות, אני לא עושה את זה בשום מקום מלבד אקטואליה, הפורום הכי עמוס ומלא תגובות, ששרשור יכול להיות שעתיים באוויר ומיד הוא יורד לעמוד השני ובקושי הספיקו לראות, אז שלא תחשוב שהקפצות זה נוהג קבוע שאני עושה אותו בכל מקום וכל הזמן, ושהאצבע שלי קלה על הדק ההקפצות, כי דווקא לא.

הבנתם את הפואנטה?
ההורים נותנים לו את כל מה שהוא רוצה.
דמי כיס נדיבים.
הלבשה שעלותה מרקיעת שחקים.
שכר לימוד ברמה מטורפת.

ואחרי זה? הוא בא ומנסה ללמד אותנו כיצד נכון לשלוט בהורים... אוחחח איזו תורת חיים! למות.

ומה הוא עושה במקום שישקיע את זמנו בלימודים לשם בקבלת ציונים נאים?
הוא יושב לילות כימים מול מסכי התפוז וכותב וכותב את הזיותיו אל הלאמפה.

אני עושה כל מיני דברים, אבל עקרונית, זה נכון שיש לי עיסוקים רבים מידי...

כי גם אם הוא מפיץ את אמרותיו בעוד ועוד פורומים, לכמה מגיבים הוא מצפה?
והלוא בפורום האקטואליה הוא זוכה למספר מגיבים כלשהו (= הגבוה ביותר).
ואז הוא עושה העתק הדבק למפלגת הליכוד. שם יש סיכוי לקבל תגובות מעוד 2 או 3 משתמשים.
ואז הוא מבקר בפורום זה. אלא שגם כאן הוא יזכה (אולי ולכל היותר), לקבל תגובות מעוד 4 משתמשים.

אתה צודק. בסוף אעבור למערכת הפורומים של רוטר. מסכנים. אין להם מושג מה מחכה להם.

אז הוא ממשיך ומנסה את מזלו בפורום שלמעשה הפך לצל של עצמו: "ציפורי לילה".

לללעעע...עזבתי אותו. גם את מפלגת הליכוד עזבתי.

וכן. יש כמובן דבר מה נוסף... אותו פרזיט, שלא עמל עד עצם היום הזה כדי להרוויח את לחמו, או שלפחות כדי לסייע להוריו ב"אחזקתו"
ואותו פרזיט, שנמנע מלמלא את חובו כלפי המדינה ולא התגייס לצבא...
אותו אחד, בא בביקורת כלפי "נפולת נמושות" (כך הוא מכנה את אחד המשתמשים), ויורד לחייו.
האם הוא בדק מה תרם אותו "נפולת נמושות" לביטחון המדינה?
האם הוא בדק, במה עסק אותו נפולת כדי לפרנס את עצמו, את משפחתו ואת המדינה במיסים שהוא שילם?
לא ולא ולא! אבל ביקורת קל לו מאד לכתוב.

ולמה כעת, במהלך מלחמה מתמשכת, המלחמה הארוכה ביותר בימי מדינת ישראל מאז הקמתה,
הוא אינו מתנדב ומתגייס?
יואיל וילך ללשכת הגיוס ויאמר שם: "הנה. גם אני, על אף שיש לי פטור, באתי לעזור ולשאת בנטל. יש לכם אפשרות למצוא לי עיסוק"?
מה? הלוא גם מוגבלים מתגייסים ותורמים את תרומתם למדינה.
גם מוגבלים בשכלם עושים זאת והם פועלים וממלאים את תפקידיהם באהבה ובנאמנות.
אני בעצמי פגשתי באזורי חיילת עיוורת, שנעזרת במקל הליכה לעיוורים. היא לובשת את מדי חיל האוויר של צה"ל. וכן כן! היא משרתת בבסיס חיל האוויר,
הקרוב לאזור מגוריי. לכן, אם תשאלו אותי מה דעתי עליה? זו לא סתם מלכה. זו אם כל המלכות, בניגוד לדברי הגאון, שטוען כי מלכים פטורים מחובת גיוסם.

וגם אם לא יתגייס. נו... מה הבעיה להתנדב לשירות אזרחי? כך עושות נערות דתיות; כך עושות נערות ערביות וכך עושים גם בחורים ערביים שיש להם פטור מגיוס.
אבל עבור גאון הדור זו דרישה מופרזת. אוחח גאון של אמא.

