תביעה של עובדת סיעודית זרה

מצב
הנושא נעול.

בעל 0212

New member
תביעה של עובדת סיעודית זרה

תביעה של עובדת סיעודית זרה
שלום, הורי שכרו בעבר את שירותיה של עובדת רומניה שתהיה עם סבתי בביתה ותעזור לה על פי צרכיה (בישול, עזרה במקלחת וכדומה), אך בעיקר שתהיה שם, כיוון שסבתי חולת אלצהיימר ולא בדיוק יודעת מה היא עושה. לאחרונה קיבלנו תביעה מצד העובדת הזו (שעזבה כבר לפני שנתיים לאחר שעבדה כשנתיים), בסך של כ- 150,000 ש"ח שעיקרן שעות נוספות שלכאורה חייבים לה. חשוב לציין כי בחוזה מולה צויין שכרה הגלובלי ומהות עבודתה. עפ"י מה ששמעתי חוק שעות עבודה ומנוחה מציין כי יום עבודה הינו 8 שעות ומעבר לכך יש לשלם שעות נוספות. ולכן כיוון שהיא שהתה בבית 24 שעות (למעט חופשת סוף השבוע שקיבלה) מגיעות לה שעות נוספות רבות. בזמנו, לא הייתה מודעות אצל שוכרי שירות זה לאיזה ביצה הם נופלים, ואנשים פשוטים רבים כמו הורי לא ידעו מן הסתם למה הם נכנסים. מישהו כאן יכול לתת דוגמאות נוספות למקרים דומים? ותוצאותיהם בבית המשפט?
 
היא לא תוכר כמי שעבדה 24 שעות רצוף.

תביעה של עובדת סיעודית זרה
שלום, הורי שכרו בעבר את שירותיה של עובדת רומניה שתהיה עם סבתי בביתה ותעזור לה על פי צרכיה (בישול, עזרה במקלחת וכדומה), אך בעיקר שתהיה שם, כיוון שסבתי חולת אלצהיימר ולא בדיוק יודעת מה היא עושה. לאחרונה קיבלנו תביעה מצד העובדת הזו (שעזבה כבר לפני שנתיים לאחר שעבדה כשנתיים), בסך של כ- 150,000 ש"ח שעיקרן שעות נוספות שלכאורה חייבים לה. חשוב לציין כי בחוזה מולה צויין שכרה הגלובלי ומהות עבודתה. עפ"י מה ששמעתי חוק שעות עבודה ומנוחה מציין כי יום עבודה הינו 8 שעות ומעבר לכך יש לשלם שעות נוספות. ולכן כיוון שהיא שהתה בבית 24 שעות (למעט חופשת סוף השבוע שקיבלה) מגיעות לה שעות נוספות רבות. בזמנו, לא הייתה מודעות אצל שוכרי שירות זה לאיזה ביצה הם נופלים, ואנשים פשוטים רבים כמו הורי לא ידעו מן הסתם למה הם נכנסים. מישהו כאן יכול לתת דוגמאות נוספות למקרים דומים? ותוצאותיהם בבית המשפט?
היא לא תוכר כמי שעבדה 24 שעות רצוף.
לפי הפסיקה של בית הדין לעבודה יגיע לה לקבל לפחות שכר מינימום בתוספת 30% מזה. אם השכר הגלובלי שהיא קיבלה מגיע לסכום הזה - כנראה שהיא לא תהיה זכאית לתשלום נוסף על שכר ושעות נוספות. אם זה לא מגיע - כנראה שהיא תהיה זכאית להשלמה של זה. (זה לא אומר כלום על זכויות אחרות).
 
פסק הדין הזה נמצא...

היא לא תוכר כמי שעבדה 24 שעות רצוף.
לפי הפסיקה של בית הדין לעבודה יגיע לה לקבל לפחות שכר מינימום בתוספת 30% מזה. אם השכר הגלובלי שהיא קיבלה מגיע לסכום הזה - כנראה שהיא לא תהיה זכאית לתשלום נוסף על שכר ושעות נוספות. אם זה לא מגיע - כנראה שהיא תהיה זכאית להשלמה של זה. (זה לא אומר כלום על זכויות אחרות).
פסק הדין הזה נמצא...
בקישור הזה.
 

