../images/Emo32.gif../images/Emo90.gif9 חודשים
9 חודשיים בדיוק היום מאז שעזבת. וועד לא קלטתי את זה, אני לא מצליחה לעכל. אני אוכלת את עצמי כל פעם שאני חושבת עלייך ועל הכל איך שזה קרה. בשנייה שאני מתחילה לחשוב עלייך, זיכרונות, חוויות, מילים שאמרת לי, שמות חיבה, בילויים, הפעם האחרונה שראיתי אותך, הפעם האחרונה שהייתי אצלך בבית [וכל הזמן ישנתי כי לא הרגשתי טוב..], כל המתנות שלך, הפינוקים שלך, הדאגות שלך, הטלפונים של 5 פעמים ביום.. שבאמת כל דבר שקשור אליי עניין אותך וגם אם זה הדבר הכי שולי, התעניינת. רצית לשמוע מה חדש, מה קורה, מה מתפתח, בחיים לא הרגשתי שיש מישהו שירצה לשמוע אותי.. כמוך. רק שמאבדים משהו מבינים כמה הוא היה לך חשוב, ומשמעותי. מבחינתי, את הדמות הכי משמעותית ושהכי אהבתי בחיים שלי.