שתפו בשיעורי שבת-שני 29-31.1.05

30.1.05 ראשון 18:00../images/Emo22.gif

הגעתי ב-17:30 וישבתי בסבבה על הדשא עם מירה לירן ורוית בלי שום כוונה להזיז ת'תחת או משהו דומה לזה שחס וחלילה ולא אתעייף או יהיה איזכור בפרוטוקול שעבדתי לפני השיעור
. אחרי סתבט קצר בן התחיל את השיעור במיקוד על הפרדת הפגישה מהשיעור והתחברות לקונג פו והפרדתו גם מהמדריך ולתבוע על זה בעלות כי זה שלנו
או משהו כזה. גם בדרך עשינו את ההפרדה הזו די הייתי מעופף בדרך
. ממש לא מדוייק מה שרשמתי אני מניח שאקבל תיקון מדיווח של אחרים. כל רגע הבטנו על מישהו אחר ואיך זה היה אם הוא היה מוביל אותנו "לעולם הזה או לארץ" של הקונג פו כל אחד זה היה יכול להיות שונה. בן אמר לי להחליף אותו בטרום חימום
ולא אמר לי להמשיך אחריו והמשכתי כי הוא לא בא להפסיק אותי
לרגע צצו לי מחשבות של לקרוא לו אבל החלטתי להמשיך עד שהוא יבוא. אחרי זה הוא אמר לי להמשיך גמישות טכניקות פורמות ועבודת זוגות עד שהוא יפסיק אותי וזה היה ממש סבבה
, בגמישות כולנו במעגל וכל אחד מעביר תרגיל אחד מה שהיה רעיון די מופלא
. החימום היה די מגניב הכל זרם לי סבבה ודי נהניתי אחרי זה העברתי להם שתי טכניקות ונתתי להם לתרגל כל אחת מס' דקות, מעבר לפורמות בעבודה עצמאית גם מס' דקות ואחרי זה עבודת זוגות. כתפיים, הזזות, וקרב רגליים מתחת לגובה הברכיים
קרמל"ב
ואחרי זה בן הפסיק אותי. זה היה מגניב לחלוטין ממש נהניתי כי לא הייתי צריך להזיז ת'תחת יותר מידי
אוי העצלנות הזאת. עבודה פנימית של סריקת הגוף להרגיש איפה נעים ולא נעים אחרי זה אותה עבודה עם מעבר על איברי הגוף מלמטה למעלה התמקדות בנשימה וסיום
. המיקוד והעבודה הפנימית לא מדוייקים בכלל חסרים שם המון פרטים שאני לא זוכר אבל הם היו סבבה
. בקיצרו היה שיעור סבבה היה לי ממש נחמד להדריך ראיתי דברים שעשו לי נעים והצחיקו אותי וגם העלו חיוך, אמיר המופלא עובד בצורה מדהימה הייתי די מוקסם ממנו בשיעור במבט מהצד. הוא גם הצחיק אותי עם לנה חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח היא אמרה לו חכה חכה בבית נקרעתי מצחוק וגם בעבודת כתפיים שלהם צחקתי. ועוד יותר כיף שבן אמר לי שהוא חייב לי 60 שקל
מה שמראה שאני באמת מעופף בזמן האחרון אם שכחתי את זה נדיר מאוד שאני שוכח שמישהו חייב לי כסף ושכחתי
. עפתי הביתה לאכול ולהנות מהשיעור שהיה לי ומההרגשה הטובה שנשארה לי אחריו חשבתי עליו קצת אח"כ ושקעתי קצת במחשבות נעימות בדרך הביתה
. אני מנסה די בהצלחה להפסיק לשקר לעצמי שאני לא תלמיד טוב אם אני לא מתאמן יותר בזמן אחרון לפני השיעור וזה הולך סבבה אבל עדיין קצת מציק
חחחחחחחחחחח.
 
שתפו בשיעורי שבת-שני 29-31.1.05

כתבתי שיר, אבל במגירה אני אותו משאיר רציתי לכתוב דיווח, אבל במקום זה אכלתי תפוח רציתי לתת אהבה, אבל במקום זה עשיתי שכיבות סמיכה חשתי כאב, אבל שמרתי אותו בלב חשבתי גם על פזמון, אבל שפטתי אותו המון
אז זהו.
 