אתה חוזר על דברים שאמרת ונמחקו על-ידי הסבא בנפרד בשרשור שלבסוף הוא מחק אותו כליל, ושאז חזרת עליהם בשרשור השרשור המחוק באקטואליה, ושחזרת עליהם גם בשרשור ייעודי שפתחת בעצמך ושכעת מוצמד לראש פורום אקטואליה. אענה לך בקרוב בשרשור השרשור המחוק. כאן:

נמחק ללא הצדקה מפורום מסוים כי מישהו מסוים לא היה מספיק גבר בשביל להתמודד עם האמת הקשה והכואבת המוטחת בפרצופו ללא רחם, ולכן מועתק לפה. | תפוז פורומים

לא אמרתי שאני מאמין אבל את מי כל הסיפורים האלה מעניינים בכלל? מה הוא מחפש פה? שפוני?

הם באמת לא מעניינים. פה או שם יצא לי להגיד דבר או שניים אולי הכי בקטנה, בעיקר אם שאלו אותי או משהו. זה אתם שאחר-כך נדבקים לסיפורים האלו ומדברים עליהם שוב ושוב. זה באמת לא מעניין, וחבל.

מתי אי-פעם היה שרשור על הבגדים היקרים? מעולם לא היה שרשור כזה. היו כמה שרשורים של חולצות זולות שאם הן זולות, אז מן הסתם זה לא היה בשביל השופוני, ובסה"כ שאלתי לדעתכם כי לא ידעתי אם הבחירות שלי טובות או לא. וגם אולי יש רמזים לעתיד ורמזים להשקעות שוות בחולצות האלו שקניתי ושהראיתי לכם, אז יש גם את זה, אבל זה כבר סיפור ליום אחר. אז איך בכל זאת אתם יודעים על הבגדים היקרים? כנראה שאלתם אותי. חבל. וחבל ששיתפתי פעולה.

מתי אי-פעם היה שרשור על הדמי כיס? אז נכון, היה פעם אחת ויחידה, ביום אחד ויחיד, ששאלתי אם לבקש העלאה או שזה לא מכבד את ההורים שהם נותנים כמה שהם מוצאים לנכון ואני לדוגמה אבוא ואגיד "לא, תביאו יותר", אבל זה היה הכול. מאז ועד היום, הסיפור הזה ממשיך לעלות מידי פעם. חבל.

ובמקביל אליו יושב המשתמט מלימודיו

אם אני עושה תואר ראשון, אני למדתי ולומד יותר מרוב האנשים.

ומהשירות הצבאי,

אני לא מסכים שזאת הייתה השתמטות

גם אם היינו אומרים שכן, לאף-אחד לא אכפת יותר. רק אנשים מבוגרים ופטריוטים "מורעלים".

והוא מהלל את עצמו למוות

אוי, נו די!

הכי בקטנה. אולי בכותרות של השרשורים שלי או בחתימות של דבריי. כל שאר הדיבורים אלו דברים מעניינים, חשובים וראויים.

כשהוא גם משגר תמונות של קטינים

אני משתמש בתמונות האלו כייצוג של עצמי.

התמונות שלי נחלקות לשלוש סוגים עיקריים:

תמונות של תגובות, תמונות של דברים שאני רוצה, ותמונות של אנשים שאמורים להיות אני. זה למה רבים מהם מלכים. זה למה רבים מהם הם גם קטינים. הייתי קטין רוב חיי. אני עדיין קצת רואה את עצמי ככה. יש גם את הבדיחה החצי רצינית הזאת שאני מאוד מתחבר אליה יחסית שאנשים הם "ילדים" עד שהם מגיעים לגיל 30

וסיפורים על יכולת שליטתו האבסולוטית בהוריו...

 

[hrpbiiapnrpeltework]

המפתח לחיים מאושרים הוא לסלק מחייך פרזיטים מגעילים, כפויי טובה, אגואיסטים ואגוצנטריים.

את פשוט לא מבינה את העולם החדש, ואת החינוך החדש כנגזרת שלו.

היום משקיעים בילד המון המון המון, כדי שיצא אל העולם בתור הבן-אדם הכי משופר, מחונך, מוצלח שהוא יכול להיות, מתוך הרעיון שזה מה שיביא אותו הכי רחוק בחיים.

באמת נראה לך שהייתי יכול לחיות ככה או להיות ככה מבלי שההורים היו מאפשרים?

