שמנת לבישול/שמנת מתוקה!!??

ola31

New member
שמנת לבישול/שמנת מתוקה!!??

היי חברי פורום יקרים
מישהו יודע מה המקביל בקנדה לשמנת מתוקה ולשמנת לבישול הישראלי ?!!

תוודה מראש לכל העונים והעונות ����
 
שמנת מתוקה כאן היא

Whipping cream 35%
שמנת לבישול נקראת
Cream 5 % 10%
ונדמה לי גם 18%

אפשר למצוא את שני הסוגים בקרבת הקרטונים של החלב לסוגיו, יותר לכיוון המיכלים של השוקו, והשמנת לקפה שהיא החצי חצי שהוזכר קודם.
 

michaelbl

New member
אף פעם לא ראיתי משהו כזה בסופר

בל מה הבעיה עם השמנת 18٪?
זה יוצא בדיוק אותו הדבר כמו שהיה יוצא בארץ עם השמנת לבישול.
אני משער שאם זה בא בצנצנת אז זה גם יקר יותר
 
שימי לב לגבי שמנת

אם זה חשוב לך (לי זה חשוב), תקראי מה הרכיבים על הקרטון. שמתי לב שרק השמנת 10% (HALF AND HALF) ו-18% מכילים רק שמנת, כמו בישראל.

אבל השמנת של 33% לדוגמא, מכילה כל מיני דרעק שלא מתאים לי להשתמשת. לכאורה זה דברים שמקובלים בתעשייה שנועדו שההקצפה תהיה יותר יציבה ו"על בטוח" כגון צלולוזה או גומי אגייאר, אבל מצד שני הקצפת שלי יוצאת תמיד 100%, אז למה לי? וגם כל הדברים ה"בטוחים" האלה הם בטוחים כל עוד לא גילו שהם לא בטוחים. כמו מרגרינה שפעם היתה נחשבת מזון בריאות וחמאה היה פויה, והיום יודעים שמרגרינה זה לא ראוי למאכל אדם ולעומת זאת השם הרע שיצא לחמאה בזמנו היה כתוצאה של רמאות של חוקר (איינזלי קיז) שהיה בעל אג'נדה טבעונית ולא היה אכפת לו שכולם ימותו העיקר שלא יאכלו מוצרים מהחי.
 
מה הבעיה עם צלולוז?

צלולוז (תאית) הוא החומר שמרכיב את דופן התא של צמחים. בכל עלה חסה, עגבניה, פלפל, מלפפון או כל מזון אחר מהצומח שאנחנו אוכלים יש צלולוז. חוץ מזה שבני אדם לא מסוגלים לעכל תאית כך שזה בעצם נכנס ויוצא כמו שזה (לבעלי חיים אוכלי עשב כגון פרות יש חיידקים במערכת העיכול שמפרקים עבורם את הצלולוז).
 
יש כמה בעיות עם צלולוז

1) מה הבעייה עם ציאניד? בכל שקד שאתה אוכל יש ציאניד. ובכל זאת לא יעלה על דעתך לבודד ציאניד מחצי טון שקדים ולאכול אותו.
&nbsp
מה הבעייה עם סוכר? יש סוכר בכל פרי שאתה אוכל. אז תמצה את הסוכר מחצי טון מנגו ותאכל לארוחת בוקר.
&nbsp
2) מה הבעייה עם שמן צמחי? כולה משהו שעשוי מתירס. אתה יודע איך עושים שמן תירס? שלא תדע. אחרי שמיצו את השמן עם כל מיני דרכים משונות, עוד מעבירים אותו בכל מיני מלבינים וחומרים שמוציאים את העכירות, ואז חומרים שמוציאים את החומרים שמוציאים את העכירות וחרא מהסוג הזה. היום כבר ידוע שיש סוגי שמנים צמחיים שאופן הפקתם היא בעייתית וגורמת בעיות למערכת הדם. שנים סיפרו לנו שהמרגרינה זה מאכל בריאות עד שהבינו שזה בכלל לא ראוי למאכל.
&nbsp
אילו היתה לך בחצר הבית פרה שנותנת לך שמנת, היית מרגיש צורך לערבב בה צלולוזה?
&nbsp
למה צריכים לדחוף את הדבר הזה? למה במלח(!) צריך להיות לי חומר מונע התגיישות? האם אי פעם היתה לי בעיית התגיישות במלח? שמים כמה גרגירי אורז במלחיה ואין לך התגיישות. אז למה צריכים לדחוף לי לשם את הדבר הזה?
&nbsp
אני רוצה שתהיה לי האופציה לקנות שמנת שיש בה רק שמנת, ומלח שיש בו רק מלח. ומי שרוצה לעשות ניסויים על עצמו שיאכל מרגרינה וצלולוזה וחומר מונע התגיישות. הבעייה היא שלמרות שכולם יודעים שמרגרינה זה רע בכל כמות, יש לעסקי המרגרינה כ"כ הרבה כוח שאף אחד לא חושב לאסור על יצור מרגרינה. זה נמכר בכל סופרמרקט קטן בפיילות ענק שגורמות לי לשאול את עצמי מי אלו האנשים שצריכים כאלה כמויות למשפחה שלהם ומה הם עושים עם זה.
&nbsp
מהתיאור שלך על הצלולוזה נוצר הרושם כאילו יושב לו מישהו עם פינצטה ומושך בעדינות מולקולות של צלולוזה מתפוחי אדמה או משהו. תהיה בטוח שלא זה המצב. תהיה בטוח שהתוצר מופרד באיזה תהליך כימי מופרע ואז גם מולבן בתהליך מופרע לא פחות על מנת שלא ישנה את הצבע של השמנת. למה אני צריך את זה כברירת מחדל בשמנת שלי ועוד בלי אפשרות לבחור שמנת אחרת בלי התוסף הזה.
&nbsp
והכי נורא זה שחומרים שמוספים מתחת לאחוז מסויים לא חייבים להיות מצויינים על האריזה. זה שאני קונה מלח שלא כתוב עליו שהוא מכיל חומר נגד התגיישות לא אומר שאין בו. יש מצב שהוא מכיל את זה אבל בכמות שלא דורשת לציין את זה במרכיבים.
 