ראשון 22:00 30.1.05

לפני השיעור: פורמת קרב, פורמות, קרב סימונים עם עופרי ואז ידיים. כל הגוף כואב אחרי המנזר. בן מתחיל ומסביר על מהות הפגישה שלפני השיעור. בדרך לנסות להיות יכולים לבלוע את מה שנשאר לנו מהפרק הראשון בחדווה. השלתי אמונות בעיקר והשוואות על בעיטות וקרבות. ראיתי שזה זמני. הגענו. טרום חימום שבן ואז עופרי ואז שירי. ללא חימום נדמה לי. אני ועופרי קרב סימונים עדין. איך שרוצות. ככה רוב השיעור. היה מגניב וכיף. עבדנו עם דימויים. ברגע מסויים בחרתי להיות "חפץ חשוד" וזה עבד מצויין: "בחפץ חשוד אסור לגעת! וגם לא להתקרב..."
בזוגות עם שאר השיעור, ידיים מלא עם מגע עדין בפרטנר. כל אחד עושה 10 כפיפות בטן, 10 מרפקים ו-10 הליכות צפרדע. במעגל. לנסות להבהיל אחד את השני בצורה חופשית. מבלי להספיק להבחין אפילו, חומקת לי בטעות מכה לגרוגרת של דני ג. כחלק מההבהלה כאילו, אני נבהלתי מאד מעצמי והתקשיתי להבהיל מאז. לקלוט שמשהו יכול להבהיל רק אם לא היינו מודעים. להיות ערים לכוכב הזה שיש עליו המון פעילות. אם זוכרים את עצמנו ואיפה נמצאים, מאד קשה להיבהל. בהלה הפוכה למודעות. ערות. בן אמר שהתגובה היעילה ביותר למצב של בהלה היא הרפיה ומודעות למה קורה. לעשות עבודה עם זה. ניסיתי לשפר את המודעות שלי בחלק האחורי של הגוף ולעבוד עם האמונה שזה קשה להיות מודע ולשים לב כל הזמן, שזה כאילו אומר להיות דרוך כל הזמן = מאמץ. כמעט באמצע משפט שלו, בן עושה איתנו ברכה במעגל.
 
