שני מאמרים בענין נשים ב"הארץ"

[סאטיר2]

שני מאמרים בענין נשים ב"הארץ"

האחת במוסף תרבות וספרות והשניה במסגרת סקירת ענק על "מדינת וולגריה".

 

[אלת הירח]

כתבה מעניינת מאד על כתיבת הנשים.

באמת מעניין מה גרם לארנה קזין ליצור אסופה של סיפורים כאלה. בהחלט קיימים סיפורים אחרים שנכתבו ע"י נשים. בכל אופן, גם אם אני לא בטוחה שההשוואה של כתיבה ללידה היא נכונה, ההשוואה להפלה נראית לי מוטעית במיוחד.

 

[אלת הירח]

יצא למישהו לקרוא את הכתבה ב"ידיעות"

על נישואים בישראל?

 

[טל קר]

קראתי. קצת מדכא, מזל שאין לי כוונות

להתחתן

 

[Boojie]

אני חשבתי שהגישה היתה שלילית מדי.

וזה מפיה של מישהי שנטולת כל כוונות להתחתן אלא אם כן יתעורר בכך צורך פרגמטי... אני לא חושבת שנישואים הם מוסד מיותר. יש להם ערך רגשי לגבי מרבית האוכלוסיה, שבכל זאת זקוקים לטקסים שלהם כדי להכריז - בפני עצמם ובני אחרים - על המחויבות שלהם אחד לשני. טקסים חברתיים עוזרים לייצב ולשמר את המבנה החברתי, וככאלה יש להם תועלת עבור כל החברים בחברה. מי שהטקסים לא מתאימים לו - יופי, אבל מכאן ועד להכריז שהטקסים האלה מיותרים לגמרי, ארוכה הדרך. בסך הכל יש יופי מסוים בטקסים האלה, הם עוזרים לאנשים להגדיר את עצמם איפה הם נמצאים מבחינה חברתית, מעודדים אותם יותר למחויבות, ובסך הכל מהווים מאורע משמח ומהנה, בדרך כלל. מה כל כך רע בזה, עבור האנשים שזה מתאים להם? א-ב-ל - אני מסכימה במאה אחוז שנשים (לא כל כך יודעת לגבי גברים, אבל אולי גם) נוטות לייחס יותר מדי חשיבות לחתונה, כשהן רואות אותה כמטרה סופית או כפסגת השאיפות, ולאו דווקא כנקודת המשך או התחלה של עבודה מתמשכת שבאה לאחר מכן. במידה מסוימת מזכיר לי גם את "הדיאטה" הכל יכולה, שאחריה כמובן הכל יהיה מושלם...

(והשתיים הרבה פעמים הולכות ביחד - נשים משתמשות בחתונה הקרבה שלהן, בין השאר, כתמריץ לדיאטה. אחרי החתונה הן מייד עולות במשקל...)

 

[sista]

כתבה מיזנטרופית משהו...

עפרה ריזנפלד, מחברת הספר שהוא נושא הכתבה, לא נישאה, והתחושה שלי היא שלכן היא רואה נישואין כמנהג נחשל וברברי וברוב פטרונות תמוהה ביותר מנסה להראות לכולנו את האור. הנישואין כלל אינם כדאיים, שהרי כולנו נתגרש בסוף (?) המתחתנות מוצגות כולן כרודפות אחרי משהו: קריירה, כסף, בעל, או כרומנטיקניות פתיות, הנישואין כעקרים מכל רגש ויש האדרה מוגזמת של הטקס, השמלה, התקליטן וכל הבולשיט הזה על חשבון העובדה שזו בעצם בחירת דרך חיים ולא בחירת ליל הילולים אווילי בשמלות מוגזמות. גם לדעתי יש משהו מוגזם בפנזטיות החתונה והטקסים ויש לנסות לחתור לנישואין שוויוניים יותר, בטח ובטח. אבל מרוב שחיטת פרות קדושות נהיה ל-7 ימים ריח של נבלות.

 

[סאטיר33]

הנישואין שלי

נערכו ברבנות, לפני קרוב לעשרים שנים. עשרה בני אדם, (גברים דרש הרב) כעדים. 15 דקות, אולי פחות = כמו רישום בעיריה. אחר כך מסיבה צנועה לחברים טובים. הכל מתוך שיתוף, מתוך בוז עמוק לטקס הדתי (מצטער אבל זו האמת) ומתוך ידיעה, שאי אז בראשית שנות ה-80 לקבל משכנתא ללא גושפנקא רבנית היה קצת קשה. זהו.