שני ספרים לפחות נתנו לי את ההרגשה

אחלה ספרים

צלה של הרוח הוא ספר שיכול פשוט להתאים לכל מצב אותי הוא תפס ברביצה בים, אז נכון לוקח זמן להיכנס אליו ספר מהזן הקריא הקל לקריאה הנעים לקריאה, יש לו את הקסם שלו. והאפיפיורית שקראתי ממש מזמן כתוב טוב, שוב ספר סוחף רומן היסטורי- כן זה סיפור אמיתי ושוב סוחף למה לקרוא רק מה שישאיר את חותמו לנצח...אפשר גם לקחת אתנחתא מהיום יום ולהיסחף לסיפור טוב וזהו!!! לא?
 

דיאנה1

New member
אז אני מבינה שמה שקראתי זה עוד

החלק המעניין
 

אום נטע

New member
../images/Emo32.gif ניסיתי שוב לשלוח מסר

ועוד פעם קיבלתי תגובת טעות. בקיצור, התשובה היא כן, אשמח מאוד אם יתאפשר לי (מדובר בסוף ינואר-פברואר). ושנה טובה ומבורכת גם לך!
 

אפרת12

New member
זה מזכיר לי את המאזין הלילי

כשקראתי אותו נהניתי אבל לא התיחסתי אליו כאל ספר גדול, אבל ככל שעובר הזמן, יותר משנה (אולי אפילו שנתיים) והוא עדין מצוי שם וטורד את מנוחתי - אני מבינה שהיה בו משהו (ואולי כדאי שאקרא אותו שוב, אם כי זה דבר שאני לרוב לא מצליחה לעשות) והאפיפיורית יוהנה - נהניתי מן הסיפור, הוא היה מעניין, אבל כנראה שמשהו בכתיבה לא התלבש לי, כי אני לא זוכרת אותו כאחד מן השיאים
 

BloodSugarCrazy

New member
קראתי את שניהם

ואהבתי מאוד מאוד.... את האפיפיורית קראתי לאחרונה בפעם השנייה (שזה נדיר,ף במיוחד כשגם ככה קשה לי לעמוד בקצב של כל הספרים החדשים), ועל צילה של הרוח אני ממליצה להמון אנשים. מי שאוהב ספרים יאהב את הספר הזה. למרות שיש קטעים שנמתחו קצת יתר על המידה, הסיפור הכללי, התיאורים והאווירה של הספר, פשוט נהדרים.
 

suki da yo

New member
האפיפיורית יוהנמה ספר מקסים

בקריאה ראשונה. בשניה הוא טלנובלה עם רקע היסטורי מעניין. כל הקטע עם ג'רולד נהיה יותר ויותר דביק ככל שחושבים עליו...
 

ruth2006

New member
האפיפיורית - מרתק מבחינה הסטורית

'האפיפיורית יוהנה' מרתק מבחינה הסטורית (עניינו אותי דפי הספר האחרונים העוסקים בשאלה אם אכן היתה אפיפיורית כזו במאה ה-9 !) החלק הגרוע בספר הוא התרגום הרשלני !
 

מחשבות

New member
למה שזו תהיה שאלה צינית? מה שמשך

אלה דברים פשוטים העושים ספרים אמיתיים: סיפור ויכולת לספר אותם.
 

מחשבות

New member
האפיפיורית יוהנה הוא סיפור על עולם

בו לנשים אין זכויות והנה ילדה גדלה בו בדמות זכר (בתחפושת) ומגיעה לגדולות. הסיפור סוחף, מהיר וקולח, מסופר היטב ואין בו רגע דל. כמו שסיפור צריך להיות. צלה של הרוח אף הוא סיפור מהיר וזורם, סיפור המשלב אהבה ומתח בצורה שאינה מעליבה את הקורא למרות שזה מעדות הטלנובלה. פשוט סיפור טוב, כתוב טוב וקריא בטירוף.
 

ruth2006

New member
מה שמושך בספרים מסוימים -

מה מושך ? ובכן - עולם אחר וזר לנו. תקופות היסטוריות המספרות על אורח חיים וחשיבה שונים, על תככים ומלחמות (לא שונה מהיום - רק הכלים אחרים..) - על הנצרות מול האיסלאם בתקופה אחרת (או להיפך. מזכיר למישהו משהו?) על רוח האדם החפשית - המקרה של "האפיפיורית יוהנה" - רוחה של נערה שמורדת הכל מוסכמות התקופה בה היא חיה. אם אכן היתה קיימת - אולי היתה לא רק אפיפיורית אלא גם הראשונה לסופרג'יסטיות?
 

shirotal

New member
תגובה

לא התכוונתי ל"מה שמושך בספרים מסויימים". אני מאד אוהבת רומנים היסטורים, למשל "בת בולין האחרת"; "השוטה מחצר המלוכה"; "פומפיי". אבל שני הספרים שציינתי לעיל, למרות היותם קריאים וזורמים, הותירו בי הרגשת פספוס, מריחת טקסט מעבר לצורך-ארכנות יתר מעייפת. בשני הספרים הנושאים המסופרים מענינים מאד, אך הביצוע לוקה בחסר. לכן היה לי מעניין לשמוע דעות אחרות, שאולי תארנה לי את "החשיכה".
 

ruth2006

New member
ןתשובה לתגובה

ראשית - אין כל "חשכה". יש רק רצון, תמים וצעיר "שהכול יהיה מושלם". אני מתיחסת לספר, או לסיפור כאל מפגש עם אדם חדש, או כאל מסע אל ארץ שלא הכרתי. אינני מצפה כי כל הנופים יהיו מרתקים בכל רגע ורגע. אינני מצפה כי יקרו דברים מדהימים בכל יום ויום. אינני מצפה כי אנשים יהיו כליל המעלות והשלמות. מכל מפגש וחוויה עלולים להיוותר גם רגעים של 'פספוס', 'מריחה', קטע מעייף, קצת שעמום, דרך חסרת עניין וארוכה - משהו לוקה בחסר. השאלה היא מהי התחושה הכללית והזיכרון הסופי שאני לוקחת מספר \ ממפגש אנושי \ מחווית דרך חדשה. אם תוכלי להחיל את הכתוב למעלה על "החשכה" - האם האפלה תתפזר?
 

ruth2006

New member
"וואו" לספר זה נהדר -

אך לא תמיד מציאותי. בוודאי שזה לא 'נורא' לצפות. זה נהדר לצפות, ויחד עם זאת - ככל שתקראי יותר - כמות ה"וואו" תצטמצם. אז לא תמיד זה משחרר "וואו" - ובכל זאת ספרים רבים הם חוויה שראוי לחוות אותה.
 
כבר שבוע שאני מנסה לקרוא אותו

אבל החג ותאונה ביתית אחת לבתי הקטנה דחו לי את התוכניות.... אולי בכיפור.
 
../images/Emo6.gif

צלה של הרח הבא בתור, אני עכשיו הבטחתי לקרוא את האפיפיורית, וכן- אני יודעת שהקיץ רשמית תם עם שעון החורף, אבל המרענן הרשמי יאלץ לחכות....
 
למעלה