ההורים שלי נותנים לי לשלוט בהם כדי שאשתמש בהם לצרכיי ויהיה לי כל מה שאני רוצה. ההורים שלי נתנו לי את החדר הכי טוב בבית בשביל לקחת אותו. ההורים שלי רוצים לדאוג לי להכול כדי שאתרכז בדברים החשובים. ההורים שלי שמו אותי לפני עצמם בהיררכיה המשפחתית שנים לפני מה שאני גדלתי ללמוד לעשות את זה בעצמי.

זה איך שהורות מתירנית עובדת.

זה איך יוצרים בן-אדם איכותי.

זה איך מלכים נעשים.



אז נכון שכרגע זה אולי לא נראה טוב או לא נשמע טוב. בטח לאנשים שגדלו על שיטות הורות אחרות.

אבל הרעיון הבסיסי הוא שברגע שאני ממש אצליח בחיים, ואתרום תרומות משמעותית לעולם, דברים ייראו אחרת, ואתם תדעו שההורים שלי צדקו במשך כל הזמן הזה.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

אבקשך לדייק, הוא לא גאון של אימא אלא חצי (אולי אפילו רבע) גאון של אימא

אוי הקנאה, הקנאה

הקנאה העזה, הנוראה, הבוערת והמבעבעת

רואים שזה שורף

האם תרשה לי להציע לך אלוורה מרעננת?

נחמד שאתה מאמין לו לכל סיפורי המעשיות שלו של הלבשה שעלותה מרקיעת שחקים

ברור שבתור מישהו שמגיע מהלמטה של הלמטה של החיים האלו והעולם הזה, כואב לך על אנשים שיש להם.

העניין הוא, שאם הייתה לך טיפת שכל בקודקוד, היית לוקח את קנאתך העזה ועם כל הכאב והקושי שבדבר, מפנים אותה פנימה, ולא חושף את עצמך כאדם המגיע מאשפתות, מעוני, מקושי ומסבל, שכואב לו לראות מול הפרצוף שלו ילד שמנת מפונק אירופאי-רוסי זין מניאק אשכנזי לבן פריבילגי אליטיסטי ובורגני מהאריסטוקרטיה שמגיע ממשפחה עם כסף ושהוא דור חמישי באקדמיה, אבל טוב, בסדר, אקדמאי חדש שלא כשיר להשכלה הגבוהה שקיבל שזרקו אותו מהאוניברסיטה שעבד בה בעקבות רמתו הנמוכה, שגדל בעוני, בקושי, בסבל בל יתואר, בחדר שלוש מטר על שלוש מטר עם שלושת אחיו, ושהוא אפריקני, אתיופי ושחור (לא שאני גזען. אבל זה אנשים שמגיעים ממקום מסוים ומחיים מסוימים וזה כבר משהו שכבר כן יש לו השפעה, גם אם להיות אפריקני, אתיופי ושחור זה לא דבר שמשפיע ישירות כשלעצמו), זה לא כאילו שציפינו ממך ליותר מידי במובן השכלי, זה הרי ברור.

אם לא הייתי כל-כך מרחם עליך, ממזמן הייתי מתעלם ממך ומפסיק לענות לך, אבל בתור ילד שמנת אירופאי-רוסי זין מניאק שגדל עם כפית של זהב בפה ושחי את החלום שלך, התפתחו אצלי באופן טבעי ומובן יכולות גבוהות בכל התחומים, וביניהם, בין היתר, האינטליגנציה הרגשית.

אני מסתכל עליך, וכאשר אני עוצם את עיניי, אני מסוגל לשים את עצמי בנעליך ולדמיין את החיים הנוראיים שהיו לך. את הקושי, את העוני, את הסבל, את הכאב, את המגורים בחדר שלוש מטר על שלוש מטר עם שלושת אחיך, את העבודה בגיל הנעורים ועוד ועוד, והאמת היא, שלבי יוצא אליך, אל האיש המסכן ומוכה הגורל שאתה, ואני הכי מבין בעולם והכי אמפתי בעולם כלפיך וכלפי המצב הכואב, העדין והרגיש, שבו אתה נמצא, כאשר אתה, עם החיים שהיו לך, נתקל בי, עם החיים שיש לי, ופשוט נשרפת לך הנשמה.

