"נואלת", יען כי
אני יודעת שכל ניסיון לשלוט בעתיד על ידי מעשים בהווהו הוא ניסיון קלוש. אני יכולה לעשות הכל הכל הכל נכון, ועדיין יש מיליון תרחישים בהם יחרב עולמי. אז הניסיון הוא נואל, וגם הרצון לשלוט בזה הוא נואל, כי הוא מציב אותי מול העובדה שאני לא באמת יכולה לשלוט בכלום. הפתרון מבחינתי - להמשיך לחיות בדיוק כמו עכשיו, רק עם פחות לחץ לגבי העתיד, ויותר השלמה עם זה שהכל עלול להתחרבן ואין לי שום דבר לעשות נגד זה. הפתרון יהיה לדעתי,ב גישה יותר זן בודיהיסטית לגבי ההוויה (נדמה לי), השלמה עם העתיד הלא בטוח ועם אומללות עתידית אפשרית. אני לא שואפת לאורחות חייך, פשוט כי אני באמת נהנית מהדברים שאני עושה - הספורט שלי, והתזונה, נטועים היום עמוק בהנאות החיים שלי, ויש דברים שאני מותרת עליהם מפחד לנזק לעצמי - כל מיני ספורט אתגרי, לדוגמא, או רכיבה על אופני כביש (שמת לב שגם פה זה ספורט? מוטיב חוזר). או לדוגמא, אני מותרת על לקום ולעזוב ולעשות טיול בלתי מוגבל בחו"ל - כי יש לי עבודה מסודרת וטובה ולא בא לי אחרי זה להתחיל מאפס (למרות שעכשיו שאני חושבת על זה, ייתכן שזה ויתור מיותר, משהו שאני צריכה לחשוב על לשלב אותו כן בחיים).