בעל 0212

New member
שמעתי על פסיקה זו, ובכל זאת

היא לא תוכר כמי שעבדה 24 שעות רצוף.
לפי הפסיקה של בית הדין לעבודה יגיע לה לקבל לפחות שכר מינימום בתוספת 30% מזה. אם השכר הגלובלי שהיא קיבלה מגיע לסכום הזה - כנראה שהיא לא תהיה זכאית לתשלום נוסף על שכר ושעות נוספות. אם זה לא מגיע - כנראה שהיא תהיה זכאית להשלמה של זה. (זה לא אומר כלום על זכויות אחרות).
שמעתי על פסיקה זו, ובכל זאת
הפסיקה נסובה על עובדת אשר טיפלה בילדה נכה וגם שימשה כעוזרת בית, ולכן נראה ע"י בית המשפט כי מגיע לה 30% מעל לשכר מינימום. אך מה עם עובדת שרוב הזמן צפתה בטלויזיה ועסקה בעיניניה ורק לפרקי זמן קצרים עסקה ממש בטיפול? לא הגיוני לדרוש שכר מסוים עבור עובדת שעבדה ועסקה בהרבה תחומים בניהול הבית, ואת אותו שכר עבור מישהי שרוב הזמן לא עשתה דבר בכל הקשור בטיפול באשה הסיעודית - אני סמוך ובטוח שסך שעות העבודה שלה (כולל התקורה של שעות קימה ושינה בלילה) אינו עולה על 8 שעות ביום. אך כמובן יש את שעות הכוננות שלה. חוץ מזה ברור שהיא לא קיבלה שכר של 30% מעל שכר מינימום, הרי לא בשביל שכר גבוה שכזה מביאים עובדת שכאלו ארצה. התקדים המשפטי הזה מתייחס למקרה שאינו מייצג את המקרה שלנו מבחינת עומס העבודה שהיה לעובדת, ולכן אני מקווה שהוא אינו חל עלינו.
 
אני חושב שזה כן חל עליכם.

שמעתי על פסיקה זו, ובכל זאת
הפסיקה נסובה על עובדת אשר טיפלה בילדה נכה וגם שימשה כעוזרת בית, ולכן נראה ע"י בית המשפט כי מגיע לה 30% מעל לשכר מינימום. אך מה עם עובדת שרוב הזמן צפתה בטלויזיה ועסקה בעיניניה ורק לפרקי זמן קצרים עסקה ממש בטיפול? לא הגיוני לדרוש שכר מסוים עבור עובדת שעבדה ועסקה בהרבה תחומים בניהול הבית, ואת אותו שכר עבור מישהי שרוב הזמן לא עשתה דבר בכל הקשור בטיפול באשה הסיעודית - אני סמוך ובטוח שסך שעות העבודה שלה (כולל התקורה של שעות קימה ושינה בלילה) אינו עולה על 8 שעות ביום. אך כמובן יש את שעות הכוננות שלה. חוץ מזה ברור שהיא לא קיבלה שכר של 30% מעל שכר מינימום, הרי לא בשביל שכר גבוה שכזה מביאים עובדת שכאלו ארצה. התקדים המשפטי הזה מתייחס למקרה שאינו מייצג את המקרה שלנו מבחינת עומס העבודה שהיה לעובדת, ולכן אני מקווה שהוא אינו חל עלינו.
אני חושב שזה כן חל עליכם.