שני31.1.05 20:30


איזה כיף שיש אייקונים חדשים ומגניבים שאפשר להפציץ איתם את המסך בלי קשר
אוינק אוינק חררררר חררררר
. הגעתי לכיכר ב-19:45 בערך וניסיתי לעשות עבודה פנימית קצרצרה וגיליתי משהו מאוד מוזר על עצמי
,כנראה שזה היה בגלל הכובע של הסווטשירט או שזו תנועה שפתאום התחלתי להיות מודע אליה. הצטנפתי בגלל הקור וגיליתי שאני מושך את הכתפיים למעלה וכל השרירים שלי בצוואר ובשכמות מתוחים מאוד וישר הרפיתי וגיליתי שזה חוזר על עצמו אבל אני מניח שזה בגלל הקור והכובע. בן התחיל את השיעור אנשי פרק ראשון מצד אחד אנשי פרק שני מצד אחר מסתכלים על מס' אנשים ומרגישים איך אם הם היו מעבירים אותנו במסלול שאנחנו עוברים בו. לא משנה איזה ביצפר או איזה מדריך פשוט להפריד את עצמנו מהכלי הזה לא הכי מדוייק אבל יותר מפעם שעברה
. טרום חימום בן התחיל אני המשכתי היה לי ממש כיף ודי נעים להעביר לקבוצה די גדולה כזו טרום חימום וסט אחד של בעיטות ועבודת קרקע עד שבן החליף אותי שוב. הוא היה קצת שונה עבודת הקרקע כללה גם עבודת דמיון וגם תוך כדי כפיפות הבטן לראות ולנסות לזכור את כל הכפיפות של האחרים. לבחור 3 כפיפות של מישהו אחר וכל פעם עשינו אותם בסריות. בבעיטת הסיבוב בן שם לי את היד גבוה ולא מי יודע מה הלך לי אבל לא רע בכלל
. במגל הוא גם שם לי את היד ממש גבוה בהתחלה גיחכתי מבפנים אבל אחרי שניה פשוט כיוונתי את הבעיטה והיא פגעה בדיוק בכף יד שלו
. מרוב התלהבות חחחחחחחחחחחח אף בעיטה לא יצאה לי אח"כ חחחחחחחחחחח. עוד קטע מצחיק בחימום אמרתי לשי לספור עד 10 התכוונתי לשי רוז אבל שכחתי לרגע שיש שני שי אחד רוזנברג והשני רוז
ולא אמרתי למי אז שי רוז אומר לי אני
. חחחחחחחחחחחחחחח אמרתי לו כן כן בבלבול כזה ונקרעתי מצחוק כי שניהם הסתכלו עליי
. אחרי זה גמישות ואז גמישות שכללה עבודה פנימית גם אני שי רוז ומרון העברנו כל אחד תרגיל עד שבן לקח אותנו הצידה. התחלנו לעבוד על קרב רגליים מתחת לגובה מותניים כשכולם על כולם
רק לאחד אסור לזוז והוא בוחר נקודה מסויימת שבה הוא עומד ומותר לו להסתובב על הנקודה שלו. זו הייתה עבודה מופלאה ביותר מאוד מאתגרת ומשפרת את הריכוז כי אתה צריך להיות מודע לשני תוקפים הפעם
חטפנו שם כמה מכות חחחחחחח אאטוצ'. חטפתי קצת בקרסול ובלהבים וניסיתי לעבוד קצת יותר עדין. עברנו לחגורת הבטן צלעות וגב תחתון פה כבר האתגר היה הרבה יותר גבוה ולא מעט חטפנו מכות
אבל זה היה מופלא ביותר. מרון אמר בטח בן יבוא ויגיד לנו להגביה את העבודה לגובה הראש
מה שקרה בדיוק אחרי כמה דקות של עבודה וישר התפקענו מצחוק. זה בכלל היה מאתגר ומופלא צריך היה להיזהר לא לחטוף מהרגליים הארוכות של מרון
העבודה הייתה על איזור החזה הצלעות העליונות והגב העליון. בחלק גדול מהעבודה הצלחתי לשמור טוב על עצמי למרות שחטפתי כמה מכות לא נעימות ודי כואבות
ועוד מעט אני הולך למרוח על עצמי
רסקיו ושמן ארניקה. בן קרא לנו לעבודה פנימית במעגל לא להתלבש אם קר ולא להתפשט אם חם לחמם את עצמנו בעזרת הנשימה והדמיון. עבודה די ארוכה אני זוכר רק פרטים מעטים ממנה כי היא ממש היתה ארוכה. לסרוק את השיעור שעברנו, לראות איפה היה לנו כיף, איפה לא היינו כ"כ שלמים עם פעולות שעשינו, עוד משהו על לראות את העבר של החיים שלנו איפה היה לנו כיף ואיפה לא היינו שלמים עם פעולות שעשינו. לנסות להשלים עם ולשמוח עם מה שהיה ולהיות עם הפנים קדימה אל העתיד אל השיעורים הטריים והרעננים שמחכים לנו. מה שהיה בעבר לא קיים יותר לחזור לנקודת השיעור לקרקע לרוח לשיעור ולפתוח עיניים. שיעור בהחלט מופלא ביותר למרות שחטפתי כמה מכות די כואבות שהרבה זמן לא חטפתי
עוד מעט נטפל בעצמי
קצת ונעשה מקלחת
. מאוד נהניתי ברוב חלקי השיעור אפשר אפילו להגיד בכולו למרות שהיה לי די קר
אחרי בליסת שוקולד לבן וחטיף לואקר עפתי הביתה עם הרגשה סבבה. ואכלתי כמה פרוסות לחם עם גבינת עיזים וסחוג
יאמי יאמי.
 
