שעמום ועצלנות = סכנת חיים

[פנומן 72]

שעמום ועצלנות = סכנת חיים

אתמול, כהרגלי בשבועיים האחרונים, לקחתי איזה תרחיף (נוזל תרופתי) במלחמתי נגד הסבוריאה שאחזה בקרקפתי. הצצתי על הבקבוקון כדי להיות בטוח שאני עושה דבר נכון ושם במסגרת אדומה באותיות שחורות ובולטות נכתב - רעיל ! לשימוש חיצוני בלבד ! - הריח הוא כל כך חומצתי ומחלחל שאין סיכוי שאני אשתה את זה גם אם זה לא יהיה כתוב. עוד נכתב - לשטוף את הידיים היטב במים וסבון. ומרוב עצלנות ככה שטפתי בקטנה את היד במים וניגבתי. ארררררר - WRONG ! אחרי זה התיישבתי מול המחשב והתחלתי לנשנש שקדים, כן עם היד ה"שטופה", ואני מרגיש טעם שמנוני מדי לשקדים, כאילו הטעם טעים אבל בגרון נהיה לי גודש של שמן. אחרי איזה 20 שקדים הפסקתי, כי זה כבר התחיל להגעיל. אחרי שעה התחילו לצאת לי מיצי קיבה מהגרון ושילשתי את החיים שלי כמו שבר ענן. וזה לא נגמר. איך שאני שותה כוס מים זה יוצא מהצד השני כמו פאקינג רדיאטור מחורר. והקטע הוא שאין כאבי בטן חוץ מגזים תוססים כאלה, אני רץ לשירותים ומים יוצאים מאחור בסילון. אז זהו, שאני מטומטם. הפעם באופן רשמי. מחכה שזה יעבור כי זה כבר 18 שעות של סבל.

 

[זיקן]

תגיד אתה חדש פה?

אשתדל לקצר. ובכן שמע לפני 30 שנה כשרק היתחתנתי כנראה שמהלם החתונה או משינוי תפריט האוכל (אישתי פרסיה אני פולני) או מאכילת חצץ לבן (אורז) חטפתי אולקוס שזה אומר תרפות וכדורים על בסיס קבוע למזלי הייתי חכם ועברתי טיפול במחטים וחזרה לתפריט של אמא.. ויצאתי מזה אחרי שנים משהו לפני 20 שנה גילו מדענים באוסטרליה ש 80% (לא כולם) ממקרי האולקוס מקורם בחיידק בשם "הליקובקטור פירלי" שעל ידי בדיקת רוק פשוטה ממשטח גרון מאבחנים את זה ועל ידי מתן אנטיביוטיקה מתאימה במשך אייזה 10 ימים יוצאים מזה, החברות יצרני התרופות ניסו להעלים את תוצאות המחקר ולקנות אותו כדי להשמידו אחרי הכל מדובר בהפסד של מיליארדי דולרים למזלנו זה כן היתפרסם וכיום דבר ראשון שעושים הרופאים זה הבדיקה לגילו החיידק. אותו דבר נכון לגבי כל דבר בחיינו כולל תרופות. אביזרי רכב (כולל צמיגים) סיגריות. מזון. וויאגרה.. כן כן אל תישכח כמה קרנפים חוסלו כדי לעשות מהבייצים שלהם אפרודיסיאק...

 

[פנומן 72]

סיפור מעניין רק לא רלוונטי

כשהייתי בצבא, חלק מהתקופה הייתי טבח. לערבי ימי שישי היינו עושים אחלה אוכל שהיה כולל בורקסים, שניצלים ועוד. עאלק גורמה. כמויות האוכל שהיינו עושים, ותעיד על כך קמילה (Love Today) המגבניקית לשעבר, היה טעים ורב. ככה זה, מפנקים את שוטרי מג"ב. כשכולם היו מסיימים לאכול, היינו מנקים את המטבח, את חדר האוכל ואז מתפנים לארוחת הערב שלנו, בשקט, בלי לחץ. החבר/טבח שהיה איתי מביא פתאום סיר מלא כל טוב, אוכל שהוא שם בצד בכמויות שהיו מספיקות להחזיק כפר סומאלי למשך שבוע. ואני הייתי רעב וחסר מעצורים ופשוט בלעתי בכמויות כמו שקנאי. הגעתי למצב שאם הייתי דוחף עוד גרגיר אורז - הייתי מקיא הכל. וכך הייתי מתגלגל אל המיטה ומתעורר באמצע הלילה עם תסיסה נוראית בבטן, אויר שעולה מן הקיבה בהבל של מחראה שלא ניקו אותה 8 שנים, הייתי טס לשירותים ומקיא את הנשמה. והתסיסה הזו היתה נמשכת יומיים. סבל בל יתואר. שבועיים אחר כך זה קרה לי שוב ומאז למדתי את הלקח היטב. מאז המקרים האלה, חלפו 18 שנה וזה קרה לי רק עוד פעם אחת ואתמול פעם שניה ודווקא לא אכלתי הרבה, זה מה שהדליק אצלי נורה אדומה ש- או שנכנס לי וירוס קטלני לקיבה - או שזה מהרעל ששתיתי בטעות. ירחם השם.

