שרשורשבת

[candy can do it]

כי לא אמורים לגור בבית כשהוא בשיפוץ...

זה קשה

אבל זה עובד

 

[גואה4]

הוצאת לי את המילים מהמקלדת.

 

[Mיקי7]

כמו שכבר אמרתי

היום אני חכמה יותר. בזמנו הייתי בטוחה שנסיים בתוך הקיץ. גם הסיוט של חודש משתווה לסיוט של לארוז את כל הבית (אני חושבת...). ו-אין לי מושג איפה הייתי מוצאת דירה שמוכנים להשכיר רק לחודש... (ובאזור... בכל-אופן, לילדים יש כאן מסגרות). בקיצור, לא פשוט...

 

[little s]

השבת שלנו

אחרי שהשארתי את תינוקיו במשפחתון יותר זמן מהצפוי ביום חמישי, הספקתי לנקות את כלללל הבית כמו שצריך וזה היה מעולה (בעיקר להיות אחרי...

) וכך ביום שישי שוב השארתי אותו במשפחתון ונסעתי לחפש לאדון סנדוויצ'ון קופסת אוכל תרמית לקחת לביה"ס- הוא מתלונן שהאוכל שאני שולחת לו מגיע קר מדי וזה לא טעים לו. הוא רוצה כל יום לקנות שם, ואני ממש ממש לא מסכימה. אז נסעתי במיוחד לקניון רחוק ששמעתי שיש בו - ואכן מצאתי! בית כלבו ענק עם הכל כמעט, והכל מעונות קודמות ודברים כאלה, כך שזול יותר. נמצא תרמוס לאוכל (כלומר, עם פתח גדול בהרבה כך שאפשר להוציא ממנו אוכל). עכשיו נראה איזה תירוצים יהיו לו... אח"כ הייתי שפוכה כל היום, כמעט נרדמתי בתוך ארוחת השבת... היום בבוקר רכבנו על אופניים לכיוון שוק פשפשים שלא ביקרנו בו מאז שהגענו לכאן (כבר עברו 3 חודשים....). הרוב היה זבל מרוכז, גועל נייפש ממש. ואז... ראיתי אותו... את הרדיו הישן הגדול (כזה בתוך ארון). יש לי אחד כזה מסבתא שלי שזקוק לשיפוץ דחוף - נקרע לו כל הבד של הרמקולים והוא נראה מסכן כזה.(סבתא שלי, אגב, רצתה לשים אותו ליד הפח כדי שמישהו אולי ייקח אותו. אני שמתי עליו יד לפני שנים ומאז לא שחררתי...) וזה היה חתיך... אמנם זקוק לטיפול נואשות, אבל משהו משהו. רצתי לחפש את יוד, בסוף סוכם על ארבעים יורו (בלבד!בלבד!) כולל הובלה הביתה - כי היינו בלי אוטו... אז אמנם יוד כעס עלי כי הסגרתי את עובדת היותנו מישראל למוכר שהסתבר כטוניסאי, ואז נתנו לו את הכתובת, וזה לא משהו בלשון המעטה...איך בדיוק הייתי אומרת שאני אמריקאית או משהו, כשהילדה מדברת איתי עברית? הא? אחרי שהוא גמר לכעוס, ניסה להוריד את רמת הלחץ באמירות משעשעות כגון - נו, מתי מגיע רדיו הנפץ וכו'. אז הרדיו הגיע, נוקה, עדיין עומד באמצע הבית כי לא החלטנו איפה לשים אותו, ואפילו נראה שהוא יכול לעבוד! וגרמנים כמו גרמנים - יש בפנים את הוראות ההפעלה המקוריות... אמרתי ליוד שזה בטח היה של איזה נאצי, הוא אמר שזה בטח היה של יהודים ממילא, כך שזה חזר למקורות... אין כמו הומור שואה בריא כדי להתמודד עם הגרמניה הזו... וכאילו כל זה לא הספיק, היינו אחה"צ במודל הרכבות הכי גדול באירופה (כאן בעירנו) והיה פשוט מ-ד-ה-י-ם. אפילו תינוקיו הקטון שלי היה בהתרגשות טוטאלית. בנו אזורים שלמים נאמנים למקור (שוויץ, אוסטריה, ארה"ב, סקנדינביה והמבורג עצמה כמובן) והכל עם רכבות ואורות... סוף הדרך. זהו, שיהיה לכולן שבוע טוב (אנחנו מנסים לתכנן טיול למחר, לשם שינוי לא יורד גשם... חוצמזה, זה הספורט שלי...)