אני הכי מבין את זה שבעולם. וזה בסדר. וזה טבעי. אז אני עונה לך מתוך רחמים. אז אני מכיל אותך. הלוואי שהיה יותר שהייתי יכול לעשות בשביל לעזור לך, אבל אין. לפחות לא ככה. לפחות לא עכשיו. תקוותי היחידה היא שתצליח להתרגל לבסוף לעליונותי עליך בכל התחומים ואולי תתיש את עצמך עם קנאתך העזה בי והאובססיה החולנית שפיתחת אליי על רקע הבדלי המעמדות שבינינו, למרות שאני הכי לא הטיפוס המשוויץ או המשתחצן, מה שרק מראה כמה מעט אתה צריך בשביל להתפוצץ, ודרך כך כמה קשים היו חייך וכמה קשה היא הטראומה שלו.

כולי אמפתיה והכלה אל נשמתך הפצועה והמדממת

שכל מה שראינו עליו זה חולצות טריקו מודפסות,

כי אולי מן הסתם הרעיון לא היה לעשות שופוני ודאווין?

וגם אם כן, על מי אני אמור לעשות שופוני ודאווין? עליכם? על חבורה של אנשים מפגרים, עניים, קנאים, חרדים, אתיופים, בלתי משכילים, חולי נפש ושנמנים על עלובי החיים ומגיעים מהלמטה של הלמטה של החברה והמדינה, של העולם הזה ושל החיים האלו? ומה אמור להיות הערך של זה בדיוק? רק בן-אדם קטן, מסכן וחסר כל ערך צריך למצוא אנשים עד כדי כך קטנים כדי שיוכלו להתנשא, ולעשות שופוני ודאווין.

כמו בפורום המקביל כש-lemner40 צריך להרחיק לכת עד למומחה לקנונית הסדר העולמי כדי למצוא מישהו יותר קטן ממנו כדי שיוכל להתנשא מעליו ולעשות עליו שופוני ודאווין ולהרגיש טוב. ולמה lemner40 צריך עד כדי כך להרחיק לכת? זה פשוט.

כי lemner40 הוא גבר בשנות הארבעים לחייו, כישלון כלכלי שהמחירים בארץ היו לו יקרים וזאת בעצם אחת הסיבות, לצד חרדות קיומיות לא ריאליות, שהוא ירד מהארץ ועבר למאוריציוס כדי לאכול, לבלות ולחיות בזול; בחור מרקע צנוע במיוחד, שנולד בקיבוץ, בן להורים קיבוצניקים, האדם הראשון בהיסטוריה של משפחתו ללמוד באקדמיה, "אקדמאי חדש" מה שנקרא, שנכנס לראשונה לאקדמיה ביחד עם הפריפריה, השחורים והמזרחים, גם זה רק הודות לזילות ההשכלה הגבוהה אחרת אף-אחד לא היה יורק בכיוון שלו; גרוש כי אשתו זרקה אותו מכל המדרגות לאחר שהבינה כמה שזה בלתי נסבל לחיות לצדו של גבר שכזה, האישה קיבלה משמורת מלאה על הילדים בגלל חוסר כשירותו לגדל את ילדיו לבדו ובכוחות עצמו, אפילו לא חלק מהזמן ובמסגרת של משמורת משותפת, ואותו איש אף הגדיל לעשות ונטש את ילדיו הקטינים ועבר לצמיתות לחו"ל כחלק מהיותו אותה נפולת של נמושות שעליה דיבר רבין; אדם שסבל מהשמנת יתר בגלל אכילה רגשית כתוצאה מחוסר האושר שלו והמרירות שלו, ירד במשקל במאמץ רב ונפטר מהאכילה הרגשית, אך עדיין לא מאושר, מתוסכל ומריר, שכעת למד והחליף את האכילה הרגשית באמצעות הוצאת עצבים באמצעות קילול זרים באינטרנט.

לכן הוא היה צריך ללכת להרחיק לכת עד המומחה, טיפש גמור (כמוך לדוגמה) שסובל מהפרעת נפש, כדי למצוא מישהו שהוא יוכל להתנשא מעליו ולהרגיש טוב.