 

[זיקן]

תראה מה שבאתי להזביר

זה שתיתרחק מתרופות. כמו שאומר הפיתגם "קח כדורים תהיה חולה שבוע לא תיקח תהיה חולה 7 ימים" התרופות זה מה שעושה אותנו חולים. הגוף שלנו מיתגבר לבד על הכל. התרופות רק עוזרות לו לעבור את המחלה יותר בקלות ובנתיים מרעילות...ואת הלקח אנחנו לומדים בדרך הקשה ולפעמים יש תיזכורת אחריי שנים כשאנחנו שוכחים למה אנחנו רגישים ואלרגים.

 

[Matsman]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gifלגמרי

בסופו של דבר הכל פסיכוסומטי. עם כמה שזה נשמע חולני, נהנתי לקרוא את הדיון שלכם... פנומן: *סבוריאה זאת חרא של מחלה, אבל אפשר להפטר ממנה. אם אתה רוצה המלצות לתרופות בדוקות ולדרך להפטר מזה- תעשה סימן. *אני לא חולה בד"כ ולא לוקח תרופות, כבר לא הייתי חולה שנים, אבל אם יש שני דברים שאני סובל מהם זה כאבים(בעיקר גב) ולעיתים רחוקות בחילות. הכי אני שונא שילשולים והקאות. יש וירוס שמסתובב עכשיו של שילשולים והקאות, כך שאני לא פוסל שזה מזה. קרה לי לפני חודש וחצי. *למרות זאת אני נוטה לחשוב שזה בגלל התמיסה. אני יודע על איזה חומר אתה מדבר וזה מסוכן לבליעה. אל תשתה הרבה בינתיים עד שהמצב מתייצב ותפזר את השתיה על פני כל היום. תאכל לחם ופחמימות(למעט סוכרים) בכמויות קטנות ותעלה בכמויות בהדרגה.

 

[חולמת על אווזים]

../images/Emo10.gif

לפני איזה 4 חודשים, אולי אפילו 5 (הזמן נעצר מאז שדואליטי נכנס לחיי

) התחילה אצלי איזשהי בעיה "תמימה" לכאורה. אני לא אפרט מה היא, בכל זאת, פורום גברים ניאנדרטליים, לא בא לי לחטוף מכות, אבל אני בטוחה שלחלק מכם יש רעיון מה היא. ניסיתי את התרופה הקונבנציונאלית- משחה. לא עזר. הקשבתי לעצת חברים\מכרים\הנט\ידיד שהוא גם נטורופט, ופצחתי בדיאטה נוראית, שהיתה אמורה לחסל את הבעיה מן היסוד. 3 חודשים נטולי סוכר בכלל (כולל פירות!), פחמימות (חוצ מאורז וטיפה שיבולת שועל בשביל ההרגשה הטובה בבוקר...), אלכוהול ושמרים- כולם הבטיחו לי שזה יעבור עם זה. ככה, הרעבתי את עצמי, רזיתי 10 ק"ג (מיותרים, נכון, אבל עדיין, הייתי יפה בעיני עצמי גם קודם...), מערכת החיסון שלי התחילה לעשות עוויתות של "אם לא תתני לי פירות עכשיו אני מתאבדת!", אבל הבעיה ההיא- שגשגה. לא סתם שגשגה- עברה שינוי, התפתחה, הרחיבה את תחומיה, בקיצור, פגעה משמעותית באיכות חיי. הנטורופט אירגן לי שיקוי, הלכתי לרפלקסולוג, הלכתי גם להומיאופט שגם נתן לי שיקוי, התפללתי לבורא עולם, התחננתי לגופי- וכלום לא עזר. הבעיה לא עברה. במהלך התקופה הזו גם חליתי פעמיים בשפעת (הסטרס, מן הסתם, לא הועיל...) וגם חטפתי וירוס קיבה רצחני למדי (נשמע קצת כמוך, פנומן, ביליתי לילה שלם בפוזות שונות מעל האסלה, בלי לנשום כמעט בן הקאה להקאה... רק שבמקרה שלי לא אני הייתי אשמה, אז לא הגיע לי

