מה שאמרת עכשיו לגמרי מקובל עלי. אבל לא קשור
למה שהם כתבו. הם לא טענו שום דבר בקשר לעומק של הספרים או האיכות שלהם. הם סתם תקעו את זה שם, בשורה האחרונה, בלי שום קשר לכתבה. כמה בעיות יש עם זה בעיני: א- הכתבה בכלל על באפי, מה קשור דמדומים עכשיו? ב- להגיד ש"נותר רק לקוות שבאפי מודל 2012 תחזיר לפחות משהו מהפמיניזם והניצוץ הלוחמני לגיבורות הנשיות, שאבד לאחרונה עם סדרת "דמדומים" מה אבד? בלה היא אמנם מעצבנת לפרקים ובכיינית רוב הזמן, אבל אי אפשר להגיד שהיא לא דמות נשית חזקה... בעיקר בספר האחרון. מה גם שאת קראת את הספרים, ולכן יש לך זכות להעביר ביקורת. אני לא אתפלא אם מי שכתבה את הכתבה הזו לא ראתה אפילו את הכריכה של הספרים בחנות... מעצבן אותי שסתם מנסים לרדת על דמדומים בכל הזדמנות, גם אם זה בכלל לא קשור למה שמדברים עליו. וברור שזה לא הדבר הכי עמוק שאי פעם נכתב, זה לא "מלחמה ושלום". זו סאגה על ערפדים שיועדה מראש לבני נוער. הספר גם לא מנסה להיות הקלאסיקה הגדולה של המאה העשרים ואחת. גדולתה של הסאגה היא העומק הרגשי שהיא מגיעה אליו, לא העומק מבחינת פילוסופיה והגות. סטפני היא אדירה ביצירה דמויות מורכבות(יותר ופחות...) ומעניינות, ולגרום לקוראים להתחבר אליהן.. אני לפחות, ואני יודעת שגם חברות שלי שקראו, הרגשנו כאילו אנחנו חיות את הספר. ממש. גם אחת הביקורות האהובות עליי כתבה את זה על הסאגה: people do not want to just read Meyer's books; they want to climb inside them and live there. (ממגזין טיים) וזה מה שמדהים בעיני בספרים של דמדומים
סוף חפירה.