אם מתישהו אני ארצה לעשות שופוני ודאווין, עם כל הכבוד, נראה לי שאני יכול לעשות שופני ודאווין על אנשים ברמה גבוהה יותר מאשר חבורה של אנשים מפגרים, עניים, קנאים, חרדים, אתיופים, בלתי משכילים, חולי נפש ושנמנים על עלובי החיים ומגיעים מהלמטה של הלמטה של החברה והמדינה, של העולם הזה ושל החיים האלו, אם אלו אי-פעם יהיו הכוונות האמיתיות שלי, כך שההתנשאות והשופוני והדאווין יוכלו להיות שווים משהו.

באשר לחולצות הזולות שהראיתי לכם, הרעיון היה לשאול לדעתכם על החולצות (הזולות) החדשות שלי, ואולי החולצות גם הכילו כמה מסרים סודיים, אם כי זה כבר סיפור ליום אחר.

הקטע הכי מצחיק, הוא שהעוני שלך כל-כך קשה, שאני אפילו לא יכול להעלות ולשתף בתמונות של חולצות זולות ב-100 עד 150 שקל כל אחת כולל משלוח מבלי שאפילו זה ישרוף לך את הנשמה מרוב שגדלת בעוני מרוד, ותיכף ומיד תתחיל להישרף ולקלל מרוב הקנאה הנוראה, הבוערת, השורפת והכואבת:



ואתה עוד רוצה מה בדיוק? שאני אעלה תמונות של החולצות, הנעליים, והמשקפיים במאות ובאלפי שקלים לפריט? לאיזה מצב אתה רוצה שאני אביא אותך בדיוק? שמרוב קנאה וכאב אתה תתפוצץ על הקירות במחזה מרהיב ויהיה צריך לגרד את השרידים שלך עם שפכטל?

אני לא יכול להעלות תמונות של חולצות זולות ב-100-150 שקל לאחת מבלי שתתפוצץ. בוא לפחות אל תצא מפגר טוטאלי ותבקש ממני להעלות דברים יקרים יותר. בוא תשב, תירגע. תשתה כוס מים קרים. זה יותר טוב לך מאשר לראות את הבגדים שלי או החיים שלי.

שעלותם לכל היותר 50 ש"ח.

כל אחת מהן עלתה כולל משלוח בין 100 ל-150 שקל. אפשר גם לראות את זה בקישורים שצירפתי:

לא רק גאון פיננסי, אלא גם גאון אופנתי. מה דעתכם על החולצות החדשות שלי? | Page 3 | תפוז פורומים

הגאון האופנתי מכה שנית | תפוז פורומים

הגאון האופנתי מכה בפעם השלישית והאחרונה. | תפוז פורומים

הגאון האופנתי מכה בפעם השלישית והאחרונה-חלק ב'. | תפוז פורומים

אני מבין שהעוני שלך הוא מאוד קשה, אם אתה צריך לשקר שהחולצות היו כל-כך זולות עד לכדי כך שהן עלו 50 שקל, לא סתם 50 שקל, אלא 50 שקל לכל היותר, כי זה כמה זולות הן צריכות להיות, כדי שלא תישרף לך הנשמה מרוב קנאה וכאב. זה מעיד הרבה על רמת העוני שלך. אבל בסדר. עני מרוד מאתיופיה. למה ציפינו בדיוק?

ומה היה קורה אם הייתי מעלה תמונות של החולצות היקרות, שהזולה שבהן מתחילה מ-800 שקל והיקרה מגיעה עד ל-2,200? היית זורק את עצמך מהחלון, או שפשוט מוטב היה להביא את השפכטל?

אין לו דמי כיס נדיבים, פעם ב, הוריו מוציאים עליו ארוחה במקדונלד'ס, שוויה כ-60 ש"ח לכל היותר.

אתה מדבר במקרה על השרשור הזה? :

אתמול הייתי בסינמה וראיתי את "ונום 3: הריקוד האחרון". עוד לפני כן, במקדונלד'ס, אכלתי טריפל צ'יזבורגר. את הטריפל צ'יזבורגר הזה אני מקדיש לפולגאר. | תפוז פורומים

ועל הארוחה הזאת? :



מן הסתם טריפל צ'יזבורגר, צ'יפס, נאגטס, פוטטו, קראנצ'יס ומים גדול לא עולים 60 שקל, אלא אם כן הם עלו 10 שקל בממוצע כל אחד

