המטייל הצפוני
New member
שרשור טיולי החג וחוה"מ - מצפים לחוויות ותמונות
שרב, שיטפונות וגם הרבה מזג אוויר אביבי ונוח. היכן אתם טיילתם?
שרשור טיולי החג וחוה"מ - מצפים לחוויות ותמונות <img src="http://timg.co.il/f/Emo13.gif">
- פותח הנושא המטייל הצפוני
- פורסם בתאריך
המטייל הצפוני
New member
טיול לדרום הרחוק עם בונוס מיוחד (שיטפונות!!!)
זה היה טיול שלא נשכח זמן רב. השיטפונות שהמודלים חזו (מי יותר ומי פחות) היכו בשיא עוצמתם באזור מכתש רמון והערבה ותוך דקות הפכו את המדבר היבש לנהר זורם. סופות ברד ברקים ורעמים איימו להכות בשיירת הרכבים הקטנה שלנו בעוצמה חריגה. הנחלים עלו על גדותיהם, כבישים נחסמו, והדרך צפונה נראתה לרגעים כמעט בלתי אפשרית. אבל אתחיל לפי הסדר.
זה היה טיול שלא נשכח זמן רב. השיטפונות שהמודלים חזו (מי יותר ומי פחות) היכו בשיא עוצמתם באזור מכתש רמון והערבה ותוך דקות הפכו את המדבר היבש לנהר זורם. סופות ברד ברקים ורעמים איימו להכות בשיירת הרכבים הקטנה שלנו בעוצמה חריגה. הנחלים עלו על גדותיהם, כבישים נחסמו, והדרך צפונה נראתה לרגעים כמעט בלתי אפשרית. אבל אתחיל לפי הסדר.
המטייל הצפוני
New member
היום הראשון - פארק אשכול והגשר התלוי על נחל הבשור
היום הראשון התחיל כיום שרבי אך מעונן - נסענו לפארק אשכול שהיה צפוי שלא יהיה שומם
הצלחנו לשכשך רגליים ואף יותר פרסנו מחצלת לפיקניק ומשם המשכנו לגשר התלוי מעל נחל הבשור שהיה בהחלט אטרקציה עבור הילדים. משם עוד שעה וחצי עד להגעה לאכסנייה שלנו בקרבת מכתש רמון.
היום הראשון התחיל כיום שרבי אך מעונן - נסענו לפארק אשכול שהיה צפוי שלא יהיה שומם
המטייל הצפוני
New member
אם היית רואה את השלט במלואו...
היית רואה ששכשוך רגליים מותר... לך תגביל ילדה בת 5 לשכשוך רגל עד הברך
אלו ברכות שכשוך בניגוד למעיינות עצמם שם אסור באמת להיכנס
היית רואה ששכשוך רגליים מותר... לך תגביל ילדה בת 5 לשכשוך רגל עד הברך
אלו ברכות שכשוך בניגוד למעיינות עצמם שם אסור באמת להיכנס
המטייל הצפוני
New member
היום השני - מתחילים בתמנע
בערב הסברתי לחברים על המשמעויות של שיטפונות באזור כולל חסימת כביש 40 ע"י נחל פארן. המודלים זגזגו מעט והחלטנו ללכת על הנסיעה המתוכננת לפארק תמנע ובמקרה הכי גרוע לנסוע בדרך ארוכה הרבה (הרבה) יותר חזרה לאכסנייה. אז כאמור הבוקר נראה מקסים ומבטיח ואנחנו בדרכנו לפארק תמנע לאחר ארוחת בוקר טובה. בכניסה לפארק (מומלץ לברר עם יש הנחות במועדוני הצרכנות השונים) ראינו סרט קצר על האטרקציות בפארק ועל ההיסטוריה שלו. אני מוכרח לומר שגם בחלוף 30 שנה הפארק לא איבד מקסמו ולרגעים אף הזכיר לי את נופיו עוצרי הנשימה של ואדי רם בירדן. במשך כל משך הביקור בפארק ירדו מדי פעם טיפות גדולות אך לא משהו שמנע מאיתנו את המשך הטיול בפארק.
