שתי תפיסות

I l l Nino

New member
שתי תפיסות

אהלן. פגשתי לפני זמן מה שתי תפיסות, והן נשמעו לי מוכרות אבל לא ידעתי למי לשייך אותן. אחת עסקה בחלל הריק שיש בנפשו של כל אדם. כל מעשיו ויצירותיו של האדם מכוונות למלא את החלל הזה, אך הוא לעולם אינו מצליח, כי זה חלק מטבע האדם. החלל הזה משרה באדם את תחושת הבדידות, גם אם הוא מוקף באנשים אוהבים (אני לא בטוח לגבי החלק האחרון). השנייה מפורסמת יותר, ועוסקת בתפיסה של "האני" דרך העיניים של הסובבים. כלומר, האני מורכב מאיך שאני רואה את עצמי, ואיך שאחרים רואים אותי. בתוך ראשו של כל אחד ישנו "אני" שמתייחס לאדם ספציפי (לא לעצמו), וכך ישנם אלפי תמונות של האדם המסויים דרך עיניהם של אחרים, אחד בתוך ראשו של כל אחד מהמכירים אותו. אולי אני מתנסח מעט בסרבול, אבל הייתי מבקש שתעזרו לי לזהות את שני הרעיונות האלה. תודה.
 

littlemexican

New member
ייתכן

שהראשון מתייחס לטנטאלוס והשני לאחר הכוללניאבל אני לא בטוח בכל מקרה לגבי השני תוכל אולי לקרוא כאן
 
הראשונה "ריק אכסיסטנציאליסטי"

נוסח סארטר וקאמי. והשניה נשמעת כמו "האני החצוי" נוסח רוברט ד. לאנג.
 

littlemexican

New member
סתם לידע כללי

הריק אכסיסטנציאליסטי,לא נבע במקורו מסיפור טאנטלוס?
 
היסטורית מחשבתית

המחשבה, מתוקף היותה תהליך ביוכימי, תלויה בזמן, כמו כל תהליך ביוכימי אחר. ההיסטוריה של המחשבה היא ההיסטוריה של ההשתלשלות האסוציאטיבית של תהליכים מנטליים, כלומר היא חלק מההיסטוריה הטבעית, ואינה חלק מההיסטוריה הכנסייתית (במובן הרחב של המילה כנסיה- כמקום בו שורה המיתולוגיה העממית) ואף אינה חלק מההיסטוריה האזרחית. שתיהן, ההיסטוריה האזרחית וההיסטוריה הכנסייתית- נובעות מההסטוריה הטבעית ולא שההיסטוריה הטבעית נובעת מהן.
 
למעלה