אולי זה כמה שהיית רוצה שהם יעלו

ארוחה סטנדרטית שלי במקדונלד'ס עולה בדרך כלל בערך בין 130 ל-140 שקל

ארוחה סטנדרטית שלי במקדונלד'ס דרך אגב, חוץ מהפופקורן השתייה והכרטיס לסרט, היא גם הדבר הזול ביותר וההוצאה הזולה ביותר שלי בבילוי יציאה לסרט סטנדרטי (מתי שעל-פי רוב אוכל במקדונלד'ס) וזאת מכיוון שהמונית לשם עולה 150, הספרים בצומת ספרים, יחדיו, גם כן יעלו יותר, והמונית בחזרה גם תעלה 150. בבילוי הספציפי שאתה מדבר עליו, הייתה הקרנת .V. I. P לסרט שרציתי, אז האמת שהפעם אפילו הכרטיס לסרט עלה יותר כסף מהאוכל-150

ככל שאתה רק יותר ממשיך לדבר, וכך רק יותר ניתן לראות כמה קטנים, פעוטים וזולים הם הדברים שאני קונה ועושה ואתה מקנא בי בגללם ואתה נשרף בגללם, ככה רק יותר מתחוור כמה עלוב ועצוב מצבך, וכמה קשה העוני שלך.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

ככל שאתה רק יותר ממשיך לדבר, וכך רק יותר ניתן לראות כמה קטנים, פעוטים וזולים הם הדברים שאני קונה ועושה ואתה מקנא בי בגללם ואתה נשרף בגללם, ככה רק יותר מתחוור כמה עלוב ועצוב מצבך, וכמה קשה העוני שלך.

אמנם זה לא משהו שהוא לא היה ידוע. מצבך ידוע הרי. אתה מגיע מאשפתות, מעוני, מקושי ומסבל ואתה אקדמאי חדש שלא כשיר להשכלה הגבוהה שקיבל ושלכן זרקו אותו מהאוניברסיטה שעבד בה בעקבות רמתו הנמוכה, ושגדל בעוני, בקושי, בסבל בל יתואר, בחדר שלוש מטר על שלוש מטר עם שלושת אחיו, ושעוד לפני כן הוא חי בעוני מרוד אפילו עוד יותר בילדותו העשוקה באתיופיה.

אבל בכל זאת. יש הבדל בין לדעת כמה קשה הייתה ההתחלה שלך והעוני שלך לבין ממש לראות את זה בא לידי ביטוי בתגובות שלך, כמו לדוגמה בשטויות שאתה מקנא בי בגללם, וכמה זולות, קטנות ופעוטות הן ההוצאות האלו שפוצעות אותך ככה.

חולצות ב-100-150 לאחת? ארוחה במקדונלד'ס? יש לך מושג עד כמה שמדובר בהוצאות קטנות ופעוטות למשפחות נורמטיביות אפילו רק מהמעמד הבינוני?

זה מה שמספיק בשבילך בשביל לקנא ולהתפוצץ כמו בהודעה שאני מגיב עליה?

מזל שבניגוד לשם שחלק מהאנשים מנסים להוציא לי, אני לא שוויצר ולא מנסה לעשות לא שופוני ולא דאווין ולא כלום, אחרת באמת הייתי מראה לכם מה זה שופוני ודאווין ושווץ ואתה כנראה היית זורק את עצמך מגג הבניין שלך מהפוסטים שהייתי מעלה

הוריו גרים בלוד שאין שם שום שכונת יוקרה

אני אמרתי שאני גר בשכונת יוקרה?

ונתב"ג ושכניו העכברים מורידים את המחיר שם לריצפה.

למה שהקרבה לשדה התעופה תוריד את המחיר? זה דווקא די נוח. כמו הרכבת שנמצאת עשר דקות מהבית שלי

ושכניו העכברים

אני מניח שאתה מתכוון ערבים? אומרים ערבים. לא עכברים. נא לכבד את הערבים. ולא שאני גזען או משהו (בניגוד אליך לדוגמה), אבל למקרה שלא הבנת את התורות הגזעניות הנפוצות והמקובלות, הערבים נחשבים הרבה יותר מאתיופים, ואם כבר, אתה אמור למות להיות ערבי, היה מדובר, על-פי הגזענות, בשיפור גדול במצבך ובמעמדך.

גם אין לי שכנים ערבים. אולי בדמיון שלך.

מורידים את המחיר שם לריצפה.

לוד הייתה העיר הצומחת ביותר במדינה במחירי הנדל"ן בעשור הקודם



במיוחד אני, שאני גר בשכונה הטובה ביותר בלוד, המחירים ספציפית בשכונה הזאת, הם אפילו עוד יותר בשמיים.