), בכולם טיפלתי באמצעים קונבנציונאליים- כי הגוף שלי היה חלש מדי מכדי שיסבול עוד מתקפה, לתחושתי. כולם אמרו לי כל הזמן- אל תדאגי, זה תיכף יגמר, זה תיכף יעבור, תחזיקי מעמד... מישהו אמר לי: "על כל נפילה את נופלת בדיאטה, את מושכת את הבעיה לעוד שבועיים" ורציתי לתת לו אגרוף- גם כי מעולם בחיי לא הייתי כל כך ממושמעת כמו עכשיו, ולא חרגתי אפילו פעם אחת מהדיאטה, וגם כי זו האמירה הכי דטרמיניסטית ומפגרת שאפשר לומר בהקשר הזה... אחרי 4 חודשים של סבל, מתוכם 3 בסיגופים, וניסיונות אין ספור לרפא באופן אלטרנטיבי- הגיע הרגע שבו הרמתי ידיי, הסבל היה קשה מנשוא, מאסתי בתופעות שנגרמו לי ע"י אותה בעיה, וניגשתי לרופא לקבל את "תרופת הפלא הקטלנית". תמיד הן ככה- תרופות פלא. קטלניות. הוא נתן לי 7 כדורים. לוקחים 1 בכל חודש, מרוב שהם חזקים. הם גרמו להקלה מסוימת. במקום כל הזמן- הבעיה מופיעה אחת לשבועיים, ומודה שכל פעם אני מאבדת את הסבלנות ולוקחת את הכדור לפחות 10 ימים לפני הזמן, ואז בקושי רב מחכה 4 ימים עד שהוא יגרום לבעיה שוב להיעלם. כך שטיפולים אלטרנטיביים זה נחמד, אבל צריך להבין מתי זה כבר מאוחר מדי ורע מדי מכדי לחכות שיהיה טוב בזכות הוקוס פוקוס. אם יהיה לך פצע מדמם- אתה לא תלך להומיאופט, אתה תלך לרופא.

 

[Matsman]

אני לא אלך לאף אחד בגלל פצע מדמם

מוכרי שמן נחשים יש גם בצד הקונבנציונאלי וגם בצד האלטרנטיבי. בד"כ אלה שבאמת יודעים מה הם עושים משלבים את שתי השיטות... אם יש לך קנדידה אז יש לך בעיה שדורשת טיפול. פטריות זאת בעיה מציקה ומחורבנת. אם לא מקפידים על טיפול מוקפד, ממוקד ולעיתים ממושך, לא נפטרים מזה. ולא משנה אם זה במפשעה, בכפות הרגליים או על הראש. לעשות שתי מקלחות טובות ביום עם סבון/שמפו אנטיפטרייתי עם התמקדות מסיבית באזור הזה, ואחרי כל מקלחת למרוח את התמיסה/משחה. לדאוג לאיוורור של האזור. אם באמת מקפידים על זה ברצף וביסודיות, בלי לעשות ויתורים- זה עובר. ספורט תמיד עוזר, וכמובן- הכל פסיכוסומטי. החשיבה צריכה להיות מה כואב לי בחיים, שפתאום המחלה הזאת נחתה עלי. לגבי שיקויים ודיאטות מוזרות לעומת כדורים נגד פטריות- זה נבלה וזה טרפה. המנעות מסוכר זה אחד הדברים הכי מפגרים והרסניים שאפשר לעשות. כשאנשים מגיעים לבתי חולים במצבי חולשה שני הדברים הראשונים שנותנים להם באינפוזיה זה מים וסוכר. ברגע שהגוף לא מקבל גלוקוז דרך סוכר או פחמימות אחרות, הוא משתמש במאגרים של חומרים כדי ליצר גלוקוז ולהעלות את הרמה שלו בדם. הוא לוקח ממקום אחר, וככה מתרוקנת האנרגיה. הגוף לא יכול להפריש אינסולין שהוא חייב, וזה פשוט הרס עצמי. מצד שני, רמה גבוהה מדי של סוכר בדם גורמת לסבילות גבוהה מדי לסוכר ולנזקים רבים, ויכולה לגרום בקלות לסכרת ולהביא להתמוטטות של איברים. המצב האופטימלי הוא תזונה מינימלית של סוכרים, כשרוב הסוכרים מגיעים מפחמימות מורכבות כמו שיש בלחם, ולא פשוטות כמו בחטיף שוקולד או קולה. לגבי הכדורים, כדורים נגד פטריות הם הרסניים לכבד בצורה בלתי רגילה. כל כדור כזה פוגע אוטומטית בכבד. כשהולכים למומחה, צריך לדעת למי ללכת.

