תביעה: שוסטר נ. עגור
תיק מס' 11847/04 שוסטר נ. עגור המועדון הישראלי בשנת 2004 תבעתי את מועדון עגור לאחר שנרשמתי ושילמתי מראש 1900$ עבור קורס לימודי טיסה בבקאי. רק במהלך הלימודים קיבלתי דרך הפורום את ספר העזר המקצועי המחייב את בתי הספר. נגשתי לאגודה, עיון נוסף במסמכי האגודה הישראלית למצנחי רחיפה עזר לי לקלוט שכל מהלך הלימודים אינו תיקני ואופן הלימוד בעגור לפי המסמכים באגודה הינו פלילי ובהחלט לא מתבצע לפי הנדרש בספר. הסיבות שגרמו לי לתבוע את עגוד: 1. הרצון הישראלי שלא לצאת "פרייר" 2. מהלך לימודים שנמשך מעל 7 חודשים ( כל פעם תירוץ אחר) 3. המראות ונחיתות באיזורים אסורים לטיסה. ( במקרה אחד, בשעת המראה מחוף ראשל"צ רדפה אחרינו ניידת משטרה שהזמנו השכנים) 4. טיסות הדרכה ע"י אדם שאינו מוכשר להדרכה ( לא ארנון) 5. המראה לסולו כאשר ברור למדריך שמכשיר הקשר לא עובד. 6. המראה בכביש הגישה למנחת נען כאשר משאיות מגיעות ממול. (לא המראנו מהמנחת כי גילי הטייס הראשי היה במקום, ולמדריך לא היה מאושר להדרכה. פעמיים קיפלנו את המצנח בכדי לתת למשאיות זבל לעבור) 7. למרות שהסולו הינו רק שלב אחד בתוכנית הלימודים, אמר ארנון לאחר הסולו שהסתיימו הלימודים והשלב הבא הינו מבחן. ושהוא לא מחוייב לספר העזר המקצועי. 8. ועוד סיבות המועלות בכתב התביעה. לפני שנמשיך, בדיחה: שני שופטים הולכים ברחוב כאשר ניגשת אישה לאחד מהם ואומרת לו שהכלב שלו נשך אותה וגרם לה נזקים. שולף השופט 500 ₪ ונותן לה וסוגר איתה את התיק. אומר לו חברו, "למה עשית את זה, אין לך בכלל כלב" אומר השופט השני, "נכון, אבל לך תדע לאיזה שופט אני אפול". שורה תחתונה, הפסדתי במשפט. הגעתי לדיון מצוייד במסמכים הבאים: 1. מפת בועות טיסה. 2. תמונות מנחת נען וחוף הים בראשל"צ שם התקיימו השיעורים. 3. מסמך שהוכן ע"י מר דוד יצחק, סגן טייס ראשי המגדיר דרישות מבית ספר לטיסה , בין השאר חובת מיקום מנחת מאושר בתוך בועה מאושרת לממ"ג 4. אישור מיו"ר ועד הממגים שמאשר שאסורה הטיסה וההמראה בקרבת חופי ים. 5. מסמך שהוכן ע"י מר דוד יצחק, סגן טייס ראשי שאומר במפורש, שתפעול בית ספר לטיסה ללא מנחת מאושר הינו עברה פלילית. 6. העתק מתוך התיק האישי שלי בעגור שמציין את מיקום הטיסות. רוב הטיסות התקיימו באיזור ראשל"צ ויבנה האסורים לטיסה. מולי התייצב ארנון: הוא שכנע את השופטת בנקודות הבאות: (הכל מתועד בפרוטוקול) 1. המראות מחוף הים בראשל"צ- ציטוט " אנחנו ממריאים ממגרש החנייה הרחב, ללא שימוש, הנמצא מזרחית לחוף. וזה לא נקרא חוף" 2. המראות משדות באיזור מנחת נען: ארנון הסביר לשופטת שבגלל שהאזור הינו בתוך ה CTR של נתב"ג מותר לטוס במקום בממ"ג. ( השופטת אחזה בידה את מפת הבועות ולא ראתה באזור בועה מאושרת, לכן ארנון הפנה את תשומת ליבה לCTR של נתב"ג) מאוחר יותר, בפסק הדין השופטת כותבת שברור לה שאזורי CTR הינם מאושרים לטיסת ממ"ג. 3. מכשיר הקשר לא עבד בסולו – טען ארנון שזו תקלה אופיינית לכלי טייס והחניכים מתורגלים במצבים אילו. 4. בנוגע לטיסות שהתקיימו כולן מחוץ לבועות- קבעה השופטת – ציטוט " איזורים אסורים לטיסה מצויינים מפורשות ע"י אזור מקווקו ואזור מנוקד. אזורים אלה רחוקים מאזורי ראשל"צ ונען" (כוונת השופטת לכור בדימונה) לסיכום: כל מי שהייה זקוק לראיה שהחוק נרמס ברגל גסה ע"י עגור – הראיה מונחת מולו. כל מי שהיה זקוק לראיה שמחיר זול לא משתלם – הראיה מונחת מולו. כל מי שהיה זקוק לראיה בדבר רמת השפיטה בארץ-הראיה מונחת מולו הפרוטוקול המלאה ימסר לכל דורש בברכת שנה טובה יובל שוסטר
