הסיכומים על יפן וארה"ב ועוד
הסיכומים בהחלט מהווים חומר ראוי ללמידה ואף למעלה מכך, אלא אם כן אתה מעדיף את עולם הדפים המצהיבים של קליינברגר (שהוא ספר עם מקורות מצוינים אבל מה לעשות, מיושן). שים לב, שהסיכומים מפנים באופן עקבי לעמודים בספר, ומטרתם פשוט לעשות סדר, בהתאם למיקודי הלמידה, להרחיב נקודות חלשות ולא ברורות בספר (אני מתייחס לספר על ארה"ב הסובל לעתים מפירוט מועט מדי, ולא לספר הטוב על יפן). ברור שלא צריך לזכור את כל התאריכים, אבל בסיכום ראוי, רצוי שיהיו תאריכים המסייעים למקם אירועים ברצף כרונולוגי הגיוני. יש תאריכי מפתח שרצוי לזכור (למשל ה-7/12/1941). את תאריכי הרפורמות של התנועה הפרוגרסיבית לא צריך לזכור אלא בהקשר רחב יותר של תקופה (1920-1890). את הנשיאים רוזוולט ווילסון בהחלט כדאי לזכור ואפילו להכיר שניים-שלושה תיקונים שהתבצעו במהלך הכהונה של כל אחד מהם, כשאצל וילסון מומלץ להתמקד בתיקונים לחוקה.