shuttles3

New member
למה?

ככה.
כי ככה זה מקובל בקנדה.
אתה רוצה שמנת עם מרכיבים שאתה בוחר? מלח עם מרכיבים שאתה בוחר? קוטג' עם מרכיבים שאתה בוחר? מלח עם חומר מונע התגיישות שאתה בוחר?
תמשיך לרצות.
או תעבור מדינה. עד שתעשיית המזון תתחיל לשאול אותך מה לשים באוכל של מיליוני אנשים שחיים כאן.
 
יש גם מקום להתערבות של המדינה

המדינה יכולה להחליט שבמוצר שנקרא "מלח" לא יהיה שום דבר חוץ ממלח.
&nbsp
מעבר לכך את צודקת, איש לא מכריח אותי לקנות שמנת עם צלולוזה (אני באמת לא קונה), אבל המדינה יכולה להחליט ששמנת עם דברים נוספים לא זכאית לפטור ממע"מ. במוצרים מעובדים אין פטור ממע"מ בד"כ, אבל משום מה לא מתייחסים לשמנת עם צלולוזה כמוצר מעובד לצורך הפטור.
&nbsp
המדינה גם יכולה לאלץ חברות לציין בגדול על האריזה "מכיל HFCS" או "מכיל סוכר מוסף" או "מכיל שומן טראנס" או התוויות כאלה שיהיה ברור לציבור ש:
1) יש עם זה בעייה
2) לעודד את הציבור לדרוש מוצרים בלי הדרעק הזה.
&nbsp
ועל הדרך גם לעשות משהו עם Modified Milk Ingredients שיש בכל גבינה כמעט. למה? מה זה החרא המעובד בעיבוד יתר הזה שחייבים לדחוף לכל מוצר?
&nbsp
למה מותר להכניס ללחם משהו מעבר לקמח/מים/שמרים/מלח? מאז שהגעתי לקנדה אני אופה את הלחם שלי בעצמי בבית. 10 דקות עבודה ויוצא לחם דליקטס שעולה לי 65 סנט בלי כל המילים הארוכות האלה.
&nbsp
ברור לי שהרתיעה ממילים ארוכות כשלעצמה היא חסרת בסיס, אבל ברור לי גם שאם אפשר לעשות לחם טוב מקמח, מים ושמרים בלי כל התוספים שנועדו להאריך את חיי המדף - עדיף.
&nbsp
אגב - גם גבינה אני עושה בעצמי, והגבינות שאני קונה פעם ביובל אלו גבינות מיובאות. באירופה יש שאריות כבוד למה שנכנס לאוכל.
 