בערב הסברתי לחברים על המשמעויות של שיטפונות באזור כולל חסימת כביש 40 ע"י נחל פארן. המודלים זגזגו מעט והחלטנו ללכת על הנסיעה המתוכננת לפארק תמנע ובמקרה הכי גרוע לנסוע בדרך ארוכה הרבה (הרבה) יותר חזרה לאכסנייה. אז כאמור הבוקר נראה מקסים ומבטיח ואנחנו בדרכנו לפארק תמנע לאחר ארוחת בוקר טובה. בכניסה לפארק (מומלץ לברר עם יש הנחות במועדוני הצרכנות השונים) ראינו סרט קצר על האטרקציות בפארק ועל ההיסטוריה שלו. אני מוכרח לומר שגם בחלוף 30 שנה הפארק לא איבד מקסמו ולרגעים אף הזכיר לי את נופיו עוצרי הנשימה של ואדי רם בירדן. במשך כל משך הביקור בפארק ירדו מדי פעם טיפות גדולות אך לא משהו שמנע מאיתנו את המשך הטיול בפארק.
המטייל הצפוני
New member
הקשתות, עמודי שלמה והפטריה
המטייל הצפוני
New member
היום השני - הדובדבן שבקצפת
לקראת ארבע התקדרו השמיים ורעמים נשמעו מרחוק. התחלנו לנוע צפונה אך עצרנו להפסקה מתבקשת ביטבתה (בדיעבד ללא הפסקה זו כנראה היינו כבר בשש בערב באכסנייה ללא דרמות מיוחדות). כבר בדרך מיטבתה ראינו לא מעט ערוצונים זורמים מההרים שממערב לכביש והיה ניכר שמשהו קורה. בעלייה מצומת קטורה לכיוון שיזפון נתקלנו לראשונה במראה העוצמתי של השיטפון. נחל גרופית געש בדהרה מזרחה לקול צהלותינו. סלפי לפה, וידאו לשם וממשיכים בנסיעה. לא עוברות חמש דקות ואנו נתקלים במכשול הראשון שמסמן את המשך הערב. נחל קטורה עלה על גדותיו והציף חלק מהכביש עם זרימה יחסית חזקה. מספר רכבים חצו בזרם הסוחף צמוד למעקה הבטיחות ונראה שהמעבר אפשרי. הגיע תורנו. גז רציף, הילוך נמוך ולאחר מספק שניות מורטות עצבים אנחנו שוב על חוף (כביש) מבטחים. ממשיכים צפונה לכיוון צומת ציחור כאשר החשש האמיתי הוא מהענק מכולם - נחל הפארן שמתחיל את מהלכו בהרי סיני הגבוהים ועם אגן ניקוז אדיר של 3500 קמ"ר. איך שהגענו לצומת הגיעה ניידת משטרה וחסמה את המשך הדרך בכביש 40 לכיוון מצפה רמון. האפשרות היחידה הייתה לחתוך לכביש הערבה לכיוון כושי רימון. ברד מטורף החל לרדת ברקים ורעמים אדירים הדהדו סביבנו כאשר תוך כדי נסיעה אנו מדווחים שגם כביש 90 חסום צפונה עקב הצפה - בעיה. עצרנו בכושי רימון יחד עם לא מעט מטיילי םשנתקעו בדרך מאילת צפונה. גשם זלעפות וכולם מצטופפים תחת האזור המקורה. אם כבר הגענו אז לפחות נאכל משהו - הפרגיות והצ'יפס הקלו רק במעט על המתח שהיה באוויר כאשר לא ברור כמה זמן הסיפור הזה הולך להימשך. כעבור שעה וחמי נפתח הכביש מחדש לאחר שמפלס המים בנחל הרועה ירד במעט ואיפשר חצייה בטוחה. נסענו בשיירה לאחר שסיימנו לאכול כאשר ניידת מגיעה מולנו ועוצרת את התנועה בדיוק לאחר ששני הרכבים הראשונים עברו. שתי משפחות נשארו מאחורי המחסום ושתיים כבר בדרכם צפונה - בעיה. עצרנו בעין יהב בתקווה שהמחסום יפתח ואכן כעבור חצי שעה נוספת שוב שיחררו את החסימה באזור נחל הרועה (ציר המעיינות) והרכבים יכלו להמשיך. לפי הוויז ההגעה המשעורת לאכסניה היא רק באחת עשרה בלילה (במקום שבע בערב...). לפי דיווחי המשטרה הכביש ממצפה רמון דרומה לצומת ציחור סגור אף הוא, אך קיווינו שנוכל לשכנע את מי שיהיה שם שאין כוונתנו לחצות את הפארן... אלא רק לחזור לאכסנייה בשלום. החסימה הייתה בדיוק בצומת העליה לאכסנייה כך שהצלחנו להגיע למחוז חפצינו בסופו של יום גדוש הרפתקאות. התמונות מהפארן הן מהבוקר שאחרי.
