שמעו מה קרה לי לפני חצי שעה..
יש לי ילדה בכיתה, שתמיד לוקחת חברים דבילים (לא שאני אוהב אותה או משהו, יש אפילו בנות שמסכימות איתי...) הפעם, היא נהייתה חברה של ערס מהכיתה השנייה. הם קוראים אחד לשני טינקרבל וצוציק. אני ועוד כמה בדרנים מהכיתה, התחלנו להתבדח על איך שהוא מדבר, על השמות כינוי וכל זה, עכשיו בדרך לביתי, יש איזה גינה, שהיא הגינה המרכזית של השכונה. הוא פגש אותי, וחשבתי שהוא יתחיל לקלל אותי או משהו... אבל התברר שהוא דיבר אליי בנימוס והיה מאוד נחמד ואמר לי שהוא נעלב מזה, ושבבקשה נפסיק, כי זה מתחיל לעצבן. באותו רגע הייתי במבוכה ענקית, אז כזה מילמלתי: `` כן, אה, כן...``, כי ידעתי, וראיתי שהוא נעלב. ואני ילד רגיש (כפי שכמה וכמה פעמים הזכרתם לי זאת...) והיה קשה לי לראות את הפרצוף שלו. אני לפחות, גמרתי עם הדבר הזה. אני לא נהנה מלפגוע באנשים. רק צחקתי, אבל כנראה לפעמים[ ציניות פוגעת. ביי, מעמית בן 11 וחצי...
יש לי ילדה בכיתה, שתמיד לוקחת חברים דבילים (לא שאני אוהב אותה או משהו, יש אפילו בנות שמסכימות איתי...) הפעם, היא נהייתה חברה של ערס מהכיתה השנייה. הם קוראים אחד לשני טינקרבל וצוציק. אני ועוד כמה בדרנים מהכיתה, התחלנו להתבדח על איך שהוא מדבר, על השמות כינוי וכל זה, עכשיו בדרך לביתי, יש איזה גינה, שהיא הגינה המרכזית של השכונה. הוא פגש אותי, וחשבתי שהוא יתחיל לקלל אותי או משהו... אבל התברר שהוא דיבר אליי בנימוס והיה מאוד נחמד ואמר לי שהוא נעלב מזה, ושבבקשה נפסיק, כי זה מתחיל לעצבן. באותו רגע הייתי במבוכה ענקית, אז כזה מילמלתי: `` כן, אה, כן...``, כי ידעתי, וראיתי שהוא נעלב. ואני ילד רגיש (כפי שכמה וכמה פעמים הזכרתם לי זאת...) והיה קשה לי לראות את הפרצוף שלו. אני לפחות, גמרתי עם הדבר הזה. אני לא נהנה מלפגוע באנשים. רק צחקתי, אבל כנראה לפעמים[ ציניות פוגעת. ביי, מעמית בן 11 וחצי...
)