תיק מס' 11847/04 שוסטר נ. עגור המועדון הישראלי בשנת 2004 תבעתי את מועדון עגור לאחר שנרשמתי ושילמתי מראש 1900$ עבור קורס לימודי טיסה בבקאי. רק במהלך הלימודים קיבלתי דרך הפורום את ספר העזר המקצועי המחייב את בתי הספר. נגשתי לאגודה, עיון נוסף במסמכי האגודה הישראלית למצנחי רחיפה עזר לי לקלוט שכל מהלך הלימודים אינו תיקני ואופן הלימוד בעגור לפי המסמכים באגודה הינו פלילי ובהחלט לא מתבצע לפי הנדרש בספר. הסיבות שגרמו לי לתבוע את עגוד: 1. הרצון הישראלי שלא לצאת "פרייר" 2. מהלך לימודים שנמשך מעל 7 חודשים ( כל פעם תירוץ אחר) 3. המראות ונחיתות באיזורים אסורים לטיסה. ( במקרה אחד, בשעת המראה מחוף ראשל"צ רדפה אחרינו ניידת משטרה שהזמנו השכנים) 4. טיסות הדרכה ע"י אדם שאינו מוכשר להדרכה ( לא ארנון) 5. המראה לסולו כאשר ברור למדריך שמכשיר הקשר לא עובד. 6. המראה בכביש הגישה למנחת נען כאשר משאיות מגיעות ממול. (לא המראנו מהמנחת כי גילי הטייס הראשי היה במקום, ולמדריך לא היה מאושר להדרכה. פעמיים קיפלנו את המצנח בכדי לתת למשאיות זבל לעבור) 7. למרות שהסולו הינו רק שלב אחד בתוכנית הלימודים, אמר ארנון לאחר הסולו שהסתיימו הלימודים והשלב הבא הינו מבחן. ושהוא לא מחוייב לספר העזר המקצועי. 8. ועוד סיבות המועלות בכתב התביעה. לפני שנמשיך, בדיחה: שני שופטים הולכים ברחוב כאשר ניגשת אישה לאחד מהם ואומרת לו שהכלב שלו נשך אותה וגרם לה נזקים. שולף השופט 500 ₪ ונותן לה וסוגר איתה את התיק. אומר לו חברו, "למה עשית את זה, אין לך בכלל כלב" אומר השופט השני, "נכון, אבל לך תדע לאיזה שופט אני אפול". שורה תחתונה, הפסדתי במשפט. הגעתי לדיון מצוייד במסמכים הבאים: 1. מפת בועות טיסה. 2. תמונות מנחת נען וחוף הים בראשל"צ שם התקיימו השיעורים. 3. מסמך שהוכן ע"י מר דוד יצחק, סגן טייס ראשי המגדיר דרישות מבית ספר לטיסה , בין השאר חובת מיקום מנחת מאושר בתוך בועה מאושרת לממ"ג 4. אישור מיו"ר ועד הממגים שמאשר שאסורה הטיסה וההמראה בקרבת חופי ים. 5. מסמך שהוכן ע"י מר דוד יצחק, סגן טייס ראשי שאומר במפורש, שתפעול בית ספר לטיסה ללא מנחת מאושר הינו עברה פלילית. 6. העתק מתוך התיק האישי שלי בעגור שמציין את מיקום הטיסות. רוב הטיסות התקיימו באיזור ראשל"צ ויבנה האסורים לטיסה. מולי התייצב ארנון: הוא שכנע את השופטת בנקודות הבאות: (הכל מתועד בפרוטוקול) 1. המראות מחוף הים בראשל"צ- ציטוט " אנחנו ממריאים ממגרש החנייה הרחב, ללא שימוש, הנמצא מזרחית לחוף. וזה לא נקרא חוף" 2. המראות משדות באיזור מנחת נען: ארנון הסביר לשופטת שבגלל שהאזור הינו בתוך ה CTR של נתב"ג מותר לטוס במקום בממ"ג. ( השופטת אחזה בידה את מפת הבועות ולא ראתה באזור בועה מאושרת, לכן ארנון הפנה את תשומת ליבה לCTR של נתב"ג) מאוחר יותר, בפסק הדין השופטת כותבת שברור לה שאזורי CTR הינם מאושרים לטיסת ממ"ג. 3. מכשיר הקשר לא עבד בסולו – טען ארנון שזו תקלה אופיינית לכלי טייס והחניכים מתורגלים במצבים אילו. 4. בנוגע לטיסות שהתקיימו כולן מחוץ לבועות- קבעה השופטת – ציטוט " איזורים אסורים לטיסה מצויינים מפורשות ע"י אזור מקווקו ואזור מנוקד. אזורים אלה רחוקים מאזורי ראשל"צ ונען" (כוונת השופטת לכור בדימונה) לסיכום: כל מי שהייה זקוק לראיה שהחוק נרמס ברגל גסה ע"י עגור – הראיה מונחת מולו. כל מי שהיה זקוק לראיה שמחיר זול לא משתלם – הראיה מונחת מולו. כל מי שהיה זקוק לראיה בדבר רמת השפיטה בארץ-הראיה מונחת מולו הפרוטוקול המלאה ימסר לכל דורש בברכת שנה טובה יובל שוסטר