ו-30% מעל שכר המינימום זה הרבה פחות מאשר גמול שעות נוספות על 16 שעות נוספות כל יום. תקרא את מה שכתוב שם בדעת הרוב בפסק הדין: "מדובר בעובדת שטיפלה בילדה נכה. היא עשתה זאת תוך שהיא התגוררה עמה. איני יודעת אם זוהי משרה הקרויה "au-pair" אם לאו אך מהותית מדובר במה שקרוי "au-pair" בלשון העם. חברי הנשיא אדלר סבור שעל המערערת להוכיח את מספר השעות בן עבדה שאם לא כן מדובר ב"ניצול", ב"עבדות", ב"סינדרלה". הדרישה כי עובד מסוג זה יוכיח את שעות העבודה אינה מציאותית. כך לדוגמה אם המטופל זקוק לעזרה בלילה על מנת להגיע לשרותים יהיה על המטפל לקום למשך כעשר דקות לעזור לו. האם על המטפל להוכיח זאת? ומה אם המטופל או קרוביו יכחישו זאת? האם יש להביא עדים ותצהירים על כך שהמטופל קם בלילה? ומה אם המטפל יטען שבמשך מחצית השעה לאחר מכן הוא לא נרדם? האם נכלול מחצית שעה זו בשעות העבודה שלו? האם נכלול חלק ממנה? מטפל מסוג המערערת בפנינו נמצא בבית גם כאשר אינו עושה דבר. כיצד נחשב שעות אלו? האם כאשר היא צופה בטלוויזיה או קוראת ספר אלו שעות עבודה? הוא מחוייב להיות נוכח אך אינו מבצע כל עבודה בזמן זה. האם נראה זאת ככוננות דוגמת רופאים בכוננות הצריכים להיות זמינים? והדוגמאות רבות. ברי כי סוג עבודה מעין זה הוא סוג העבודה אליו התכוון המחוקק בסעיף 30 לחוק. זהו בה אין אפשרות לפקח על שעות העבודה. אין אפשרות להתייחס לשעות אותן עובד העובד הלכה למעשה. זה אינו מציאותי. עמדתי על כך שעלינו לגשר בין המשפט לחיים. ... הנה כי כן, אין בידי לקבל את הגישה לפיה יש לשמוע ראיות באשר למספר השעות בן עבדה המערערת. בעיני אלו המקרים שיש לראותם כחריגים הנכללים בסעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה. ... אין באמור כדי לומר שיש לקפח את המערערת. יש לדאוג לכך שהיא תקבל יום מנוחה שבועי, חופשות כדין, ולקבוע אחוז מסויים מעל שכר מינימום כשכרה. לשם כך עלינו לקחת בחשבון שהמערערת קבלה דיור וכלכלה. חוק הגנת השכר, ה'תשי"ח-1958 מאפשר תשלום חלק מהשכר בדיור. ... ודוק. גם חוק זה ראה כי יש להתאים את המשפט למציאות החיים, וקבע כי יש וחלק מהשכר משולם בדיור, מזון ומשקאות. יש אם כן לקבוע שכר כולל למערערת ולא לחשב את השעות הנוספות. נראה לי ששכר סביר יהא שכר בגובה שכר מינימום בתוספת 30% מעל שכר המינימום.".
 

