טוב אז הטיעונים שלך
התחילו עם זה::: עמ"י עש"ו תמיד לצאת לפי כל השיטות . מי שאינו מניח תפלין ר"ת ורש"י יש דעות שאומרת שאינו עשה מצות תפלין לעולם . מקוה לפי השיטת החזון איש פסול לפי השיטת השיטות האחרות ולפי השיטות מסימומות יש ברכות לבטלה בכמות של שיעור שצריך לברכה אחרונה . ואם יהודי שאוכל לפי שיטת הבית יוסף יאוכל לפי הרמ"א הוא אכל טרפה לפי כל הדעות וכן להפך שיהודי שהולך לפי הרמ"א זה דברים עם בעיות לא קטנות ומי כמוך בן תורה יודע איזה מלחמות עולם יש על הדברים האלו כי אחד מהם צודק ואין שני תורות . ובגלל זה יש פוסק לפי דעתו הולכים והוא יקח את האחריות לטעות והוא ישלם או יזכה............. אז לא קראת מה שכתוב בגמרא וזה הציטוט: בנידון היא במסכת חגיגה ג: שכבר הזכרנוה בפעם הקודמת לגבי בעית החידוש, והיא גם דנה בבעית המחלוקת. רבי אלעזר בן עזריה דרש את הפסוק - "דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אסופות ניתנו מרועה אחד". מה פירוש פסוק זה? בעלי אסופות - אלו תלמידי חכמים שיושבים אסופות אסופות ועוסקים בתורה, הללו מטמאים והללו מטהרים, הללו אוסרים והללו מתירים, הללו פוסלים והללו מכשירים. שמא יאמר אדם: היאך אני לומד תורה מעתה? אני רוצה ללמוד תורה, אבל כל רב אומר דבר אחר, ואם כן איך אפשר ללמוד תורה בתנאים אלה? תלמוד לומר - ניתנו מרועה אחד, כולן אל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב: וידבר אלוקים את כל הדברים האלה. אף אתה עשה אזנך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי המטמאין ואת דברי המטהרין, את דברי האוסרין ןאת דברי המתירין, את דברי הפוסלין ואת דברי המכשירין. מסביר רש"י - כולן אל אחד נתנן - כלומר, אין אחד מביא ראיה מתורת אלוה אחר אלא מתורת אלוקינו. כולם נאמנים לרבונו של עולם, מביאים ראיה מן התורה ולא ממשהו מוטעה. פרנס אחד אמרן - אין לך מביא ראיה מדברי נביא הבא לחלוק על משה רבנו. לא, כולם מרבונו של עולם וכולם ממשה רבנו. עשה אזנך כאפרכסת - מאחר שכולם ליבם לשמים, עשה אזנך שומעת, ולמוד ודע דברי כולם. אתה חייב לדעת כל מה שכולם אומרים, כי כולם אומרים לשם שמים. כשתדע להבין איזהו יכשר - קבע הלכה כמותו. זה נושא אחר פסיקת ההלכה. ודאי אי אפשר לפסוק כמו כולם, אי אפשר לשחוט עם סכין אשכנזי + ספרדי + תימני + חב"ד. אם כן, הכל תורה מד' וממשה רבנו. זה המשיך עם זה: ואתה נותן לי שתובה של פשטנים שאינם יורדים לעומק וכמובן התשובה היא זה או שהמהרל פשטן או .... ידוע שספר באר הגולה אינו משתרג בתכנית ספריו המדויקת, כי זהו ספר הגנתי - התקפי, להגן על תורה שבעל פה. יש שם שבע טענות על תורה שבעל פה - זה לא מוסרי, זה שטויות, זה לא מדעי, לא יודעים עברית, זה לא פילוסופי - אומרים דברים מוזרים על רבונו של עולם וכו'. כל הטענות שרצית לומר ולא העזת, הוא עונה עליהם. טענה א' - תורה שבעל פה זה לא תורה אלא זה המצאות של רבנים. זה בעיה, זה הדבר הראשון שצריך לברר. ותוך כדי זה הוא מוקשה - אם תורה שבעל פה היא מד', אם כן איך יכולות להיות מחלוקות? מה רבונו של עולם אמר - זה או זה? אומר המהר"ל: תלמידי חכמים מחולקים בשכלם. לא לכל תלמיד חכם יש אותו שכל. באומרנו שכל אין הכונה לידיעות אלא דפוסי חשיבה, דרך ניתוח אחרת. לכל החכמים יש שכל של תורה, אבל גם בתוך שכל של תורה יש גוונים שונים. איך זה קורה שלכל חכם יש שכל אחר? הן על פי אופיו המולד, הן על פי אופיו הנקנה באורח סביבתי, חינוך וכדומה. על כל פנים, חכמים מחולקים בשכלם, כמו שכולנו מחולקים בשכלנו. הדף הבא עוד דקה.....