טיילנו בקיבוץ בדיוק היינו ליד החומה הפונה לרצועה והתחילה סדרה של פיצוצים. תפסתי את רודד ורצתי (מסתבר שאני יודעת לרוץ מהר כשאני רוצה) לבית הקרוב. עד שהסתבר שמדובר בהפגזה שלנו. פעם ראשונה שרודד נבהל. נראה לי שבעיקר מהעובדה שהרמתי אותו ורצתי. לשמחתי לוטן אצל סבא וסבתא במרכז. בינתיים סגורים בבתים עד להודעה חדשה.
כל כך מבינה אתכם, כל כך...כמי שעברה את מלחמת לבנון השנייה כאן בחיפה, ואמש אחרי הצפייה בטלויזיה הרגשתי כיצד הכל עולה וחוזר שוב. שולחת לכם המון אהבה, חיזוקים והבנה ענקית אליכם.
מזדהה עם כל מה שהינכם עוברים כרגע. כל הזכרונות והפחדים ממלחמת לבנון השנייה צפים ועולים. תהיו חזקים וסמכו על צבא הגנה לישראל שבעז"ה יחזיר לכם את השקט שנגזל מכם בשנים האחרונות. אמן! אמן!