בעל 0212

New member
ובכל זאת

אני חושב שזה כן חל עליכם.
ו-30% מעל שכר המינימום זה הרבה פחות מאשר גמול שעות נוספות על 16 שעות נוספות כל יום. תקרא את מה שכתוב שם בדעת הרוב בפסק הדין: "מדובר בעובדת שטיפלה בילדה נכה. היא עשתה זאת תוך שהיא התגוררה עמה. איני יודעת אם זוהי משרה הקרויה "au-pair" אם לאו אך מהותית מדובר במה שקרוי "au-pair" בלשון העם. חברי הנשיא אדלר סבור שעל המערערת להוכיח את מספר השעות בן עבדה שאם לא כן מדובר ב"ניצול", ב"עבדות", ב"סינדרלה". הדרישה כי עובד מסוג זה יוכיח את שעות העבודה אינה מציאותית. כך לדוגמה אם המטופל זקוק לעזרה בלילה על מנת להגיע לשרותים יהיה על המטפל לקום למשך כעשר דקות לעזור לו. האם על המטפל להוכיח זאת? ומה אם המטופל או קרוביו יכחישו זאת? האם יש להביא עדים ותצהירים על כך שהמטופל קם בלילה? ומה אם המטפל יטען שבמשך מחצית השעה לאחר מכן הוא לא נרדם? האם נכלול מחצית שעה זו בשעות העבודה שלו? האם נכלול חלק ממנה? מטפל מסוג המערערת בפנינו נמצא בבית גם כאשר אינו עושה דבר. כיצד נחשב שעות אלו? האם כאשר היא צופה בטלוויזיה או קוראת ספר אלו שעות עבודה? הוא מחוייב להיות נוכח אך אינו מבצע כל עבודה בזמן זה. האם נראה זאת ככוננות דוגמת רופאים בכוננות הצריכים להיות זמינים? והדוגמאות רבות. ברי כי סוג עבודה מעין זה הוא סוג העבודה אליו התכוון המחוקק בסעיף 30 לחוק. זהו בה אין אפשרות לפקח על שעות העבודה. אין אפשרות להתייחס לשעות אותן עובד העובד הלכה למעשה. זה אינו מציאותי. עמדתי על כך שעלינו לגשר בין המשפט לחיים. ... הנה כי כן, אין בידי לקבל את הגישה לפיה יש לשמוע ראיות באשר למספר השעות בן עבדה המערערת. בעיני אלו המקרים שיש לראותם כחריגים הנכללים בסעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה. ... אין באמור כדי לומר שיש לקפח את המערערת. יש לדאוג לכך שהיא תקבל יום מנוחה שבועי, חופשות כדין, ולקבוע אחוז מסויים מעל שכר מינימום כשכרה. לשם כך עלינו לקחת בחשבון שהמערערת קבלה דיור וכלכלה. חוק הגנת השכר, ה'תשי"ח-1958 מאפשר תשלום חלק מהשכר בדיור. ... ודוק. גם חוק זה ראה כי יש להתאים את המשפט למציאות החיים, וקבע כי יש וחלק מהשכר משולם בדיור, מזון ומשקאות. יש אם כן לקבוע שכר כולל למערערת ולא לחשב את השעות הנוספות. נראה לי ששכר סביר יהא שכר בגובה שכר מינימום בתוספת 30% מעל שכר המינימום.".
ובכל זאת
קודם כל היא לא דורשת 16 שעות נוספות אלא משהו כמו 6 שעות נוספות יומיות. דבר שני, תוספת של 30% לחודש מעל לשכר מינימום מגיעה לסכום לא מבוטל גם כן. אבל איך אפשר להחליט החלטה גורפת שכזו על כל מגזר העובדים הסיעודיים? סבתא שלי לדוגמא, הייתה שלוש פעמיים בשבוע במועדון לקשישים בשעות הבוקר ועד הצהריים. בזמן הזה העובדת הייתה חופשייה לחלוטין. העובדת מעולם לא הכינה לבאי הבית ארוחות או הגישה לשולחן וכדומה כמו העובדת שעליה מדובר בפסק הדין הזה. עבודתה הייתה מאד מוגדרת לצרכיה של סבתי. ברור שהעובדת בפסק הדין עבדה יותר שעות בפועל מאשר העובדת שהייתה אצלנו. כמו כן, במקרה הנ"ל העובדת גרה עם המשפחה כך שניתן לומר שהם יכלו לפקח על שעות עבודתה במרבית מהזמן. במקרה שלי היא גרה עם סבתי לבד, ולנו ממש לא הייתה אפשרות לפקח על שעות עבודתה בפועל, וסבתי לא בעלת דיעה צלולה אשר יכולה להעיד בנושא זה. לכן המקרה שלנו נראה כמתאים לחריג בחוק שעות העבודה והמנוחה עפ"י הסעיף שבו נאמר שלא ניתן לפקח על שעות העבודה.
 
אז תנסה להתגונן, אם תרצה.

ובכל זאת
קודם כל היא לא דורשת 16 שעות נוספות אלא משהו כמו 6 שעות נוספות יומיות. דבר שני, תוספת של 30% לחודש מעל לשכר מינימום מגיעה לסכום לא מבוטל גם כן. אבל איך אפשר להחליט החלטה גורפת שכזו על כל מגזר העובדים הסיעודיים? סבתא שלי לדוגמא, הייתה שלוש פעמיים בשבוע במועדון לקשישים בשעות הבוקר ועד הצהריים. בזמן הזה העובדת הייתה חופשייה לחלוטין. העובדת מעולם לא הכינה לבאי הבית ארוחות או הגישה לשולחן וכדומה כמו העובדת שעליה מדובר בפסק הדין הזה. עבודתה הייתה מאד מוגדרת לצרכיה של סבתי. ברור שהעובדת בפסק הדין עבדה יותר שעות בפועל מאשר העובדת שהייתה אצלנו. כמו כן, במקרה הנ"ל העובדת גרה עם המשפחה כך שניתן לומר שהם יכלו לפקח על שעות עבודתה במרבית מהזמן. במקרה שלי היא גרה עם סבתי לבד, ולנו ממש לא הייתה אפשרות לפקח על שעות עבודתה בפועל, וסבתי לא בעלת דיעה צלולה אשר יכולה להעיד בנושא זה. לכן המקרה שלנו נראה כמתאים לחריג בחוק שעות העבודה והמנוחה עפ"י הסעיף שבו נאמר שלא ניתן לפקח על שעות העבודה.
אז תנסה להתגונן, אם תרצה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה