עדו בן צבי
New member
שר הבריאות שם את בן לולו במקומו.
שימו לב לתשובה היפה של שר הבריאות. אפשר פשוט לצטט אותו לכל מפיצי השמועות (אין בעית זכויות יוצרים כי זה מסמך של המדינה): שאילתא 1058, חבר הכנסת דניאל בנלולו אינו נוכח, לפרוטוקול. 1058. תרופות ממריצות לילדים חבר הכנסת דניאל בנלולו שאל את שר הבריאות ביום כ"ז בטבת התשס"ד (21 בינואר 2004): 15% מילדי ישראל מוגדרים כהיפראקטיביים או בעלי חוסר קשב, לילדים אלו נרשמות תרופות ממריצות כמו "רטלין", שמרכיביה רשומים בפקודת הסמים המסוכנים, ואשר גורמת לתופעות לוואי חמורות המעוררות דאגה , כגון: דיכאון, חוסר שינה, בחילות וחוסר תאבון. רצוני לשאול: 1. מה מדיניות משרדך לגבי השימוש בתרופות חליפיות שאינן תחת פקודת הסמים? 2. האם יש למשרדך מידע על השפעות תרופות אלו בטווח הארוך? 3. כיצד יטופל הנושא? תשובת שר הבריאות דני נוה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) האינפורמציה המופיעה בשאילתה אינה נכונה. אחוז הילדים המוגדרים כהיפראקטיביים בארץ דומה לאחוזי ילדים המוגדרים כך בארצות אחרות, כ-4%-3 ולא 15% כמצוטט. לפי הנתונים של משרדנו, טופלו בשנת 2003 רק כ-15,000 ילדים בריטלין, המהווים פחות מאחוז אחד מילדי בית ספר. 1. במידת הצורך, כאשר ריטלין אינו יעיל, מטופלים הילדים עם בעיות הריכוז והקשר בתרופות חלופיות הנמצאות גם בשימוש פסיכיאטרי – יש לזכור כי ריטלין ותרופות דומות מאותה קבוצה הינן התרופות היעילות ביותר למרבית הילדים. 2. למיטב ידיעתנו אין לריטלין השפעות מזיקות לטווח ארוך. התרופה בשימוש כבר מעל 60 שנה, ומבוגרים רבים עם היפראקטיביות נוטלים אותה ללא תופעות לוואי. 3. משרד הבריאות הוציא הנחיות לפיהן ההחלטה על מתן ריטלין תינתן רק על ידי פסיכיאטריים של ילדים, ניורולוגים של ילדים ורופא ילדים עם נסיון של 3 שנים לפחות בהתפתחות הילד אחרי שהם משוכנעים באבחנה.
שימו לב לתשובה היפה של שר הבריאות. אפשר פשוט לצטט אותו לכל מפיצי השמועות (אין בעית זכויות יוצרים כי זה מסמך של המדינה): שאילתא 1058, חבר הכנסת דניאל בנלולו אינו נוכח, לפרוטוקול. 1058. תרופות ממריצות לילדים חבר הכנסת דניאל בנלולו שאל את שר הבריאות ביום כ"ז בטבת התשס"ד (21 בינואר 2004): 15% מילדי ישראל מוגדרים כהיפראקטיביים או בעלי חוסר קשב, לילדים אלו נרשמות תרופות ממריצות כמו "רטלין", שמרכיביה רשומים בפקודת הסמים המסוכנים, ואשר גורמת לתופעות לוואי חמורות המעוררות דאגה , כגון: דיכאון, חוסר שינה, בחילות וחוסר תאבון. רצוני לשאול: 1. מה מדיניות משרדך לגבי השימוש בתרופות חליפיות שאינן תחת פקודת הסמים? 2. האם יש למשרדך מידע על השפעות תרופות אלו בטווח הארוך? 3. כיצד יטופל הנושא? תשובת שר הבריאות דני נוה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) האינפורמציה המופיעה בשאילתה אינה נכונה. אחוז הילדים המוגדרים כהיפראקטיביים בארץ דומה לאחוזי ילדים המוגדרים כך בארצות אחרות, כ-4%-3 ולא 15% כמצוטט. לפי הנתונים של משרדנו, טופלו בשנת 2003 רק כ-15,000 ילדים בריטלין, המהווים פחות מאחוז אחד מילדי בית ספר. 1. במידת הצורך, כאשר ריטלין אינו יעיל, מטופלים הילדים עם בעיות הריכוז והקשר בתרופות חלופיות הנמצאות גם בשימוש פסיכיאטרי – יש לזכור כי ריטלין ותרופות דומות מאותה קבוצה הינן התרופות היעילות ביותר למרבית הילדים. 2. למיטב ידיעתנו אין לריטלין השפעות מזיקות לטווח ארוך. התרופה בשימוש כבר מעל 60 שנה, ומבוגרים רבים עם היפראקטיביות נוטלים אותה ללא תופעות לוואי. 3. משרד הבריאות הוציא הנחיות לפיהן ההחלטה על מתן ריטלין תינתן רק על ידי פסיכיאטריים של ילדים, ניורולוגים של ילדים ורופא ילדים עם נסיון של 3 שנים לפחות בהתפתחות הילד אחרי שהם משוכנעים באבחנה.