המחיר פה בריצפה? רק עכשיו בנו וממשיכים לבנות בשכונה שלי רחוב חדש ודורשים על כל בית 3.5 מיליון שקל. אני רואה אותו מהחלון של החדר שלי בקומה שלי

LMAO

מדובר על מוגבל שיכלית, שנמצא במעצר בית רפואי ומדי פעם לוקחים אותו למקדונלד'ס, אולי כעידוד לעשיית ממ"נים לאו"פ שזה עבורם יופי של ריפוי ועיסוק עבורו

ככל שאתה רק ממשיך לדבר ולהמציא עבורי סיפור חיים בדיוני וחלופי בשביל להקל על המכאוב של הקנאה והשריפה, ככה רק יותר רואים כמה אתה עצמך נכשלת במשחק החיים, אחרת לא היה כואב לך כל-כך ולא היית צריך להמציא בדיות שכאלו

ככל שאתה יותר ממשיך עם הסיפורים המומצאים בשביל להקל על הכאב, ככה אתה גם יותר ויותר מתחיל להזכיר לי את מלאכת מחשבת, שכמוך נכשל בחייו האישיים ושלכן גם הוא, כמוך, ממציא לכל האנשים המוצלחים סביבו סיפורי חיים חלופיים ושקריים בשביל להקל על הכאב והמכאוב של קנאתו וכשלונו האישיים

מלאכת מחשבת הוא לוזר מוחלט וטוטאלי שכדי להקל על הכאב והקנאה, ובמפגש עם איש העסקים המצליח חוח האחד והיחיד ואיש ההייטק המיליונר ai27, הוא ממציא להם שהם נהג מונית ושומר בכניסה לבניין של הייטק

אתה לוזר מוחלט וטוטאלי שכדי להקל על הכאב והקנאה, ובמפגש עם ילד שמנת אירופאי-רוסי-מוסקבאי אשכנזי לבן פריבילגי אליטיסטי ובורגני זין מניאק מהאריסטוקרטיה בן 26 שמגיע ממשפחה עם כסף, אתה צריך להמציא לו שהוא מוגבל שכלית (הרבה אומץ לדבר על מוגבלויות שכליות כש-11 אנשים מעידים שאתה מפגר. כבוד! ) שנמצא במעצר בית רפואי.

אתה רואה את קווי הדמיון בינך לבין מלאכת, או שאני צריך יותר לחדד אותם עבורך?

ונותן להם קצת שקט ממנו ובדיוק כמו שתינוק ישן, כל שנייה שהוא ישן, זאת מנוחה שווה מפז עבורם.

נסיים את התגובה לתגובתך זאת בכך שנזכיר ש-certified.woke הכיר את עמך, ולא רק שהוא הכיר את עמך, הוא אף ידע אותה. היפגש עם certified.woke והבא את עמך אתך, על-מנת שיוכלו להעלות זיכרונות יחד

הפיתרון שהצלחת לעשות למוגבל מחמד

הרבה אומץ לדבר על מוגבלי מחמד כאשר אתה אל"ף כל, מישהו ש-11 גולשים שונים טוענים שהוא מפגר, ובי"ת כל, בזמן שאתה אתיופי המחמד של certified.woke

אכן מוכיח את עצמו

אולי בדמיון שלך. יש לי עיסוקים רבים חוץ מהפורום הזה.

ופתרת את הבעיה,

אין שום בעיה עם הכתיבה שלי באתר. אתה מנגד, עם טיפשותך הקיצונית והתגובות ברמה נמוכה, לא יזיק אם יעמידו אותך במקומך.

האם נפגשת כבר עם certified.woke? האם הבאת את עמך כדי שיוכלו להעלות זיכרונות יחד?

 

[hrpbiiapnrpeltework]

כל מה שכתבת נכון למעט פרט אחד - נתניהו לא ויתר על אזרחותו האמריקאית. נכון שמהבחינה חוקית היה עליו לעשות זאת כדי להיבחר לכנסת ולראשות הממשלה בישראל, אבל הוא חמק מכך.

ממה שידוע לי דווקא כן ויתר

על החלק הכי חשוב לא ענית. מה דעתך? הוא סוכן אמריקאי או לא?

 

[hrpbiiapnrpeltework]

לא.
שאלה הבאה.