31.1.05 ב8.5 אהבתי את הפזמון!!!../images/Emo23.gif

יאללה הורסט"ן. וממש אהבתי את ההודעה למעלה - צוות שמבאלה המופלא!
לפני השיעור קר ממש... קצת כתפיים עם בוזי ודיבורים על המנזר המופלא ועל ההשתכרות המופלאה (כל אחד והעברת הסופ"ש שלו...
). קרררר עוד. יוצא לרוץ מסביב לכיכר תוך תשומת לב לבן שלקח אליו את הצהובות מתחילת המפגש בערך. קצת יותר חם. מתיישב בפיסוק. עיניים עצומות. מרגיש את הגוף. קר וחם ונעים ומצמרר ביחד... המממ... בן מתחיל את השיעור. מתחלקים לצהובות ולבנות. מסתכלים אחד על השני. מתמקדים בלימודי הקונג פו שלנו. להפריד אותם מהמדריך שמעביר. מסתכלים על שי רוזנברג (יש עוד שי בקבוצה!!!!
... טוב, נו...
), אח"כ אלה, אח"כ טל כהן. רואים איך הוא היה בתור מדריך הקונג פו שלנו. איך היה נראה בית הספר. להבין שכמעט 90% היה אותו דבר...
מקבלים 2-3 דקות לעבוד על זה עצמאית. מתחיל בעמידת ידיים... איזה כיף... אח"כ בישיבה. מנסה להרגיש את הלימודים (אולי הם כדור אנרגיה זהוב בוער בין הידיים?). ט"ח שבוזי מתחיל. נחמד. בן מחליף אותו אחרי סט אחד בחימום. עובר תו"כ הבעיטות ושם יד לפני אנשים. שי שם לב שכשהוא מתמקד ומכוון לנק' ספציפית הוא בועט ממש "טוב" וכשלא אז לא רק שהבעיטה לא מדוייקת, גם ההרגשה בגוף אחרת לגמרי. מעניין. מקווה לזכור גם בפעמים הבאות ולהתנסות קצת בנושא. כפיפות בטן. מדמיינים צורה ואז מבצעים (לא זוכר בדיוק את הקטע הנ"ל). מבצעים ואז מסתכלים על כל האחרים ומנסים לזכור את הצורות שהם ביצעו. שי מצליח לזכור לא רע. בסט הבא בוחרים 3 צורות מאנשים אחרים (ונזכרים מי ביצע אותם). מדמיינים את עצמנו עושים אותן ברכות ותוך התקדמות (או משהו דומה). עושים 2,2,2 עד 12. בשכיבות סמיכה בן סופר עד 15 בהפתעה. כיף...
...
. שי מגלה לאט לאט יכולת להרפות במצב הזה... גם נזכר בעבודת תנועה מתוך הרפיה שדלית העבירה במנזר (
). גמישות. שי בוחר ללכת הצידה ולעבוד כאילו יש לו את כל הזמן שבעולם לעבוד. נהנה מאוד. מורגשת התקדמות והנאה מהגוף ומהגמישות שלו. נעזר במדרכה להרגיע כל מיני חששות בגוף (מלהמתח יותר מדי - פשוט נעזר במדרכה בתור מעקה בטיחות. עובד מצוין). ממשיך עוד ועוד. מדמיין את בן אומר לו להמשיך כל השיעור ונהנה מהדמיון. בן אומר לכולם חוץ משי, בוזי ומרון להתקרב אליו... שי מחייך וממשיך... כיףףף... בן קורא לשי, בוזי ומרון ומנחה לכל אחד להעביר גמישות משולבת בעבודה פנימית לעצמו ולשאר. שי מתנדב להתחיל ומנחה בלי מאמץ הנחיות לשאר. נזכר בעובדה שהם המודרכים ומה שקורה להם הוא המטרה. מוודא "שמצליחים לעבוד עם ההנחיות" ושותק עד שבן מעביר את שרביט ההנחיה לבוזי (די מהר). בוזי ומרון מעבירים. שי מנסה ככל יכולתו להשתמש בהנחיות לטובה. מצליח לא רע. בן מעביר את השלישייה לתחילת העליות המופרדות מסביב לעיגול המרכזי בכיכר. מתחילים בקרב רגליים עד גובה מתניים כולם נגד כולם כשאחד בוחר מקום ונשאר בו. עבודה מדהימה. בטיחותית. כלכך כלכך מהנה. שי מצליח מדהים (לדעתו) להתמודד עם שני תוקפים בו"ז. גם להגן וגם לתקוף. אושר גדול. התקדמות עצומה מורגשת. גם מודע הרבה לרצון לנצח ופשוט מרפה ממנו כל פעם שנזכר. שומר מאוד על בטיחותיות. עוברים לעבודת רגליים רק מול חגורת הבטן-צד הבטן-גב תחתון, שוב כשאחד מקובע למקום. אפשר גם להסיט עם הידיים. עוברים קצת יותר למעלה על הכבש. מעניין... שוב עבודה מדהימה. הידיים מאפשרות פתאום רצפים מדהימים (הסטה לאחד, סימון לשני ואז סימון לראשון שוב...). איזה כיף. זיהוי של חוזק ועוצמת להבים בידיים וברגליים (אפשר לעצור ולסמן מכות בעוצמות נחמדות למדי גם רגליים וגם ידיים... איזה יופי ומקדם היה לעבוד עם לירן אגוזי המופלאון על זה...). אח"כ (כמו שמרון צפה) עוברים עוד חוליה למעלה. עכשיו עבודה מול רצועת החזה-צלעות-גב עליון. כנ"ל. מדהים... כיף! עובדים המון. נהנים המון. בן קורא לכולם לעבודה פנימית בעמידה במעגל. לא להוריד בגדים אם חם או להתלבש אם קר. לעבוד עם המצב. עוצמים עיניים. מי שמרגיש רצון/צורך לשבת מזהה את הרצון, מתאפק ואחרי כדקה מתיישב (להתיישב גם אם "עבר" הרצון, מניח שי). סורקים את השיעור. מזהים חלקים שנהנינו. חלקים שלא היינו שלמים עם עצמנו. שלא עשינו את המיטב ולא היינו כולנו ברגע. דגשים ונק' שלמדנו (והיינו רוצים לזכור אולי?). שי מזהה כמה ורושם לעצמו בזכרון: לא לרצות לנצח, לעשות את המיטב, להרפות, לשאול כמה שיותר (אולי, בערך. לא זוכר בדיוק עכשיו. בעבודה היה מאוד ברור. משעשע...). סורקים את החיים עד היום. מזהים חלקים שנהנינו. חלקים שלא היינו לגמרי בתוכם. דגשים שהיינו רוצים לזכור. (שי רושם: להרגיש כמה שיותר. לאהוב. להמשיך לרצות להשתפר. לזכור שהכל דמיון. לזכור שגם אם נדמה - החיים מופלאים. תמיד.) ברכה במעגל. אחרי השיעור לא אוכל כלום. נזכר בהרגשה הזו (היום לא יהיה פיקניק) מלפני השיעור... מדברים קצת. אומר לבן שמעוניין לשפר את הראיה. בן מחדד "הפיזית". כן. מעוניין לקבל תרגילים מעשיים וחיזוק האמון ביכולת עצמית לשפר את הראייה. בן אומר להזכיר לו לפני השיעור של רביעי ו/או שני. הנה תיכף. היה פשוט מופלא.
 