לקראת ארבע התקדרו השמיים ורעמים נשמעו מרחוק. התחלנו לנוע צפונה אך עצרנו להפסקה מתבקשת ביטבתה (בדיעבד ללא הפסקה זו כנראה היינו כבר בשש בערב באכסנייה ללא דרמות מיוחדות). כבר בדרך מיטבתה ראינו לא מעט ערוצונים זורמים מההרים שממערב לכביש והיה ניכר שמשהו קורה. בעלייה מצומת קטורה לכיוון שיזפון נתקלנו לראשונה במראה העוצמתי של השיטפון. נחל גרופית געש בדהרה מזרחה לקול צהלותינו. סלפי לפה, וידאו לשם וממשיכים בנסיעה. לא עוברות חמש דקות ואנו נתקלים במכשול הראשון שמסמן את המשך הערב. נחל קטורה עלה על גדותיו והציף חלק מהכביש עם זרימה יחסית חזקה. מספר רכבים חצו בזרם הסוחף צמוד למעקה הבטיחות ונראה שהמעבר אפשרי. הגיע תורנו. גז רציף, הילוך נמוך ולאחר מספק שניות מורטות עצבים אנחנו שוב על חוף (כביש) מבטחים. ממשיכים צפונה לכיוון צומת ציחור כאשר החשש האמיתי הוא מהענק מכולם - נחל הפארן שמתחיל את מהלכו בהרי סיני הגבוהים ועם אגן ניקוז אדיר של 3500 קמ"ר. איך שהגענו לצומת הגיעה ניידת משטרה וחסמה את המשך הדרך בכביש 40 לכיוון מצפה רמון. האפשרות היחידה הייתה לחתוך לכביש הערבה לכיוון כושי רימון. ברד מטורף החל לרדת ברקים ורעמים אדירים הדהדו סביבנו כאשר תוך כדי נסיעה אנו מדווחים שגם כביש 90 חסום צפונה עקב הצפה - בעיה. עצרנו בכושי רימון יחד עם לא מעט מטיילי םשנתקעו בדרך מאילת צפונה. גשם זלעפות וכולם מצטופפים תחת האזור המקורה. אם כבר הגענו אז לפחות נאכל משהו - הפרגיות והצ'יפס הקלו רק במעט על המתח שהיה באוויר כאשר לא ברור כמה זמן הסיפור הזה הולך להימשך. כעבור שעה וחמי נפתח הכביש מחדש לאחר שמפלס המים בנחל הרועה ירד במעט ואיפשר חצייה בטוחה. נסענו בשיירה לאחר שסיימנו לאכול כאשר ניידת מגיעה מולנו ועוצרת את התנועה בדיוק לאחר ששני הרכבים הראשונים עברו. שתי משפחות נשארו מאחורי המחסום ושתיים כבר בדרכם צפונה - בעיה. עצרנו בעין יהב בתקווה שהמחסום יפתח ואכן כעבור חצי שעה נוספת שוב שיחררו את החסימה באזור נחל הרועה (ציר המעיינות) והרכבים יכלו להמשיך. לפי הוויז ההגעה המשעורת לאכסניה היא רק באחת עשרה בלילה (במקום שבע בערב...). לפי דיווחי המשטרה הכביש ממצפה רמון דרומה לצומת ציחור סגור אף הוא, אך קיווינו שנוכל לשכנע את מי שיהיה שם שאין כוונתנו לחצות את הפארן... אלא רק לחזור לאכסנייה בשלום. החסימה הייתה בדיוק בצומת העליה לאכסנייה כך שהצלחנו להגיע למחוז חפצינו בסופו של יום גדוש הרפתקאות. התמונות מהפארן הן מהבוקר שאחרי.
המטייל הצפוני
New member
היום השלישי - גיחת בוקר טוב לפארן וביקור גב ילק
בבוקר היום השלישי הזדרזנו להגיע ולראות את הזרימה בפארן. יצאנו לכיוון דרום על כביש 40 אך לאחר כ 5 ק"מ נעצרנו במחסום משטרתי לפני הגשר של נחל חדב יחד עם עשרות ג'יפאים נוספים שחיכו לצאת להרפתקה. אחרי דין ודברים של כחצי שעה בין הפקח של רט"ג והשוטר סוכם על נסיעה של כל הרכבים בשיירה עד לערוץ הפארן. שם כבר החלו עבודות לפינוי הסחף בכביש ולאחר דקות נוספות אושר לרכבים לחצות את הנחל בזהירות. אנחנו עצרנו את הרכבים וניגשנו עד לקו המים כדי לחזות בעוצמתו של הנהר.