 

[פנומן 72]

My God

ולא ממש הצלחתי להבין איזו בעיה היתה לך. אבל זה נשמע כמו פאקינג סוף העולם.

 

[סוקרטס פה]

למה אתם תמיד מחכים שיקרה לכם משהו

בשביל להבין שאתם מטומטמים הרי אמרתי לך את זה אלף פעם ואמרת לי "לא, לא, אני בסדר, אתה מטומטם" ועכשיו אתה רואה מה קרה אז במקום להגיד לך אמרתי לך, אני ממליץ לך לגשת לבית חולים לשטיפת קיבה לפני שזה יחורר לך אותה ללא בצורה בלתי הפיכה, ואז אתה תקרא ל18 שעות האחרונות שלך "18 שעות בגן עדן" ולפני שאתה שולל את זה, תזכור שאתה מטומטם

 

[זיקן]

כדי שלא תגיד שאנחנו היפוכונדרים..

 

[Love Today]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif תאמת אני היתי שוקלת את האפשרות

 

[פנומן 72]

אמרתי שאני מטומטם, אבל לא כמוך ...

לכן לקבל ממך עצות זה יהיה בבחינת טמטום סופני.

 

[סוקרטס פה]

אולי נדון במי יוטר מטומטם אחרי שתיבדק

כי אם יצא שאתה המטומטם לא יהיה לי למי למרוח את זה בפרצוף

 

[פנומן 72]

ברגע שאתה כותב יוטר, כבר לא צריך לדון על כלום

אני לא הולך להיבדק. על הזין. גם ככה בדיוק היום עוד 3 שנים העולם הזה הולך קיבינימט. אז אם אני אמות 3 שנים יותר מוקדם למי זה בדיוק ישנה ? כוס אמממק - חבל שהעולם לא נגמר היום.

 

[סוקרטס פה]

חחחחחחחחחחחחחחחח איזה אוטיסט אני

וכל הזמן הזה שאתה מחכה לזה ואתה לא רוצה להשאר לראות את הסוף? חחחחחחח אלק יוטר חחחחח בסוף אני באמת אפסיק עם הסמים

 

[פנומן 72]

לא יודע אם זה יהיה מראה כל כך מלבב

ראית את הסרט, לא ? חוץ מזה, שאני חושב שמה שיקדים את קטסטרופת אסונות הטבע תהיה מלחמה גרעינית של ישראל מול שאר העולם, ככתוב: "וְאָסַפְתִּי אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם אֶל-יְרוּשָׁלִַם, לַמִּלְחָמָה, וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים, וְהַנָּשִׁים תשגלנה (תִּשָּׁכַבְנָה); וְיָצָא חֲצִי הָעִיר, בַּגּוֹלָה, וְיֶתֶר הָעָם, לֹא יִכָּרֵת מִן-הָעִיר. ג וְיָצָא יְהוָה, וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם, כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ, בְּיוֹם קְרָב." הסרט 2012 זה פינאטס, תאמין לי. מי צריך את זה ?....

 

[סוקרטס פה]

אתה חייב לראות את הסרט הזה

http://www.youtube.com/watch?v=jEyZFbkvJjw&feature=related אני באופן אישי לא חושב שמדובר על אסונות אני חושב שמדובר על תפיסה שונה עידן שונה סוף הזמן זה לא אומר שאנחנו מתים, זה רק אומר שלזמן יהיה סוף

 

[פנומן 72]

זה לא סרט זו הרצאה

 

[פנומן 72]

וזה לא ממש מעניין

SORRY. ראיתי שעה וחצי - לא הבנתי ממה התלהבת. זה בערך כמו לתת לך הרצאה על איך מנוע של מכונית עובד. הלאה.

 

[סוקרטס פה]

תסביר, כי לא הבנתי תגישה שלך

כי רציתי לתדיין איתך בנושא