ובעבודה פנימית עבדנו גם על :

חימום הגוף. ממש בהתחלה. מי שמצליח אומר "מתחמם"... היה טוב. שי הצליח לא רע בכלל בהתחלה ואז קצת פחות. בעיקר השתמש בדימוי של הגוף כשהוא אדום מרוב חום והתחבר לעצמו בתור אמן ריפוי. היה מצוין...
 

Talia E

New member
איזה יופי של הודעת פתיחה ../images/Emo24.gif

אגלה לכם בסוד: השם של מי שכתבה אותו מתחיל ב-ד' ונגמר ב- ת'... ששש...
 
דנית../images/Emo35.gif../images/Emo2.gif

פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
 

kung fu

New member
אמנות היכולת 29.01.05

שכחתי בכלל מלדווח על השיעור הזה. אנסה לדווח עליו.... באולם - ישבנו במעגל. התחלקנו לזוגות. עבדנו על הזזות, וריתוקים (להצמיד את הכתפיים של הפרטנר לרצפה). יצא לי לעבוד עם אסול ודורית על ריתוקים, ועם רמי על הזזות, ואולי עם עוד אנשים אבל זה מה שאני זוכרת. בשלב מסויים יצאנו מהאולם. הלכנו לשדרה. בשדרה עבדנו על להיכנס להווה, להיות נוכחים, ליהנות מהחיים האלו ומכל מה שקיים בסביבה החיצונית. לראות את הסביבה החיצונית ואת הסביבה הפנימית. אני לא זוכרת מה עוד היה. זה היה שיעור מיוחד ועוצמתי. זה שלא זכרתי לדווח עליו מצביע על חלק מהאאוירה המיוחדת שהיתה בו. זה מה שאני זוכרת. אולי אזכר בעוד פרטים בהמשך
 
למעלה