מאוחר יותר באותו היום, ביקרנו בגב ילק שהתמלא יום קודם במים טריים (אך בוציים). אפשר להגיע עם וויז. המיקום המדוייק לרדת מהכביש הוא גבעת רוג'ומים הצמודה לגשר בין עמודי דרך 79 ו- 80 המציינים את הקילומטרים בצד הכביש. הגב היה מלא (אדם ומים) עד גדותיו. מפל הפרסה מעליו מאפשר מנוחה נעימה בצל. סיום מושלם לטיול מדברי בהחלט לא שגרתי.
בבוקר היום השלישי הזדרזנו להגיע ולראות את הזרימה בפארן. יצאנו לכיוון דרום על כביש 40 אך לאחר כ 5 ק"מ נעצרנו במחסום משטרתי לפני הגשר של נחל חדב יחד עם עשרות ג'יפאים נוספים שחיכו לצאת להרפתקה. אחרי דין ודברים של כחצי שעה בין הפקח של רט"ג והשוטר סוכם על נסיעה של כל הרכבים בשיירה עד לערוץ הפארן. שם כבר החלו עבודות לפינוי הסחף בכביש ולאחר דקות נוספות אושר לרכבים לחצות את הנחל בזהירות. אנחנו עצרנו את הרכבים וניגשנו עד לקו המים כדי לחזות בעוצמתו של הנהר.
מאוחר יותר באותו היום, ביקרנו בגב ילק שהתמלא יום קודם במים טריים (אך בוציים). אפשר להגיע עם וויז. המיקום המדוייק לרדת מהכביש הוא גבעת רוג'ומים הצמודה לגשר בין עמודי דרך 79 ו- 80 המציינים את הקילומטרים בצד הכביש. הגב היה מלא (אדם ומים) עד גדותיו. מפל הפרסה מעליו מאפשר מנוחה נעימה בצל. סיום מושלם לטיול מדברי בהחלט לא שגרתי.
מס' טיולים קטנים
1) וואדי פוכין - עמק שכבר שנים אני מתכנן עליו. אז ניצלנו את החג ועשינו טיול עם המשפחה המורחבת. היה הרבה מים זורמים בתעלות ואמות אבל הבריכות כמעט כולן היו יחסית ריקות. מישהו אמר שמרוקנים אותן לקראת החגים כשיש צפי למטיילים.
2) קטיף (זה המושג הנכון?) גזר - פירסמו על מגדל גזר מאזור השרון שלא משתלם לו לקטוף את הגזר ולכן הוא מזמין את הציבור לקטוף ולשלם לפי ראות עינינו - הגענו לשם המוני אנשים ועוד יותר גזרים. לקחו 20 שח לשקית סופר גדולה. מלאנו 2 שקיות (יותר מ23 קילו) אבל היה די קצר, כנראה שלא רק לנו כי בשטח היו מפוזרים ערימות של גזרים שכנראה קטפו ולא אספו. תוך כדי שהותינו שם שמענו על קטיף תותים בהוד השרון אבל המחיר של 20 שח לאדם מעל גיל שנה לא כולל קופסה קטנה (בתוספת 15 שח לקופסה) היה גדול עלינו ולכן לא נכנסנו אלא נסענו לפקר גיבורות התנך.
3) פרק הגיבורות התנך לא עשינו את כולו הגענו רק עד מעיין הראשון שחינו בו קצת ונסענו הביתה - המעיין היה כמעט מלא והבנתי שגם האחרים היו מלאים. בגלל שהגענו יחסית מאוחר כבר לא היו הרבה אנשים כך שהמעיין היה יחסית ריק,
בדרך הכול ירוק והמון פריחה כולל נוריות סייפנים סחלבים ועוד.
4) פרק החיריה - ביום שלישי נסענו לחיריה, כולל סיור עם מדריכה שלדעתי הכניסה יותר מדי פוליטיקה וחזיון אור קולי מושקע. הנוף מהמם לכל הכיוונים כולל נחל איילון ושפירים שעדיין עם מים, בבריכה נופרים/נימפאות יפיפיים במגוון צבעים ומס' חילזונות בגודל אגרוף (מין מקומי?) משם רציתי לרדת לפרק בגין למפגש הנחלים אבל הילדים רצו לחזור הביתה
1) וואדי פוכין - עמק שכבר שנים אני מתכנן עליו. אז ניצלנו את החג ועשינו טיול עם המשפחה המורחבת. היה הרבה מים זורמים בתעלות ואמות אבל הבריכות כמעט כולן היו יחסית ריקות. מישהו אמר שמרוקנים אותן לקראת החגים כשיש צפי למטיילים.