michaelbl

New member
ממשלת קנדה לא תתערב

הרושם שאני קיבלתי הוא שבכל הקשור להגנה על צרכנים המצב הרבה יותר טוב בישראל מאשר בקנדה וזה בכל תחום כמעט.
&nbsp
בתחום המזון הקנדים הם עגלים שכל עוד תתן להם משהו שיהיה קל לשימוש, יחזיק מעמד זמן רב ויהיה זול אז הם מבסוטים. בגלל זה מרבית מוצרי החלב כאן הם מלאים בכימיקלים שונים ומשונים שבישראל לא יחשבו להוסיף. כל הגבינות הצהובות המעובדת שנעלמות כשעושים טוסט ומסריחות, הקוטג הדוחה, השמנת החמוצה שמלאה בכימיקלים, גבינת השמנת של פילדלפיה, כל נגבינות המגורדות שמיוצרות צסויה ועוד ועוד.
הלחמים בסופר זה בכלל אסון, אנמיים וחסרי אישיות ומפוצצים בחומרים משמרים, אנחנו לא נוגעים בהם, ואו מביאים מהמאפיה שלנו לחם או בייגלים, אמיתיים כאלה שתופסים עובש אחרי כמה ימים, או שקונים וכאן יש המלצה על מאפיה איטלקית קטנה עם לחם מדהים וזול בטירוף שאפילו בארץ לא אכלתי, קוראים להם רוברטו בייקרי, הם על באתרסט בין דרך קינג לבלומינגטון, במילים אחרות צפון ריצמונד היל. לחם כמו שלהם לא אכלתי מימיי, ולמרות שיש לנו אספקה בלתי מוגבלת של לחם מהעסק אנחנו עוצרים אצלם לפעמים כי הקלברזה והגיאבטה שלהם אין דברים כאלה, קרום גס עבה קראנצי.
חזרה לדרעק, טים הורטון זה ההוכחה הכי טובה שאם תתן לקנדים אוכל זול הם יסתערו בהמוניהם ולא אכפת להם מה יש בפנים. אני תמיד אומר שבטימיס אתה מקבל מה שאתה משלם. זה לא שהם זולים ונותנים יותר, הם זולים ונותנים זבל מעובד שגם לא שווה יותר, אבל לקנדים לא אכפת. הם יעמדו 20 דקות בדרייבתרו כדי לקבל כריך בדולר פחות בדיוק כמו שהם עומדים חצי שעה בתור בקוסטקו לתדלק כדי לחסוך 3 דולר על הטנק.
&nbsp
 

idohatam

New member
אגב לחם, בקוסטקו מוכרים לחם שאור מעולה.

לחם הסופר היחידי שאנחנו קונים, כל השאר פשוט בלתי נסבלים בדיוק כפי שציינת.
 
עזוב אותך מלחמים של קוסטקו

בוא אצלי אני אלמד אותך להכין לחם בעשר דקות עבודה (היתר זה המתנה).
&nbsp
תמונה להמחשה מצורפת להודעה למטה.
 

idohatam

New member
אנחנו מכינים גם לחמים לבד, יש מכין לחם. זה אכן נהדר

אבל צריך גם לחם למקרה חירום.
 
את הלחם של הסופר אני לא אוכל גם באיומי סכין

עזוב בגלל ה"בריאות". זה פשוט צמר-גפן.

לא ניסיתי אף פעם עם מכשיר אופה לחם (שמעתי על זה). תמיד יש לי קמח רגיל וקמח מלא, תמיד יש לי שמרים בפריזר ומים כמובן. זהו. 10 דקות לישה במיקסר, חצי שעה התפחה, 40 דקות אפיה. ללכת לסופר יקח לי יותר זמן. כמה זמן זה להכין באופה לחם?

נראה לי שהחיסרון של אופה לחם זה שאתה מכין רק ככר אחת כל פעם. באמת אם אתה צריך לאחר עשרה אנשים זה יכול להיות בעייה. באפייה בלי אופה לחם אתה יכול לאפות שתי פוקצ'ות ענקיות בגודל תבנית בבת אחת.

צור קשר באמת, תקפוץ לקפה ומאפה.
 

פורטי40

New member
בסופר, במחלקת DELI לחמים של Dimpflmeier או Rudolph's

הלחמים שלהם בסגנון מרכז אירופה, טעימים.
מה דעתכם עליהם? האם הם גם בריאים?
 
הממשלה הפדראלית לא תתערב

בדברים האלה לממשלות של הפרובינציות יש יותר כוח ומוטיבציה לעשות שינוי מקומי, ואז דברים מתפשטים החוצה. ככה זה קרה בעניין מערכת הבריאות הציבורית שהתחילה מססקצ'ואן, למשל.
ונכון שזכויות הצרכן פה בקרקעית. אשראי, גניבת זהות, אנשים חיים עם זה כאילו שהם לא שמעו שברוב העולם אין את הבעייה הזו. אם יש סיכוי להזיז משהו זה ברמת הפרובינציה.
עד אז אני אופה את הלחם בעצמי, בפרוטות אתה מקבל לחם דליקטס עם מה שאתה רוצה, עם איזה מרקם וקרום שבא לך.

 
למעלה