 

[אמא של ת ו ת]

../images/Emo13.gifאיזה חוויות

השתעשעתי מהסיפור תהנו היום

 

[ילדותי השניה4]

תמונה של הרדיו??../images/Emo13.gif

 

[mimor2]

איזה כיף תמיד לקרוא את ההודעות שלך!

עושה לי קצת "אירופה"

תתחדשי על הרדיו! היה לנו כזה ענתיקה בבית כשהייתי ילדה. זוכרת אותו מצויין. לא יודעת מה עלה בגורלו...

 

[אהבת M]

האמת? את באמת ../images/Emo163.gif

בטח הייתם צריכים לדווח על זה או משהו, לא? אכלתותה. עכשיו תצטרכו לעבור דירה. יאללה. תתחילי לחפש

 

[little s]

יש לי ../images/Emo106.gif

ב

יציאות באין כניסה והכי קטע - אחרי כל הסיפור הזה ,אני עדיין עם דמעות בעיניים, בא איזה זוג מבוגרים נחמדים והתפעל מתינוקיו בכרכרה שלו. אחרי שהבינו שגרמנית אין עם מי לדבר, שאלו מאיפה אנחנו. ומה עונה הגאון (=אני)? מאיטליה... וכמובן שהוא התחיל לדבר איתי באיטלקית. רצוצה, אבל איטלקית... ואני לא ממש דוברת השפה... (יכולה לקרוא קצת, אבל בטח לא לנהל שיחה) אחרי גמגום מטופש במיוחד פלטתי שרק עברנו לשם עכשיו, ושאני אמריקאית (זה דווקא כן עבר), וכמובן שהם שאלו מאיפה, לפחות על זה ידעתי לענות... אוף. מבינה למה אסור לי לשקר? פינוקיו פינוקיו הזהר!

 

[אהבת M]

../images/Emo6.gif

 

[א ו ח]

ישראלית, טוניסאי ורדיו גרמני של יהודים

נכנסים למודל רכבות

אח, ההודעות שלך מאז שעברתם... החיים של כולנו נהיו מעניינים בזכותכם נשמע כיף וטוב, והכי חשוב תינוקיו במשפחתון ולאמא יש הספקים

 

[little s]

../images/Emo6.gif הרסתותי

שתינוקיו ימשיך להיות בסדר במשפחתון... לאמא שלו לא קל לשחרר, אבל היא צריכה את החופשלה

 

[ענתיתי וחוזליטה]

נשמע כיף גדול ../images/Emo13.gif

איזה חוויות. כיף לקרוא.

 

[טלוש45]

ליטל יקירתי

כל פעם שאני קוראת את ההודעות שלך יש לי חיוך מרוח על הפנים. את חייבת לשמור את ההודעות שאת כותבת כאן בסוף יהיה לך מהם יומן מסע. חייכת אותי מוד עם הסיפור רדיו. חולה על ענטיקות, אבל ברגע שאכניס משהו כזה הביתה האיש שלי עובר לגור באופן קבוע בבסיס, אז אני מוותרת.

 

[טלוש45]

*ענתיקות

 

[little s]

../images/Emo13.gif

תודה מותק... אני מנסה לחייך אותך... אני חושבת שאני צריכה לעשות משהו, מרוב שאנחנו עמוסים בחוויות (באמת!) נראה לי שהילדים לא זוכרים כלום. לא רק הילדים - לקח לי כמה דקות להזכר מה עשינו ביום ראשון שעבר (החלקה על הקרח)

 

[טלוש45]

תשאלי אותנו אנחנו נזכיר לך.....

 

[little s]

איך עוד נשאר לך זיכרון?

שנה+ אחרי לידה, ויש לי עדיין חורים שחורים... (ע"ע ההודעה על הענתיקה החדשה שלי, שכבר מוצבת בסלון במקום של כבוד)

 

[טלוש45]

אנחנו - זה M ושוקו

אני נתלית עליהן ומקסימום תמיד אפשר לעשות "חיפוש"

 

[candy can do it]

חוויות! חוויות!

איזה יופי שאתם מנצלים את הזמן כראוי! אחחחחח חיי משפחה