מה בנוגע לכל הנקודות שהועלו? לכל הפחות כל זה נשמע די חשוד

 

[hrpbiiapnrpeltework]

המומחה?

לא, ואנחנו לא מדברים על האיש הזה בפורום הזה. תודה.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

לדעתי חיבים לעזור לזולת .במידה ולא מכירים את האוביקט העזרה צריכה להיות מדודה ,
פעם בהולכי ברחוב בעירי עמדה אשה ופשטה יד לנדבה, שלפתי את ארנקי ונתתי לה נדבה,
בחוזרי חזרה באותו רחוב ,עדין עמדה שם ופשטה את ידה לנדבה, לא הכירה אותי שנתתי לה כבר
ולכן לא שלפתי פעם שניה את ארנקי,,,,היא התחילה לקלל אותי בקללות שלא ניתנות לתאור

הגעתי למסקנה ,אנשים שאני לא מכירה יקבלו את נידבתי מכל הלב בצורה מדודה,

כעיקרון, אני לא באמת גר או מסתובב במקומות של אנשים שזקוקים לנדבות, והאיש היה כמו תלוש מהסיטואציה.

אני ביקשו ממני נדבות שלוש פעמים בחיים.

פעם ראשונה, אני לא אשכח את זה בחיים, כי אני זוכר שזה בדיוק היה היום הראשון של כיתה י"ב. זה היה ה-1 בספטמבר של 2015. הייתי בן 17.

בדרך לבית-ספר עברתי מאחורי הבניין כי אמא נתנה לי להוריד את הזבל. זרקתי אותו ופתאום הופיע האיש הזה כאילו משום מקום, או פשוט לא שמתי לב אליו, וביקש נדבה, ועוד אמר לי בשביל מה. בשביל האוטובוס.

הוצאתי את הארנק, וכמו מה שאני מכיר את עצמי, לגמרי הייתי מסוגל להביא לו שטר, לא 200, אבל 20 או 50, אבל האיש ביקש ספציפית כסף לאוטובוס, ושטר לא היה עוזר לו. אז נתתי לו מטבע או מטבעות. אני לא זוכר בדיוק כמה זה היה. נראה לי 10 שקל?

נתתי לו והמשכתי בדרכי לבית-הספר, ליום הראשון של כיתה י"ב.

הפעם הבאה הייתה שנים אחר-כך. הייתי בדרך חזרה מבית-הספר להשלמת בגרויות "יואל גבע". בית-הספר להשלמת בגרויות הטוב והיקר במדינה, עם מורי השלמת בגרויות שמשתכרים כאילו היו הייטקיסטים-30,000 שקל בחודש. ארבע קורסים להשלמת ארבע מבחני בגרות עלו להורים שלי צפונה מ-20,000 שקל. בדרכי חזרה מהבית-ספר, יצא לי במקרה לחלוף על פני אישה מבוגרת, כבדת משקל, נכה, שישבה על כיסא לבן פשוט של חברת הכיסאות "כתר". ידה המושטת קדימה החזיקה כוס חד-פעמית מלאה במטבעות מכל הסוגים.

ליבי יצא אליה, מה גם שאנשים כמוני וממשפחות כמו שלי אמורים "להחזיר משהו לעולם" או משהו כזה, ובדחף רגעי הוצאתי שטר של 200, שמתי בכוס החד-פעמית והמשכתי ללכת לפני שתספיק להודות לי שלא לצורך.

אחרי כמה צעדים ומבלי שאני עוצר סובבתי לעברה חצי מבט למשך שבריר שנייה.

ראיתי אותה מקרבת את הכוס אליה ומסתכלת בפנים. מוודאת שמראה עיניה לא מטעה אותה. שמישהו באמת עכשיו עבר לידה ושם לה שטר, ועוד של 200.

קרוב לוודאי שהייתה מודה לי, אבל כפי מה שרציתי, לא היה לה את הזמן. היא לא הספיקה. עד שהיא הבינה מה קרה, כבר הייתי רחוק.

הפעם השלישית הייתה כאמור המקרה המתואר בפוסט הפותח של שרשור זה.

 

[SupermanZW]

ממה שידוע לי דווקא כן ויתר

על החלק הכי חשוב לא ענית. מה דעתך? הוא סוכן אמריקאי או לא?

לדעתי הוא כן (ואני סבור שאני הכותב היחיד בפורום שחושב כך).