2) קטיף (זה המושג הנכון?) גזר - פירסמו על מגדל גזר מאזור השרון שלא משתלם לו לקטוף את הגזר ולכן הוא מזמין את הציבור לקטוף ולשלם לפי ראות עינינו - הגענו לשם המוני אנשים ועוד יותר גזרים. לקחו 20 שח לשקית סופר גדולה. מלאנו 2 שקיות (יותר מ23 קילו) אבל היה די קצר, כנראה שלא רק לנו כי בשטח היו מפוזרים ערימות של גזרים שכנראה קטפו ולא אספו. תוך כדי שהותינו שם שמענו על קטיף תותים בהוד השרון אבל המחיר של 20 שח לאדם מעל גיל שנה לא כולל קופסה קטנה (בתוספת 15 שח לקופסה) היה גדול עלינו ולכן לא נכנסנו אלא נסענו לפקר גיבורות התנך.
3) פרק הגיבורות התנך לא עשינו את כולו הגענו רק עד מעיין הראשון שחינו בו קצת ונסענו הביתה - המעיין היה כמעט מלא והבנתי שגם האחרים היו מלאים. בגלל שהגענו יחסית מאוחר כבר לא היו הרבה אנשים כך שהמעיין היה יחסית ריק,
בדרך הכול ירוק והמון פריחה כולל נוריות סייפנים סחלבים ועוד.
4) פרק החיריה - ביום שלישי נסענו לחיריה, כולל סיור עם מדריכה שלדעתי הכניסה יותר מדי פוליטיקה וחזיון אור קולי מושקע. הנוף מהמם לכל הכיוונים כולל נחל איילון ושפירים שעדיין עם מים, בבריכה נופרים/נימפאות יפיפיים במגוון צבעים ומס' חילזונות בגודל אגרוף (מין מקומי?) משם רציתי לרדת לפרק בגין למפגש הנחלים אבל הילדים רצו לחזור הביתה
המטייל הצפוני
New member
מקסים! כל גזר... גזר
בקטנה...
אצלנו אין חופש מהמסגרות בחוה"מ...וגם המשפחה קצת התמרדה כנגדי (בבית קוראים לי קוצים ב....כשכל השאר רובצים...) ובכל זאת זה מה שהספקנו אחרי הרי אילת (הכל קל"ב):
1. שדה פרגים ליד עין שמר
2. טיילת טחנת הנזירים בנחל ציפורי - ממש נחמד! נגיש לעגלות, קצר, פכפוך המים והכל ירוק מסביב וכר דשא לרבוץ/להתרוצץ/לפקנק. הילדים והסבים ממש נהנו (גם אני!).
3. שמורת נחל תנינים - חביב ביותר. רק אני והילדים במסלול המעגלי הקליל והקצרצר שהצלחתי למתוח לשעתיים
וחצי...יש מים, אפשר ללכת באמה, שרידים ארכיאולוגים, דגים וצפרדעים.
4. פארק הנדיב - בסוף רחובהשיטה בזכרון יעקב, יש שער שמוביל לצד הדרומי של הפארק. יש ירידה מערבה ויש שביל דרומה שבו בחרנו ומבלי שידענו הגענו לגן עצמו. הדרך אליו לא היתה מעניינת. קצת פריחה וזהו. מתאים אולי יותר לאופניים. בהזדמנות אני אבדוק לבד את השביל השני.
אצלנו אין חופש מהמסגרות בחוה"מ...וגם המשפחה קצת התמרדה כנגדי (בבית קוראים לי קוצים ב....כשכל השאר רובצים...) ובכל זאת זה מה שהספקנו אחרי הרי אילת (הכל קל"ב):
1. שדה פרגים ליד עין שמר
2. טיילת טחנת הנזירים בנחל ציפורי - ממש נחמד! נגיש לעגלות, קצר, פכפוך המים והכל ירוק מסביב וכר דשא לרבוץ/להתרוצץ/לפקנק. הילדים והסבים ממש נהנו (גם אני!).
3. שמורת נחל תנינים - חביב ביותר. רק אני והילדים במסלול המעגלי הקליל והקצרצר שהצלחתי למתוח לשעתיים
וחצי...יש מים, אפשר ללכת באמה, שרידים ארכיאולוגים, דגים וצפרדעים.
4. פארק הנדיב - בסוף רחובהשיטה בזכרון יעקב, יש שער שמוביל לצד הדרומי של הפארק. יש ירידה מערבה ויש שביל דרומה שבו בחרנו ומבלי שידענו הגענו לגן עצמו. הדרך אליו לא היתה מעניינת. קצת פריחה וזהו. מתאים אולי יותר לאופניים. בהזדמנות אני אבדוק לבד את השביל השני.
המטייל הצפוני
New member
בציר מוצלח בהחלט
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.