טמפרטורת צבע.
צבעוניות מקור האור נמדדת במעלות K=קלווין. קלווין ביצע ניסוי שבו בדק את הקשר שיש בין כמות האנרגיה המושקעת לצבעוניות האור, ומצא שככול שהכמות גבוהה יותר כך האור יותר כחול!!! משום כך הארת שמש באמצע היום יותר כחולה מאשר בזריחה ושקיעה (יש קשר לזוית ולדרך באטמוספרה). הים כחול כי צבעו הוא השתקפות הרקיע.. אבל הארה בטמפרטורות נמוכות= אדומה, כתומה, צהובה, מקנה לאור הפנים תחושה בריאה ו"טיבעית " יותר. ולכם אנחנו מעדיפים אור שמחמיא לנו... (יש לזה אולי קשר שבעבר האור היה יציר של בערה וכמות אנרגיה מוגבלת והתוצאה היתה אור צהוב של נרות...). החלק השני החשוב הוא תואמות הצבע או מהו ההרכב הספקטראלי ואם הוא שלם או שבור. מקור האור היחיד שנותן ספקטרום שלם הוא נורת הליבון(ואכניס את כול הקבוצות שההארה היא תוצאה של התלהטות תייל מתכת כהתנגדות להעברת חשמל) משום כך אנחנו מודדים את איכות האור בהשוואה לנורה זו. הבעיה שאומנם קיימות בעולם נורות פלואוריניות ברמת תואמות צבע של אפילו 90% אבל הן לא מיובאות כי הן יקרות יותר ולדברי הסוחרים אין להן ביקוש... אלה המיובאות לארץ (כמו לעולם השלישי ..) ברובן הן של 75%. נכון צויינה נורת האינטרנה אבל ישנן נורות בטמפרטורות צבע שונות מועשרות ספקטרום לדוגמא כול סידרת הלומינוקס והלומינוקס דה לוקס של אוסראם. בארה"ב התקינה בחדרי מלון תובעת שימוש בלעדי בנורות פלואוריניות מסיבות של אחזקה וחיסכון באנרגיה לתפעול ומניעת מיזוג מיותר.. השימוש הוא בנורות פלואוריניות קומפקטיות בתואמות גבוהה בלבד. איכותן של נורות אלה גבוהה עד כדי כך שאי אפשר להבחין בסוג מאחורי האהיל לחלוטין.