שמרים, שומר, שמיר ושומרים

[ialter]

מה לכל הצמחים האלה ולפטריות הנ"ל עם הפועל "שמר". לא הלחתי למצוא בהם תכונות "משמרות" או שימושים שיצדיקו את שמותיהם.

 

[נוף-צלול]

מה לכל הצמחים האלה ולפטריות הנ"ל עם הפועל "שמר". לא הלחתי למצוא בהם תכונות "משמרות" או שימושים שיצדיקו את שמותיהם.

שמיר זה מהתנ"ך (בציפרן שמיר), ונראה לי שאין קשר לפועל שמר, שגם הוא מקראי (השומר אחי)
הפטריות החד-תאיות שמרים זה מארמית - שמריא
הצמח שֻמר - השם מארמית - שומרא.
בסך הכל שלוש אותיות ש"נקלעו" לשימושים נפרדים.
וישמרני האל אם טעיתי. טל"ח

 

[trilliane]

מה לכל הצמחים האלה ולפטריות הנ"ל עם הפועל "שמר". לא הלחתי למצוא בהם תכונות "משמרות" או שימושים שיצדיקו את שמותיהם.

לא חייב להיות קשר למשמעות ש-מ-ר בעברית, אלה לא בהכרח שמות עבריים או שמקורם זהה (באנלוגיה, לא כל בני משפחת "כהן" בישראל הם בני אותה משפחה או מאותו מוצא, אף שלכולם אותו שם).

אפשר לעיין מה כותב קליין על כל אחד מהשמות (אין לי פנאי לכך כעת) אבל בקצרה אציין 2 נקודות:

1. שמו הרשמי של "שמיר" הוא בכלל "שבת ריחני":
שבת ריחני – ויקיפדיה (wikipedia.org)

2. לתוך האות שי"ן בעברית התלכד העיצור הפרוטושמי הקדום th שנשמר בערבית (ث) ובארמית הפך לתי"ו (לכן בערבית ثلاثة, בעברית שלוש, בארמית תלתא). מכאן שיכולים להיות שורשים שמיים קדומים שבהם האות שי"ן בעברית אינה מקורית.

 

[נוף-צלול]

לא חייב להיות קשר למשמעות ש-מ-ר בעברית, אלה לא בהכרח שמות עבריים או שמקורם זהה (באנלוגיה, לא כל בני משפחת "כהן" בישראל הם בני אותה משפחה או מאותו מוצא, אף שלכולם אותו שם).

אפשר לעיין מה כותב קליין על כל אחד מהשמות (אין לי פנאי לכך כעת) אבל בקצרה אציין 2 נקודות:

1. שמו הרשמי של "שמיר" הוא בכלל "שבת ריחני":
שבת ריחני – ויקיפדיה (wikipedia.org)

2. לתוך האות שי"ן בעברית התלכד העיצור הפרוטושמי הקדום th שנשמר בערבית (ث) ובארמית הפך לתי"ו (לכן בערבית ثلاثة, בעברית שלוש, בארמית תלתא). מכאן שיכולים להיות שורשים שמיים קדומים שבהם האות שי"ן בעברית אינה מקורית.

רק הערה אחת: גדל בארץ צמח ששמו שמיר, שם מלא: שמיר קוצני. בן למשפחת האשחריים, ודומה לשיזף.
זו דוגמה (למרבה המזל לא מאד נפוצה) שהוויקיפדיה העברית מאכזבת - אין נזכר בה השמיר עצמו, רק כמקרה של שיבוש.

 

[משוגע בבגד כפת]

מה לכל הצמחים האלה ולפטריות הנ"ל עם הפועל "שמר". לא הלחתי למצוא בהם תכונות "משמרות" או שימושים שיצדיקו את שמותיהם.

ככל הנראה המשמעות היסודית של שמר היתה קרובה להיה ער (השווה בערבית סמר-היה ער בלילה) עם קורטוב משמעות של זהירות (השווה אשתמר מעווני בתהלים- אזהר מעווני).
השם שמר ממייסדי שומרון ככל הנראה דומה לשם ער.

השמרים הם משקעים לאחר תסיסת היין. שלב התסיסה מתאים לערות כמו גם להשגחה וזהירות שהיין לא יהפוך לחומץ. וכפי שהשורש עו"ר מעיד על ערות אבל גם על עיוורון, השמרים יכול שיעידו על התסיסה והמנוחה (השווה קופא על שמריו/ שוקט על שמריו).

לגבי שמיר-
כמעט תמיד מופיע לצד השית. ייתכן שיש כאן צמד משלימים; השמיר סוג קוץ זקוף על גבעול בעוד השית נראה כמונח על האדמה.

 

[יגאל79]

מה לנו ולשורש ש.מ.ר? אלוף המשמעויות בעברית, בשורשים, הוא ע.ר.ב: ערב (פרק הזמן ביממה הבא בעקבות "לפנות ערב" והמקדים את ה"לילה"), ערב (נעים לחיך), ערבי, עורב (בעל חיים), עירוב (או עירבוב), מערב, ערבות ("כל ישראל ערבים זה לזה"), התערבות (הימור), התערבות (דחיפת אף). אלו תשע משמעויות אותן אני מגלה ומשייך להן הסבר, אולם ייתכן ויש עוד.

זהו, לעת עתה, המצב לפי ידיעתי הצנועה.

 

[נוף-צלול]

ואני מצאתי כמדומני 9 אפשרויות שונות לאותן 3 אותיות עצמן בעברית, ללא נטיות: שדי

 

[יגאל79]

את צריכה לדעת שבדברייך "מכאן שיכולים להיות שורשים שמיים קדומים שבהם האות שי"ן בעברית אינה מקורית" את שומטת את הבסיס לאשליות של פטריוטים רבים ללשון העברית. את מניעה את אמות הספים.

 

[trilliane]

את צריכה לדעת שבדברייך "מכאן שיכולים להיות שורשים שמיים קדומים שבהם האות שי"ן בעברית אינה מקורית" את שומטת את הבסיס לאשליות של פטריוטים רבים ללשון העברית. את מניעה את אמות הספים.

אלה לא דבריי, רק עובדות ידועות לכל העוסקים בתחום... ואין לי מושג באילו "אשליות" מדובר.