Tor n Angel
New member
שנה טובה?! * אולי טריגר *
אולי שמתם לב, שלא הצטרפתי לאיחולים הרבים שהיו פה... טוב, גם ככה אני בקושי כאן, אבל גיחכתי לעצמי כשקראתי את כל השנות טובות האלה.... שונאת את החגים, בעיקר את החג הזה... לא, אין לי בית ומשפחה עד כדי כך נוראים, כן יכולים לשגע אותי בצביעות שלהם, אבל עם השנים פיתחתי את מגני הציניות שלי נגד זה... ושונאת את החגים, כי המסיכה שלי עובדת שעות נוספות, כי אין לאן להתחמק, אי אפשר לא לבוא, אי אפשר לא להיות איתם, מחפשת לי פינה שקטה בבית (איזה בית שנמצאים בו באותה שנה) ולא מוצאת, מציקים... ולא מבינים לאן אני נעלמת ולמה, למה לא איתם, למה תקועה בספר שלי או מתבודדת בחוץ.... לא יכולה עם זה יותר, הצביעות, העמדת הפנים, ה"סמטוחה" (אין לי מילה אחרת) סביב כל הארוחה והחג... מרגישה כל כך רע עם עצמי בחגים האלה, לא שמח, מה שמח, מה שנה טובה?!?! מה יש לי לחגוג השנה?! מה השגתי, מה עשיתי, דווקא אחת השנים הגרועות שלי... ומה יש לי לצפות לשנה הבאה?! אני יודעת שמחר אני אקום, והכל יהיה אותו הדבר, ואני אמשיך לשקוע, וכלום לא ישתנה.... שונאת!!!!! את החגים האלה... נמאס. יותר מידי תקועה עם יותר מידי אנשים שאין לי כוח אליהם, שאין לי לאן לברוח מהם, שאין לי תירוצים כדי לא לבוא, שלא מבינים אותי, שפשוט נמאס! מצטערת. פשוט מסתובבת כבר כמה ימים עם ההרגשה הזו שיעבור כבר החג האומלל הזה, ונמאס לי שאומרים לי שנה טובה, ולכן אני גם לא אומרת, כי אין לי כוח, כי מרגישה צבועה שאומרת את זה לאנשים, כשאני כל כך סובלת בחג הזה, וכל כך רוצה שיעבור כבר... מותשת מכל הערב הזה... כאילו שהייתי צריכה עוד משהו כזה...
אולי שמתם לב, שלא הצטרפתי לאיחולים הרבים שהיו פה... טוב, גם ככה אני בקושי כאן, אבל גיחכתי לעצמי כשקראתי את כל השנות טובות האלה.... שונאת את החגים, בעיקר את החג הזה... לא, אין לי בית ומשפחה עד כדי כך נוראים, כן יכולים לשגע אותי בצביעות שלהם, אבל עם השנים פיתחתי את מגני הציניות שלי נגד זה... ושונאת את החגים, כי המסיכה שלי עובדת שעות נוספות, כי אין לאן להתחמק, אי אפשר לא לבוא, אי אפשר לא להיות איתם, מחפשת לי פינה שקטה בבית (איזה בית שנמצאים בו באותה שנה) ולא מוצאת, מציקים... ולא מבינים לאן אני נעלמת ולמה, למה לא איתם, למה תקועה בספר שלי או מתבודדת בחוץ.... לא יכולה עם זה יותר, הצביעות, העמדת הפנים, ה"סמטוחה" (אין לי מילה אחרת) סביב כל הארוחה והחג... מרגישה כל כך רע עם עצמי בחגים האלה, לא שמח, מה שמח, מה שנה טובה?!?! מה יש לי לחגוג השנה?! מה השגתי, מה עשיתי, דווקא אחת השנים הגרועות שלי... ומה יש לי לצפות לשנה הבאה?! אני יודעת שמחר אני אקום, והכל יהיה אותו הדבר, ואני אמשיך לשקוע, וכלום לא ישתנה.... שונאת!!!!! את החגים האלה... נמאס. יותר מידי תקועה עם יותר מידי אנשים שאין לי כוח אליהם, שאין לי לאן לברוח מהם, שאין לי תירוצים כדי לא לבוא, שלא מבינים אותי, שפשוט נמאס! מצטערת. פשוט מסתובבת כבר כמה ימים עם ההרגשה הזו שיעבור כבר החג האומלל הזה, ונמאס לי שאומרים לי שנה טובה, ולכן אני גם לא אומרת, כי אין לי כוח, כי מרגישה צבועה שאומרת את זה לאנשים, כשאני כל כך סובלת בחג הזה, וכל כך רוצה שיעבור כבר... מותשת מכל הערב הזה... כאילו שהייתי צריכה עוד משהו כזה...